שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    "כן" לאריאל זה "לא" לפריפריה

    דבר לא יעצור את ביבי. לא שאלות של תועלת כלכלית, לא ההתנגדויות מקצה לקצה ובטח לא פגיעה בפריפריה. העיקר שהוא יודע "לפרק קרטלים"

    לפני כחודשיים הזדמן לי לדבר על תקציב המדינה מול שר האוצר יובל שטייניץ, שכתב דוקטורט בפילוסופיה באותו המכון שבו למדתי אני, באוניברסיטת תל-אביב. בדרישות לתקציב החדש הדגשתי את חשיבות ההשכלה הגבוהה והחינוך, שהולכים ונרמסים בידי המדינה. שטייניץ, בחצי חיוך, הגיב: "כפילוסוף, אני מוכרח להגיד לך שבהחלט יש בעיה מוסרית מסוימת עם הקפיטליזם".

     

    עוד בערוץ הדעות של ynet:

    מנהיגות לבנה ואשכנזית. חינוך ישראלי, 2012

    נתניהו וברק חייבים את עתידם לאחמדינג'אד

     

    דילמות המוסר של שטייניץ הן הסיבה לכך שעשרות מחבריי שהשתחררו עמי מהצבא חיים היום בחו"ל. בזמן שאני נסעתי שעה באוטובוס לאוניברסיטה, שילמתי 1,200 שקל בדירת שותפים מתפרקת וקניתי מוצרי חלב בצמצום - חבריי באירופה שילמו מחצית משכר הדירה שלי ולמדו כמעט בחינם. חלקם ישובו כשיתגעגעו לשפה, למשפחה ולזווית הנכונה לים התיכון. רובם לא ימצאו עבודה וייעלמו שוב, שבורי לב.

     

    לא פריפריה. אריאל (צילום: גיל לרנר) (צילום: גיל לרנר)
    לא פריפריה. אריאל(צילום: גיל לרנר)
     

    אך מה שעומד בראש מעייניה של הממשלה הוא לא החברים שלנו - ובטח לא אלה מאיתנו שלא מסוגלים אפילו להרשות לעצמם לחלום על לימודים בשל מצבם הכלכלי. אחרת, לא ניתן להסביר איך במקום להביא לצמצום הפערים - בוחרת הממשלה לנקוט צעדים חסרי היגיון כלכלי ולהקים אוניברסיטה חדשה בעלות של עשרות מיליונים לא בגליל, לא בנגב, אלא דווקא באריאל. "חלפו 40 שנה מאז הוקמה אוניברסיטת המחקר האחרונה בישראל", הסביר אתמול שר החינוך. "אוכלוסיית המדינה גדלה פי שלושה, ומערכת ההשכלה הגבוהה צריכה להתפתח". אבל כרגיל, סער שוכח לציין כמה נתונים: למשל, שבזמן שהאוכלוסייה גדלה, המדינה שלנו בחרה דווקא לקצץ.

     

    זו הקצאה שוויונית?

    העשור האחרון היה קשה במיוחד. אם בסוף שנות ה-90 כ-66% מתקציב מוסדות ההשכלה הגבוהה הגיע מהמדינה, ב-2006 כבר ירד התקצוב לכ-50% בלבד. השחיקה אילצה את האוניברסיטאות לחפש מקורות מימון חדשים, לגייס תרומות ולהתבסס על שכר הלימוד של הסטודנטים כהכנסה. כך צצו התוכניות המופרטות "למנהלים": בעלות של בין 40 אלף שקל לשנה ל-100 אלף, תוכלו לזכות בלימודים מקוצרים - יומיים בשבוע, שנה במקום שנתיים - ושירותי מזכירות נפרדים.

     

    כשנתניהו אישר את הפיכת אריאל לאוניברסיטה, הוא התפאר בחיבתו ל"פירוק קרטלים ומונופולים". לא ברור איך הענקת כוח יתר לגוף קטן הנשלט בידי מערכת צבאית משמעה פירוק מונופול - אך גם אם נמשיך בקו של ראש הממשלה, ונתעלם מההשלכות הקשות (חרם אקדמי בינלאומי שיפחית מיכולתה של האקדמיה לייצר שיתופי פעולה, לגייס כספים, לפרסם מחקרים) לא נוכל להתעלם מהשאלות הקשות: האם העברת התקציבים לאוניברסיטה החדשה משרתת את ההשכלה הגבוהה? האם זו הקצאה צודקת ושוויונית של משאבי המדינה?

