שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    חוּבּרות בנגב: טיול שקט אל ציפור הנפש שלכם
    יש משהו מהפנט בציפור החובּרה, שבחרה לחיות באזור צחיח כמו הנגב. ארז ארליכמן קם לפנות בוקר בכדי לחזות בעוף הנדיר, ובשאר בע"ח, שמושכים תיירים אל השקט המדברי דווקא בקיץ

    כבר מספר שבועות היא מופיעה לי בטפטופים קטנים בחלומות בהקיץ. עיניים סקרניות וצהובות, צוואר ארוך ואוורירי עם פס שחור אלגנטי לכל אורכו, זנב מפואר וצמד רגליים חזקות שגם אוסיין בולט לא היה מתנגד לחרוך בעזרתן שיאי עולם.

     

    למרות שהיא צועדת בחשאיות מגושמת ועפה בחינניות של טנק חלוד, יש משהו מהפנט בחובּרה. יש שיגידו שעוף הקרקע המדברי הגדול הוא למעשה גירסה מוקטנת של יען, אחרים רואים בו מוטציה של תרנגול ענק שלגם יותר מדי רדבול, ואילו אני רואה בו דווקא נמר שהתגלגל אבולוציונית לגוף של ציפור, התכסה במאגר נוצות על הצוואר ובחר לחיות באחד מהמקומות הצחיחים והחמים במדינה.

     

    עוד טיולים בנגב בערוץ התיירות:

     

    אם תוסיפו לכך עובדה קטנה שהחוברה הולכת ונעלמת מהטבע המקומי ובעולם, כבר יש סיבה טובה לקום בשעה חשוכה לפנות בוקר, לנטוש את המיטה בבית בבנימינה ולהדרים לאזור עזוז, הנושק לגבול מצרים, כדי לצפות בעוף הנדיר.


    בחרה לחיות דווקא במדבר. חובּרה בנגב (צילום: תומס קרומנאקר)

     

    המדבר נלחם בפייסבוק

    אחרי מסע של שעתיים ברכבת, נחתתי בבאר שבע. שמונה בבוקר. השמש מתחילה לבשל את כבישי האספלט הרחבים בדרך דרומה. גנאדי, נהג המונית החביב, קיבל עליו משימה להוביל אותי לתחנה הראשונה בסיור ברמת הנגב, עם דובדבן בדמות חוברה שירחף לכל אורך שעות היממה באוויר.

     

    כביש 211 לכיוון ניצנה. גנאדי נכנע למשבי הרוח החמימה ומחליט לסגור את חלונות החללית הלבנה שלו. הנוף סביב משיל את גדודי הבניינים שפצעו אותו ונותן למדבר לקבוע את הטון. רחש החיים העירוני ממיר עצמו לשקט מהדהד שמתחיל לחלחל בוורידים, וכעת נותר לו רק לנצח במאבק מול מכשיר הסלולר הגדוש בפיתוי אינטרנט ופייסבוק קולניים.

     

    גנאדי הוא לא רק נהג מונית, אלא שגריר הסברה מקומי. למרות שעלה לפני שנים רבות מרוסיה לישראל, הוא מפנק את הדרום במחמאות אין ספור, במיוחד כשאנחנו מגלים באופק איזורים ירוקים חקלאיים.

     

    "תאמין לי, בכל פעם שאני מגיע לכאן ורואה את כל החקלאות שעשו במדבר ואת האנשים שבחרו לגור פה, הלב שלי מתרחב מגאווה. תסתכל איך הירוק עושה יופי לצהוב", הוא מחייך ומפעיל את המזגן. "אנשים לא מבינים כמה יפה כאן".


