שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    תקנון צניעות להורים והתקרנפות: החינוך החרד"לי
    תקנון בתי הספר החרד"ליים כולל כיסוי ראש לאמא, תספורת הולמת לאבא, בלי טלוויזיה ועם אינטרנט "כשר". בוגרי החינוך החרד"לי והוריהם עומדים לאבד כל בדל של שפה משותפת עם הציבור, והחשש הוא שזה בדיוק מה שרוצה המערכת
    לקראת היום הראשון ללימודים, קיבלו תלמידי החינוך הדתי הפרטי חוזר, ובו תיאור הדרישות מתלמיד במערכת, ואף תביעות מבני משפחתו. אביו של הילד, נכתב שם, כדאי שיהיה מסופר למשעי, אמו אמורה לחבוש כיסוי ראש, כדאי שלא תהיה טלוויזיה בבית, או אינטרנט לא חסום, והחצאית - רצוי שתהיה ארוכה. רצוי אמרנו? התכוונו שאין לך סיכוי להתקבל לבית הספר אם היא קצרה.

     

     

    עוד בערוץ היהדות  - קראו:

     

    מאז ומתמיד בשלהי הקיץ, פרחו חצבים ונשלחו חוזרי צניעות לתלמידים, אבל מה שנלחש פעם בחשאי - נכתב הפעם אדום על גבי נייר, ובלי גלגולי עיניים. המגמה הולכת ומחריפה: התערבות בנעשה בבית התלמיד, וכפיית נורמות דתיות על הוריו, שאולי רצו חינוך דתי דווקא בגלל שאינם מקפידים כל כך.

     

    עוד פריט במערכת, חסר ביטוי אישי

    מקובל לראות בהחמרות ובתקנונים הללו ביטוי להקצנה דתית, ויש בזה מידה רבה של אמת. אני רואה בהם הגבהת חומות ההפרדה בין החדרים בחברה הישראלית. אם אתה מכריח הורה לוותר על טלוויזיה בביתו, מחייב אותו לאינטרנט "כשר" ולסלולרי "כשר" ומכתיב את סוג התספורת, אתה בעצם מונע ממנו את התקשורת הבלתי אמצעית שלו עם אנשים שאינם חולקים תפיסת עולם דתית או חינוכית זהה.

     

    אתה מנתק אותו מאופן ביטוי אישי: תספורת, חצאית, שיער - והופך אותו לפריט בפלנטה ביונית חייזרית שכל חבריה זהים, ומבטל את קולטני השפה שלו. הוא כבר לא יוכל להחליף כמה מילים עם השכן החילוני על המשחק שהיה אתמול בטלוויזיה, ובנו לא יתמצא בשיחות הברזייה, נידון לבדידות - אולי מלאה וערכית, אבל עדיין בועתית וסוגרת.

     

    האם אנשי החינוך הדתיים באמת רוצים לייצר לעצמם גלקסיה נפרדת ואטומה לקולות מבחוץ, גם כשהם קולות רדודים, לעיתים? האם תלמיד שמשפילים את הוריו ובודקים להם בציציות, תרתי משמע, יפתח כבוד ואהבה למחנכים שלו במקומם?

     

    מערכות החינוך הנפרדות מלכתחילה, לא מאפשרות אינטראקציה וחיבור בין המגזרים, ויוצרות פערי מידע ותרבות בין
    חילונים לדתיים שקשה מאוד לגשר עליהם בגיל המבוגר. עושה רושם שבבואם לנסח את התקנון המחמיר והמשפחתי, כיבו המחנכים הדתיים כל זיק של הזדמנות למפגש עתידי כן בין החילוני לדתי.

     

    כי עד כמה שנרצה לחשוב כך, אוהלי הידברות וימי עיון מלומדים לא מצמיחים ידידות. קירבה נבנית על רקע מכנה משותף: נפשי, מוסיקלי, ספורטיבי או אישיותי. הכתבה מאסיבית של אורח חיים אחיד ונטילת כל יכולת לדיאלוג עם העולם החיצון, יביאו לבורות, יהירות וחשדנות, שבימי מבחן לאומיים לא יצליחו להתעלות, ויהפכו לאיבה. ייתכן שהמחנכים שניסחו את הקומוניקט ההוא לא רואים עד לשם. החשש שלי הוא שהם דווקא מבינים את זה. זאת כנראה המטרה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: יואב פרידמן
    חומות ההפרדה מהציבור מתגבהות
    צילום: יואב פרידמן
    עינת ברזילי
    צילום: רונן שטלצר
    מומלצים