     

    כיום אנו יכולים להתגאות בעיקר ביכולתנו המרשימה לייצא את בנינו ובנותינו לעולם: ישראל היא יצואנית המוחות הגדולה ביותר במערב. 2,500 אקדמאים יורדים מהארץ מדי שנה. תשאלו אם הם רוצים הביתה, ורובם המכריע ישיב בחיוב (85%). תשאלו מי מאמין שיצליח למצוא עבודה בהתאם להכשרתו, ותקבלו תשובה עגומה (2%). כך עולה מנתונים שפרסם מרכז המידע של הכנסת. כלכלה מוצלחת תלויה במערכת חינוך מוצלחת. על פי מכון טאוב, יותר מ-60% מבני גיל העבודה שרכשו פחות משמונה שנות לימוד נמצאים מחוץ למעגל התעסוקה. מי שעובדים הכי הרבה הם האקדמאים, שרמת ההכנסה שלהם גבוהה מהממוצע: כמעט 12 אלף שקלים בחודש. בעלי השכלה מועטה יסתפקו ב-4,500 שקלים. שם נמצאת כמחצית מהאוכלוסייה.

     

    נתניהו לא משאיר אותנו באוויר. "אריאל היא חלק ממדינת ישראל, ותהיה כזו בכל הסכם עתידי", הוא חושף את המניע. אולם מה שראש הממשלה לא הסביר זה מדוע בכל פעם מחדש - פעם ממניעים קואליציוניים, פעם ממניעים אלקטורליים ופעם ממניעים שהם בכלל לא שלו אלא של הטייקונים - מתקבלות החלטות תקציביות שפוגעות ברוב הציבור, ובעיקר בפריפריה. דמיינו לרגע מה היה קורה לו היו מקימים אוניברסיטה באילת או בגליל, שכבר שנים משוועים לכך. אך דבר לא יעצור את ביבי. לא שאלות של תועלת כלכלית, לא ההתנגדויות מקצה לקצה מצד אוניברסיטאות המחקר, המל"ג ובטח לא הפריפריה.

     

    החלטה נגועה בשיקולים זרים

    יו"ר הוועדה לתקצוב ולתכנון של המועצה להשכלה גבוהה, פרופ' טרכנטברג (בדיוק אותו הפרופסור שפעם נתניהו ביקש שנאמין לו, והיום הוא עצמו אינו זוכר מדוע) תקף בחריפות את איכות הבדיקה של הוועדה שבחנה את יכולתה של אריאל להפוך לאוניברסיטה - ועדה שלמרבה הפלא מי שעמד בראשה היה יו"ר מל"ג יו"ש עצמו. ועד ראשי האוניברסיטאות התנגד גם הוא, ואף עתר לבג"ץ, בטענה כי ההחלטה פגומה, נגועה בשיקולים זרים ובמסד נתונים חלקי ושגוי.

     

    נתניהו יודע שלפני כל דבר אחר, יש צעדים שבהם מוכרחים לפסוע כדי להציל את ההשכלה הגבוהה. בראש ובראשונה, ייצוב שכר הלימוד והפחתתו. במדינה שבה האזרחים משרתים בצבא חובה עד לגיל שבו עמיתיהם בחו"ל מסיימים תואר, ראוי שיזכו לסיוע. על הממשלה להתחייב לכך שלכל סטונדט יהיה גג במחיר הוגן ותחבורה ציבורית נאותה למוסדות הלימוד. עליה לשפר משמעותית את תנאי הסגל הזוטר ולהעביר מורים "מן החוץ" להעסקה קבועה. עליה לבנות במהרה מעליות, מתקני נגישות ומכשור לקריאה והאזנה למען סטודנטים בעלי מוגבלויות. וההשקעה הגדולה ביותר צריכה להיות בפריפריה: בשדרוג המוסדות הקיימים ובהכשרה ללימודים, לכולם.

     

    אבל לא. במקום אלה, נתניהו יורה לאלוף פיקוד מרכז להקים אוניברסיטה בלתי-הכרחית על חשבון הפריפריה של מדינת ישראל, ועל חשבון כל אזרח שאי-פעם חלם ללמוד, להשיג מקצוע ולהצליח לקיים משפחה בכבוד. מי צריך חינוך, מדע, מחשבה ופיתוח? העיקר שיש לנו ראש ממשלה שיודע "לפרק קרטלים". איך לא? לתארים שלו הוא הרי למד בארצות הברית.

     

    סתיו שפיר, ממובילי המחאה החברתית

     

    גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים