שתף קטע נבחר

לנסיכה עם מטפחת דרושה: אגדה שוויונית

ספרות הילדים המודרנית מנסה להתאים עצמה לשנות האלפיים. ובספרות במגזרית? היפהפייה הנרדמת לא ממהרת לקום לבית הכנסת, והנסיכה צריכה לערוך את השולחן. אגדתא 5 של ynet ומכללת הרצוג-גוש ציון מזמינה אתכם לשלוח את האגדה שלכם

שימו לב איזה סיפור אתם מספרים לילדכם הקט לפני השינה: שלגיה שטפה כלים לשבעה גברים, היפיפייה הנרדמת ישנה במהלך רוב הסיפור - ובת הים הקטנה ויתרה על קולה בשביל גבר. אגדות הילדים הקלאסיות מלאות בתפיסות סטריאוטיפיות שמציגות את האישה כפאסיבית, כנועה וצייתנית.

 


 

 

עוד בערוץ היהדות  - קראו:

 

אך בעוד הספרות המודרנית מנסה להתאים את הסוגיה המגדרית לשנות האלפיים, נדמה כי סופרי הילדים במגזר הדתי עוד נמנעים ברובם מלהצטרף לטרנד. ד"ר רחל עופר, חוקרת ספרות ילדים ומרצה לספרות במכללת הרצוג-גוש עציון, עוקבת אחר השינויים המגדריים בספרות הילדים, ומייחלת ליום שבו גם יוצרי ספרות הילדים הדתית ייקחו חלק במהפכה.

 

"ספרות לא רק משקפת מציאות, היא גם יוצרת אותה", ד"ר עופר אומרת. "בגילאים הצעירים ילדים קולטים מסרים חברתיים ישירים ועקיפים, שמלמדים אותם מה זה אומר להיות 'בן' או 'בת'. העלילות הספרותיות מחנכות את הילדים לתפקידים השונים שהחברה מגדירה לבנים ולבנות, ומטפטפות להם מהי ההתנהגות 'הנכונה' או 'הראויה' לכל אחד מהמינים".

 

מתי הולכים לבית הכנסת?

קחו לדוגמה את דגם האושר המוצג במעשיות העממיות המסורתיות. נערות חוננו בתכונות נשיות ברורות: "הן צייתניות, רכות,

מכילות ובעיקר יפות, וחולמות שהאביר על הסוס הלבן יישא אותן לאישה, ובכך יבוא הקץ למצוקותיהן", כך ד"ר עופר. "ספרות הילדים המודרנית יוצאת במחאה נגד התפיסות הסקסיסטיות הללו באופנים שונים. אחד מהם הוא הכיוון הפרודי".

 

ד"ר עופר מביאה כדוגמה את הספר "אל תנשקי את הצפרדע – סיפורים פמיניסטיים לילדים ולהורים", בעריכת מירי ברוך. "הספר מהווה ז'אנר חדש של מעשיות לילדים, המבטאות השקפת עולם שוויונית, שאיננה סקסיסטית", היא אומרת. "הן עושות שימוש באותם המרכיבים של המעשיות המסורתיות, אך מדברות בקול אחר, והמסר שלהן שונה לחלוטין. במעשיות שבספר יש נסיכה, אך היא לא חייבת להיות יפה, ויש גם נסיך שלא חייב להיות אמיץ".

 

ההתמודדות עם התפיסות הסטריאוטיפיות תופסת מקום הולך וגדל בספרות הילדים המודרנית, כך למשל בספריו של דוד גרוסמן ובספרו של מאיר שליו "אבא עושה בושות", שבו מתוארת אמא קרייריסטית ואבא שאופה את עוגת יום ההולדת.

 

"אבל במגזר הדתי יש הרבה פחות שבירה של סטריאוטיפים", עופר אומרת. "אמנם זה פחות חד-משמעי מאשר במגזר החרדי, אבל עדיין יש שמירה ברורה מאוד על התפקידים המגדריים. כך למשל, בספרה הקסום של רבקה אליצור 'נחמד מכל ימים', שיצא לאור לפני שנים רבות ועדיין לא נס לֵחו, הילדה תלך עם אמה לבית הכנסת רק בימים הנוראים".