    צילום: טל גליק

    רחש החיים העירוני ממיר עצמו לשקט. נוף המדבר (צילום: טל גליק)

     

    באר מילכה: "הצבאים היו כאן לפנינו"

    התחנה הראשונה. מושב באר מילכה. גולן כהן, חמוש בכובע רחב ומאובק, קוטף אותי מגנאדי שנפרד לשלום ומוביל אותי אל פאר היצירה המדברית שהקים בשנים האחרונות. "שירת המדבר" היא למעשה חווה לגידול צמחי מרפא ותבלינים עם שטח רחב בו גדלים צמחי מדבר ואפילו עצים נדירים שיובאו ממרוקו.

     

    עיקר סיבת הגידול שלהם היא למטרות מחקר רפואיות. במקום מתבצעים סיורים מודרכים למשפחות וקבוצות בתיאום מראש, הכוללים טעימה, הרחה וצלילה לעולמם העשיר של צמחי המרפא והתבלינים, בליווי שתייה וכיבוד קל.

     

    לפני מספר חודשים הקים גולן מסביב למתחם גדר חשמלית נמוכה לאחר שצבאים רבים הפכו את החווה למפגש קולינרי וגרמו לו לנזקים רבים לגידולים. "הצבאים היו כאן לפנינו", מסביר גולן. "זו חיה מדהימה אבל עם תיאבון בריא לעשב וצמחים. לקח לי זמן למצוא דרכים להגן על החווה, שלא יפגעו בהם או יבריחו אותם. מאז הגדר הם לא נכנסים לכאן, אבל תמיד כיף לראות אותם בסביבה", הוא מחייך ומוזג חליטת תה קרה שעושה נפלאות לנפש בתנור האקלימי המקומי.


    "חיה עם תיאבון בריא לעשב". צבאים בנגב (צילום ארכיון: ליאור כסלו)

     

    • "שירת המדבר" בבאר מילכה. סיורים וסדנאות וטעימות. 30 שקל לאדם, הנחות לקבוצות. 052-7021650.

     

    בית הרחק מהמולת העיר

    בעזוז, יישוב קטן ומדברי, מספר קילומטרים מגבול מצרים, מתגוררות עשרות משפחות שבחרו להקים בית באחד המקומות הכי יפים בישראל. הרחק מהמולת העיר הגיעו לכאן משפחות ובודדים עם גישה ייחודית הדוגלת בחיים במדבר תוך שמירה עליו.

     

    מרבית מהתושבים מתפרנסים מתיירות, כך שרעשי הרקע של המתיחות הצבאית בשבועות האחרונות מאיזור הגבול, מצליחים להגיע אל בתי היישוב ונאלצים לשוב בחזרה למדבר. כלפי חוץ, הכל רגוע ביישוב, אך כל תקרית קטנה בגבול משמעותה גם פגיעה אפשרית בפרנסת התושבים, במיוחד בחודשי הקיץ המתויירים.

     

    ההרים המקיפים את עזוז ובעיקר, האנשים שמתגוררים בו, כל אחד עם הכישרון הייחודי לו, עוזרים ליהנות מהשקט המקומי. זהו אחד המשאבים היקרים של עזוז בשילוב עם הנוף הבראשיתי.

     

    אחרי כמה שעות מחוץ לעיר, השקט מפחית את לחץ הדם ובעיקר מנקה את הראש מכל דאגה ואני מודה שדאגתי יותר בקריאת החדשות במסך המחשב ופחות בטיול עצמו. עזוז היא נקודת מוצא מצויינת לא רק למנוחה במספר מקומות אירוח או אכילה, אלא גם מהווה נקודת מוצא לטיולי אופניים, טיולים רגליים וטיולי ג'יפים.


