שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    מחצבות, המהפך: מצלקת סביבתית לפנינת טבע

    הנזקים שגורמות מחצבות לסביבה נותרים כפצע פתוח על מקומם גם שנים רבות לאחר שהן נסגרות. אבל יש גם דוגמאות למחצבות ששוקמו ומציעות למטיילים חוויה לא שגרתית, כמו אמפיתיאטרון החושף היסטוריה גיאולוגית בת מיליוני שנים. מדוע רשויות לא מרימות את הכפפה, וגם מספר הצעות לטיול בחג

    מי שמבקר כיום באמפי פארק גולן שבדרום רמת הגולן , יתקשה להאמין כי בעבר הלא רחוק היה המקום מחצבה נטושה וכעורה שפצעה את הנוף. אתר זה שוקם אמנם, אבל ברחבי הארץ פזורות עדין מאות רבות של מחצבות נטושות אחרות, שהפצעים הקרחים והכעורים שהן פוערות בטבע, נותרים על מקומם גם שנים רבות לאחר שהן מפסיקות לפעול.

     

     

    אם לא די בנזק הנופי, מחצבות אלה מהוות גם מפגע סביבתי ותברואתי עקב הצטברות מי נגר ושלוליות. חלקן אף הוסבו במהלך השנים למטמנות פסולת לא חוקיות, שעלולות לגרום לזיהום מי תהום וקרקע. את המצב הזה מקווים לשנות בקרן לשיקום מחצבות - הגוף המרכזי שאמון על שיקום האתרים הללו.

     

    מחצבת אפיק - אחרי השיקום (צילום: באדיבות הקרן לשיקום מחצבות) (צילום: באדיבות הקרן לשיקום מחצבות)
    מחצבת אפיק - אחרי השיקום(צילום: באדיבות הקרן לשיקום מחצבות)

     

    מוזיאונים גיאולוגיים

    הקרן פועלת כגוף עצמאי תחת משרד האנרגיה והמים ומנוהלת על ידי 8 נציגי משרדי ממשלה ורשויות. מתפקדיה למצוא מקורות מימון לפתור הבעיות הנוצרות מהמחצבות, על ידי צבירת כספים בתקופת פעילותן והחזרתם לצורך שיקום. עם זאת יו"ר הקרן, יוסי וירצבורגר, מסביר שאין קשר בין גביית הכספים מבעלי המחצבות לשיקום וכי הכסף מופנה גם לטיפול במחצבות ישנות.

     

    ואכן, הקרן זוקפת לזכותה דוגמאות חיוביות נוספות לשיקום מוצלח, כזה שהפך את המפגע לאזור פסטורלי, שגם מציע מסלול טיול יפה ולא שגרתי, וגם חושף את החשיבות שבשיקום אתרים הרוסים והחזרתם לידי הציבור.

     

    בחלק מהמקרים, תוואי השטח של המחצבות הנטושות מאפשר אפילו להפוך אותן למעין מוזיאונים גיאולוגיים: שכבות האדמה שנחשפו במהלך החציבה נשמרו כמו שהן, כך שהמבקרים יכולים להתבונן בתהליכים הגיאולוגיים המרתקים שעברו על האזור לאורך אלפי ומיליוני שנים.

     

    לפניכם כמה דוגמאות לאתרים כאלה, שניתן לבקר בהם ללא תשלום. ברוב המצבות תמצאו הסברים בשטח על גבי שילוט המסביר את הנושא הגיאולוגי ועל הממצאים הנראים באתר.

     

    אמפי במחצבת אפיק

    מחצבת אפיק עימה פתחנו, החלה לפעול בתקופה הביזנטית כמחצבה סורית עתיקה, ולאחר הכרייה ננטשה והפכה לאתר פינוי פסולת וגרוטאות. בשנת 2007 החליטה המועצה האזורית גולן, בסיוע הקרן, לשקם את האזור ולהקים בו אמפי פארק.

     

    מחצבת אפיק - לפני  (באדיבות הקרן לשיקום מחצבות) (באדיבות הקרן לשיקום מחצבות)
    מחצבת אפיק - לפני (באדיבות הקרן לשיקום מחצבות)

     

    השיקום כלל פינוי של הפסולת והגרוטאות החלודים, ולאחריו הוקם "אמפי גולן", שכולל 500 מקומות ישיבה. המקום כולל גם אזור לפיקניק ולאורך גבולות המחצבה נסללה טיילת, ממנה ניתן ליהנות מתצפית על הכנרת וסביבתה.

     

    בקרן מספרים כי הייחוד של המחצבה מתבטא בתהליכים הבזלתיים שנבעו מהתפרצויות הרי געש במשך אלפי שנים. ואכן, פני השטח במחצבה מכוסים בשכבה של סלע בזלת. סך עלות הפרויקט עמדה על כ-2 מיליון שקל, מתוכם מימנה הקרן 1.3 מיליון שקל.