 

יש מי שמציל את המצב

ובכל זאת, ד"ר עופר מוצאת נקודות אור: "ביצירותיהם של כמה מן היוצרים השייכים למגזר הדתי, ניכרים שינויים ראשוניים, אך רבי חשיבות ביחס למקומה של האישה בחברה הדתית וביחס לחינוך הבנות".

 

דוגמה מובהקת לכך היא מוצאת בשירים מתוך ספרו של אורי אורבך, "ילדה כמוני". הספר שמתאר "תמונות מעולמה של ילדה דתייה, רגעים מחויכים בין קודש לחול בעיניה של ילדה שומרת מצוות", כפי שמציינת הכריכה, הוא בבחינת משב של רוח מרעננת בספרות הילדים העברית, סבורה עופר.

 

"עצם ההצגה של העולם הדתי מנקודת מבט הומוריסטית וקלילה, הוא בגדר חידוש משמח", היא אומרת. "ההתייחסות ההומוריסטית מלמדת על שלב ההתבגרות שבו מצויה הספרות של המגזר. שלב שבו היא יכולה להישיר מבט אל עצמה ולחייך, מה שמאפשר התמודדות עם סוגיות חברתיות ודתיות רגישות, כדוגמת הסוגיה המגדרית.

 

"כך לדוגמה, ב'ילדה כמוני' מתמודד אורבך עם נושא המעמד החברתי והתעסוקתי של האישה בחברה הדתית, בשיר בעל סיום ציני ומפתיע: 'אני רוצה להיות טייסת / או חברת כנסת / או קצינה במשטרה / ואולי בסוף / גם אני אהיה מורה'. או בשיר המתייחס לסוגיית לימוד התורה לנשים, שהלגיטימיות שלה שנויה במחלוקת בחברה הדתית: 'כשאחי אומר שגמרא / "זה לא בשביל בנות" / לאמא ולי / כבר יש תשובות מוכנות'".

 

ועדיין, מה עושה אבא בשבת?

אז עופר מכנה את ספרו של אורבך "אחד הסנוניות הראשונות המסמלות שינוי שמתחיל גם בספרות הילדים הדתית", אך נראה כי הדרך לקראת שבירת התפיסות הסטריאוטיפיות עודה רחוקה.

 

"השיר האחרון והחביב בספרו של אורבך מקומם אותי", מעירה עופר. "הוא מתאר את רגעי השלווה הקסומים, המאפיינים את בוקרו של יום השבת: 'שבת בבוקר / הבנים עוד לא חזרו מבית-הכנסת / אני יושבת עם ספר במרפסת / השמש מלטפת את הפנים / לזכור להעיר את אמא בתשע ועשרים...' השיר מתואר מנקודת מבטה של ילדה. ילדה ולא ילד, שהרי הילד אמור להיות עם אביו בבית הכנסת בשבת בבוקר, ולא על המרפסת, נהנה מקרני השמש המלטפות.

 

"לעומת זאת, הילדה, כמו אמהּ, רשאית להמשיך ולנוח (לפחות עד תשע ועשרים...) ורק בשעות הבוקר המאוחרות יותר היא אולי תגיע לבית הכנסת, מן הסתם רק לאחר שערכה ביחד עם אמה את השולחן לכבוד סעודת השבת".

 

  • עוד ארבעה ימים נותרו למשלוח סיפור לתחרות אגדתא 5 של ynet בשיתוף מכללת הרצוג גוש עציון . הזדרזו לשלוח את הסיפור שלכם!
  •  

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: Shutterstock
    נתקעו בסטריאוטיפ הנשי
    צילום: Shutterstock
    ד"ר רחל עופר
    צילום: באדיבות מכללת הרצוג, אלון שבות
    מומלצים