    מרבית מהתושבים מתפרנסים מתיירות. פיצה בעזוז (צילום: מישל דור)

     

    • גולן וסווזיק גלבוע, עזוז - "אורחות מדבר", אירוח ולינה בעזוז או במדבר, טיולים והדרכות, סדנאות בקרמיקה ונפחות. 052-8481469, 08-6571628, gilboagolan@gmail.com

     

    • קפה עזוז, מאכלים מתוצרת חקלאית מקומית. הופעות, ג'אם סשנים, תקליטים וספרים. אייל ופגי טובול-אסרף, 054-4226330, cafezuz.blogspot.com

     

    • "צימרבוס", עזוז - אוטובוסים שהומרו לצימרים. יש גם בריכת מים חדשה במתחם. איל ואביגיל הירשפלד. 052-5292715, exodia.co.il

     

    • נקודת חן במדבר", עזוז - מתחם אירוח, פינות מרגוע וערסלים. ארוחות במקום. אלה ואלי חן, 050-5646277, ellachen11@gmail.com

     

    • "מדברים אוכל" - סדנאות לאוכל ומפגש חברתי במטבח של איילת רז במושב כמהין. קטיף עגבניות שרי. 054-4444324, medabrimfood.com

     

    "הזיתים אוהבים את החום של המדבר"

    דורון עקיבא מטפח בשנים האחרונות כרם זית כתית אורגני, סמוך לנחל עזוז. "הזיתים אוהבים את החום של המדבר", הוא מסביר. "להבדיל ממקומות אחרים, אני משקה אותם במים מלוחים הישר מבאר, בלי חומרי הדברה או דישון כימי כדי לשמור על הקרקע, אפילו החום כאן אורגני", הוא צוחק. 

     

    רגע לאחר שאנחנו מזיזים את שער הכניסה למטע המגודר שבו גדלים זני זית פיקואל, סורי וברנע, דורון מבחין בעקבות טריים של חיה על האדמה. "גירית", הוא קובע ללא היסוס. אנחנו מגלים כי חלק מהגדר בצד התעקם ומוצאים פירצה. העקבות מובילים אל שורת עצי זית במרכז המטע.

     

    רעש של טפטוף מים ובורות קטנים מעידים על הביקור החייתי. "איזו חצופה. איך היא הצליחה לעבור את הגדר?", הוא תוהה בקול ומצביע על התעלה הקטנה שיצרה הגירית בחיפוש אחר שורשים למאכל. צינור השקייה נפגע מהטופרים והשיניים החדות של הגירית. "שתהיה בריאה הגירית, לפחות הבטן שלה התמלאה הלילה".

     

    את התוצרת מהמטע הגדול אנחנו טועמים בביתו הממוזג בעזוז, ומורידים לגרון כוסיות של שמן זית איכותי, מדמיינים לרגע שאנחנו בבר עם אלכוהול חופשי, ומרפדים את הכל עם פרוסות לחם חמות. "יש אנשים שיין עושה להם את זה, אני אוהב שמן זית איכותי. לא תמצא כזה שמן בסופרמרקטים. אני משקיע את הכל בשמן הזית, למרות שזה לא פשוט היום להיות חקלאי בתחום", הוא אומר ומגיש לי כוס שמן זית לפינוק החיך.


    שירת המדבר. עולם מרתק של צמחי מרפא (צילומים: טל גליק)

     

    • עזוז - שמן זית אורגני כתית בכבישה קרה. משלוחים עד חיפה. דורון עקיבא, info@ezuz-olive-oil.co.il , 050-4495717

     

    חובּרה, אהובתי

    אחרי לינה בצימרבוס, הגיעה שעת החובּרה. הצפר מידד גורן, מחכה לי עם  ד"ר חיים ברגר, מומחה להתנהגות בעלי חיים שיכול לקחת אתכם לכל פינה במדבר ולהכיר לכם את עולמם של היונקים, הזוחלים ופרוקי הרגליים בשעות הלילה וביום. חיים בג'יפ. גם גולן גלבוע, מדריך טיולים מקומי שגר בעזוז ורב אמן בכל הנוגע ליצירות אמנות בתחום הנפחות וגם מתופף נמרץ לעת מצוא, מגיע מלווה בכלבתו הנמרצת שמסרבת להיפרד. הוא נאלץ לשוב אל ביתו ולאפסן אותה במקום מגודר.