     

     

    מחצבת אפיק - אחרי השיקום (באדיבות הקרן לשיקום מחצבות) (באדיבות הקרן לשיקום מחצבות)
    מחצבת אפיק - אחרי השיקום

     

    פארק גיאולוגי במחצבת אביטל מזרח

    ממוקמת בסמוך לעין זיוון, למרגלות מצפה קוניטרה. בימים אלה נמצא בשלבים אחרונים של שיקום בסופו ישמש כפארק שישמש כמוזיאון גאולוגי, מרכז מבקרים ואתר מופעים.

     

    מחצבת אביטל מזרח - לפני השיקום (צילום: באדיבות הקרן לשיקום מחצבות) (צילום: באדיבות הקרן לשיקום מחצבות)
    מחצבת אביטל מזרח - לפני השיקום(צילום: באדיבות הקרן לשיקום מחצבות)

     

    הפרויקט מתבצע בשיתוף הקרן והמועצה האזורית גולן, בהשקעה כוללת של שני מיליון שקל.

     

    מחצבת אביטל מזרח - אחרי השיקום (צילום: באדיבות הקרן לשיקום מחצבות) (צילום: באדיבות הקרן לשיקום מחצבות)
    מחצבת אביטל מזרח - אחרי השיקום(צילום: באדיבות הקרן לשיקום מחצבות)

     

    מצפור חפציבה בגלבוע

    מחצבת חפציבה נמצאת מעל קיבוץ חפציבה שלרגלי הגלבוע. בסוף שנות ה-30 נמצאו מרבצי שיש במקום, ובעקבותיהם החליטה תעשיית האבן והסיד המקומית לפתוח מחצבה במקום. מאחר שחציבת שיש דורשת שיטה שונה, נשלחו נציגים מהעמק לאזור קררה באיטליה, המשופע במחצבות שיש, על מנת ללמוד את רזי החציבה.

     

     

    מחצבת חפציבה - לפני השיקום (באדיבות הקרן לשיקום מחצבות) (באדיבות הקרן לשיקום מחצבות)
    מחצבת חפציבה - לפני השיקום(באדיבות הקרן לשיקום מחצבות)

     

    בשונה מחציבת אבן, בחציבת השיש צריך לנסר ולנתק את הגוש מסלע האם ללא פיצוץ. בקרן מספרים, כי שיטת החציבה אפשרה לחשוף תופעות גיאולוגיות ייחודיות כמו מחדר מגמטי שהתרומם לפני כ-10 מיליון שנה ממעמקי כדור הארץ כנוזל לוהט והתגבש בקרב סלעי הדולומיט בעומק של כ-1,000 מטר.

     

    אתר המחצבה, שמשתרע על שטח של כ-80 דונם, שוקם כ"מצפור חפציבה" - חניון יום שכולל מקום התכנסות ולימוד על תופעות מצוקי האבן שבמקום, תצפית נוף על עמק חרוד וחיבור לאתרי תיירות סמוכים. במקום ניטעו עצי ארץ ישראל ושיחים, נבנו מסלעות ונסללה דרך גישה. עלות השיקום: כמיליון שקל. השטח כלול בשמורת טבע גלבוע ויתוחזק על ידי רשות הטבע והגנים.

     

    מחצבת חפציבה - אחרי השיקום (צילום: באדיבות הקרן לשיקום מחצבות) (צילום: באדיבות הקרן לשיקום מחצבות)
    מחצבת חפציבה - אחרי השיקום(צילום: באדיבות הקרן לשיקום מחצבות)
      

     

    פארק הגליל בכרמיאל

    בשטחה של כרמיאל היו בעבר מספר מחצבות אבן לשיש. בקרן מספרים כי אלה נסגרו עם הקמת העיר והתקדמות הבנייה, אך על גבעה ממערב לבניין העירייה נותרו בורות פתוחים שהיוו מפגע נופי ובטיחותי. ביצוע עבודות השיקום החל בשנת 1992, בשיתוף העירייה, והבורות הפכו לגן רחב ידיים, שמשתרע על שטח של כ-90 דונם.

     

    פארק הגליל - לפני (באדיבות הקרן לשיקום מחצבות) (באדיבות הקרן לשיקום מחצבות)
    פארק הגליל - לפני(באדיבות הקרן לשיקום מחצבות)

     

    בפארק אפשר למצוא גן ורדים בשטח של 6 דונם, בריכת דגים, מפלים ותצפיות לנוף. חומרי המחצבה הנטושה ועודפי העפר שימשו להקמת טראסות ותיאטרון עם ספסלי שיש, המשמש להתכנסויות והופעות. במקום יש גם תערוכת פסלים סביבתית מחומרים ממוחזרים, שחלקם נמצאו בשטח המחצבה, במסגרת פרויקט שאצר הפסל שאול סלו.

     

    תחזוקת הפארק נעשית על ידי עירית כרמיאל, בהשקעה שנתית של כ-650 אלף שקל. הפארק ממוקם מול בניין העירייה, רחוב גת 1, כרמיאל. פתוח מדי יום בשעות 22:00-7:30.

     

     

    פארק הגליל - אחרי השיקום (באדיבות הקרן לשיקום מחצבות) (באדיבות הקרן לשיקום מחצבות)
    פארק הגליל - אחרי השיקום(באדיבות הקרן לשיקום מחצבות)

     

    מחצבת אורט בראודה

    מחצבת שיש שנמצאת בכניסה למכללת אורט בראודה בכרמיאל, שספגה נפילת קטיושה במלחמת לבנון השניה. שוקמה ועוצבה כ"גן יפני" בשטח של 5 דונם ובעלות של כמיליון שקל.

     

    אורט בראודה לאחר נפילת קטיושה במלחמת לבנון השניה (באדיבות הקרן לשיקום מחצבות) (באדיבות הקרן לשיקום מחצבות)
    אורט בראודה לאחר נפילת קטיושה במלחמת לבנון השניה(באדיבות הקרן לשיקום מחצבות)

     

    באתר, שנחנך ב-2007, אפשר ליהנות מתיאטרון קטן ופינות ישיבה ולימוד שמוקפים במצוקי האבן המרשימים שנותרו מהמחצבה. השיקום נעשה בשיתוף עם אורט בראודה, בעלות של כמיליון שקל. הקרן מימנה כ-350 אלף שקל.

     

     

     

    מחצבת אורט בראודה - אחרי (צילום: באדיבות הקרן לשיקום מחצבות) (צילום: באדיבות הקרן לשיקום מחצבות)
    מחצבת אורט בראודה - אחרי(צילום: באדיבות הקרן לשיקום מחצבות)

     

    מחצבת בנימינה

    מחצבה בשטח 500 דונם, שמשתרעת לאורך נחל התנינים מצפון למושבה בנימינה. המחצבה נמצאת עדין בהליכי שיקום, לאחריו יהפוך השטח לפארק רחב ידיים שיכלול בריכת שכשוך.

     

    מחצבת בניימינה - לפני השיקום (באדיבות הקרן לשיקום מחצבות) (באדיבות הקרן לשיקום מחצבות)
    מחצבת בניימינה - לפני השיקום(באדיבות הקרן לשיקום מחצבות)

     

    במסגרת העבודות יושבו למקום צמחייה ובעלי החיים האופייניים לכרמל. עד כה עומדות הוצאות הקרן במקום על כ-9 מיליון שקל.

     

     

    מחצבת בנימינה - אחרי  (באדיבות הקרן לשיקום מחצבות) (באדיבות הקרן לשיקום מחצבות)
    מחצבת בנימינה - אחרי (באדיבות הקרן לשיקום מחצבות)

     

    רשויות לא מרימות את הכפפה

    הקרן פועלת בשיתוף פעולה עם גופים דוגמת מינהל מקרקעי ישראל, המשרד להגנת הסביבה, הרשויות המקומיות ועוד. שיקום האתרים מתבצע על פי תוכניות מאושרות ובהסכמת בעלי הקרקע. במקום יכול לקום פארק, מטמנה, אזור תעשיה ויעודים אחרים.

     

    הקרן פועלת להכנת התוכנית, מכשירה את תשתית האתר לייעודו החדש ומפקחת על פעולות השיקום. עם זאת, מאז הקמתה ב-1978, סייעה הקרן בשיקום של כ-200 מחצבות וחלקי מחצבות בלבד ברחבי הארץ.

     

    בקרן טוענים כי הסיבה לכך היא העדר שיתוף פעולה מספק מצד חלק מהרשויות המקומיות, שצריכות ליזום את המהלך, להשלים לעיתים את מימון העבודות ולבסוף לשאת בהוצאות התחזוקה של האתר המשוקם. ואכן, לא חסרות גם דוגמאות למחצבות ששוקמו בצורה כזו או אחרת, אך השיקום לא שרד עקב העדר תחזוקה.

     

    "לאחר שאנחנו משקמים אל השטח, על הרשות המקומית להירתם לטפל בו, אחרת המחצבה המשוקמת שוב תהפוך לעזובה ונטושה ותהווה מפגע", מסביר וירצבורגר. פתרון אפשרי עבור רשויות שחוששות מכך, הוא להסתפק בפיתוח מינימאלי שיכלול רק יישור של השטח, ניקוז, גינון וגידור, שלא יצריך הוצאות תחזוקה גבוהות בהמשך.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: באדיבות הקרן לשיקום מחצבות
    פארק הגליל בכרמיאל
    צילום: באדיבות הקרן לשיקום מחצבות
    באדיבות הקרן לשיקום מחצבות
    תופעות גיאלוגיות מרתקות
    באדיבות הקרן לשיקום מחצבות
    מומלצים