     

    גורן בילה מספר שנים בדרום אפריקה וחקר עופות ים. לאחר ששב לישראל הוא הספיק להקים את מרכז הצפרות של רמת הנגב שבו מקיימים פעילות חינוך לתלמידי ותושבי האזור, מחקרים אחרי ציפורים נודדות ומקננות בנגב וגם פעילויות הדרכה וטיולים בנושא ציפורים.

     

    טיול בג'יפ עם שלושה מקצוענים - צפר מנוסה, מומחה להתנהגות בעלי חיים ומדריך טיולים מקומי עם חיבה להסטוריה, הופך את החוויה למענגת במיוחד. השלושה ביחד הם כמו רובוטריקים שהתאחדו למגה-רובוט ענק של ידע עם רדאר מובנה לזיהוי חיות ממרחקים, ומסוגלים לתרגם את סוד החיים המדבר למשהו שכל אחד יכול להתחבר אליו.

     

    למי שחושש מהחום בחודשי הקיץ, שווה להתאמץ ולקום מוקדם. זהו זמן אידיאלי ונעים לטיול בעקבות בעלי חיים. ככל שהחום יגבר במהלך היום, גם לחיות יש אינטרס למצוא מקומות מוצלים והסיכוי לראות אותן פוחת.

     

    חבורת כוסי חורבות מאובקת נחה על אחת מהגבעות במבנה משולש וצופה עלינו מעל ממרחק של מספר מטרים. אפשר להבחין בחיוך הנרגן שלהם על כך שהפרענו להם את מנוחת בוקר יום שישי.


    צילום: טל גליק

    אוטובוסים שהומרו לצימרים. צימרבוס

     

    ג'ים קארי של העופות הדורסים

    הכוסים הם דורסי לילה זעירים וככל הנראה יכולים לשמש כג'ים קארי של העופות הדורסים. מספיק להביט זמן קצר בהבעות הפנים והמקור שלהם והרי לכם תרופה טבעית לשיפור מצב הרוח מול האיום האיראני. 

     

    מידד מצוייד לא רק במשקפת, אלא גם חמוש בטלסקופ שיכול להתפרש בטעות מתצפית של מזל"ט שמרחף באיזור ללא הרף, כמשגר טילים נגד טנקים. משקפת רגילה לא תספיק כאן. טלסקופ אימתני הוא פיתרון מעולה לא רק לפפראצי חוברות ומעקב אחר הצעדה שלהן במדבר בחיפוש אחר חרקים פריכים, אלא מסייע להתמקד בכוכבים בעלי כנף נוספים באיזור.

     

    על צמרות השיחים מופיעות גם סלעיות לבנות כנף. הסלעית היא ציפור שיר מדברית, שיכולה לזקוף בתיק האישי שלה, גם זכייה מרשימה בתואר של ציפור רמת הנגב לפני מספר שבועות. חנוטה בטוקסידו שחור לבן שמתאים לטקס האוסקר וציוץ חינני, היא קופצת ומדלגת באוויר ומתקשרת עם חברותיה לכנף.


    צילום: טל גליק

    זכתה בתואר ציפור רמת הנגב. סלעית לבנת כנף (צילום: מידד גורן)

     

    הגברת הראשונה של ישראל

    מידד מזהה את החוברה הראשונה ממרחק של עשרות מטרים, וחיים ברגר המופקד על ההגה, מוצא לנו תצפית נוחה ואז מדומם מנוע. פחות מ-20 דקות של נסיעה בשטח, והגברת הראשונה של ישראל, ותסלח לי שרה נתניהו, מפציעה מבין השיחים בצוואר מתוח ונותנת את האות לחיוך רחב של החבורה. היא משוטטת לה בשקט עד שנעלמת בסבך. אחרי הראשונה, נפתח הסכר ופגשנו בעוד שתיים נוספות באותו שטח והשמחה רבה.

     

    אפשר להתרגש ממנה, אפשר להתעלם ממנה, אבל כשרואים חוברה מקרוב, הלב מחייך. רק כששומעים את המציאות מתנגשת, מבינים כמה מצבה של החוברה שברירי בטבע המקומי והחיוך מלווה גם בסימני דאגה.


    צילום באדיבות: מועצה אזורית רמת הנגב

    למצוא תצפית טובה ולדומם מנוע. הג'יפ בשטח (צילום: מ.א. רמת הנגב)

     

    סקר שערכו לאחרונה אנשי מרכז הצפרות באיזור גילה 180 חוברות לעומת 143 שנספרו אשתקד. עתידן של הציפורים המיוחדות הללו מצוי בסכנה. לפני 40 שנה עוד קיננה אוכלוסייה גדולה של חוברות בנגב, בשפלת יהודה וגם בבקעת הירדן והערבה. אך ציד לא חוקי, פיתוח מואץ של בנייה והרחבת השטחים המיועדים לחקלאות ולמרעה צאן, בשילוב של פגיעת רכבי שטח, הובילו לירידה במספרן.

     

    אחד המאפיינים החביבים בהתנהגות של החוברה הוא טקס החיזור המרהיב של הזכרים, הפוצחים בריקוד תזזיתי כדי להרשים את הנקבות. בעוד שבשיגרה נוטות החוברות להסתתר ולהסוות עצמן מפני טורפים ומהחום הכבד, דווקא במהלך החיזור הזכרים מחליטים להבליט עצמם בשטח. הם רצים למרחקים של מאות מטרים תוך ניפוח נוצות החזה וציצת הראש כדי להרשים את הנקבות.

     

    הזכרים מתחרפנים ויוצאים במחולות

    כדי לצפות בחוברה מבצעת פעולות מרשימות יותר, כדוגמת טקס החיזור שגורם לזכרים להתחרפן לחלוטין ולצאת במחולות ריקוד משעשעים,

    מומלץ להגיע דווקא בחודשי החורף במהלך עונת החיזור, אך גם מפגש רגוע יותר עימה בחודשי הקיץ הוא סיבה למסיבה.

     

    לקינוח הסיור, אנחנו נוסעים אל חוות צאן בארותיים בעזוז, שם הקימו בעלי החווה שוקת פלאים עם מים, המושכת אליה בעלי כנף צמאים. סמוך לחווה שבה ישנו מתקן חליבה וחנות לממכר גבינות, אפשר לשבת במרפסת הצופה אל ההרים ולהתענג לא רק מהנוף, אלא גם מהציפורים ובמיוחד מיצירות אמנות כדוגמת קטות, עופות מדבריים שנראו שיצאו לפני רגע מסטודיו של אמן איטלקי, ומגיעים ללגום מים.

     

    אני נפרד לשלום מההרים, מהציפורים ומהאנשים, כשהשקט עוד נשאר בי במשך מספר ימים אחרי השיבה הביתה.

     

    • מרכז צפרות רמת הנגב. פעילות לקהל הרחב בסופי שבוע ובחגים, קורס מדריכי צפרות, פעילות לקבוצות: טיבוע ציפורים, סיורים ותצפיות בציפורים. מידד גורן, מנהל המרכז, 052-3689608' 08-6564141, meidadgoren@gmail.com

     

    • ד"ר חיים ברגר, מומחה להתנהגות בעלי חיים, טיולי ג'יפים ולילה במדבר. ספארי לילה בעקבות בעלי חיים, ציורי סלע פרה-היסטוריים וכוכבים בעקבות תרבויות קדומות ופולחן. אפשרות לארוחות מדבריות. 054-5343797, 054-5391926, negevjeep.co.il.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "חוּבּרות בנגב: טיול שקט אל ציפור הנפש שלכם"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים