שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    "הורג אותם ברכות": ביחרו בראד פיט!

    סרט הפשע האלים והמשעשע "הורג אותם ברכות" מציג סאטירה נוקבת על ארצות הברית וכלכלתה הדועכת. ברוח סרטי טרנטינו והאחים כהן, מפרקים בראד פיט והבמאי אנדרו דומיניק את החברה האמריקנית לחתיכות. אפילו ברק אובמה לא יוצא נקי

    הבמאי האוסטרלי אנדרו דומיניק לוקח את הזמן שלו בין פרויקט לפרויקט, אבל התוצאה שווה את ההמתנה. סרטו הראשון "צ'ופר" (2000) היה פרופיל מבריק ומשעשע של פושע מוטרף. שבע שנים מאוחר יותר הוא שב עם הסרט הנהדר "ההתנקשות בג'סי ג'יימס על ידי הפחדן רוברט פורד" (2007), מערבון איטי ומהורהר שנדמה היה כי נהגה בשיתוף פעולה עם טרנס מאליק.

     

    ביקורות סרטים נוספות בערוץ הקולנוע של ynet:

     

    היה זה מבט מלנכולי על הפושע המיתולוגי ג'סי ג'יימס (בראד פיט) שגולש אל מותו, ועל המעריץ המתוסכל (קייסי אפלק) שעתיד לבצע את המעשה. למרות התרחשותו בעידן המערב הפרוע, עיסוקו בעיצוב המיתוס ובדינמיקה האישית והחברתית שעומדת מאחוריו פעלה גם כהתייחסות לתרבות הסלבריטאים העכשווית.

     

    עבור דומיניק העשייה של סרט בארה"ב מהווה הזדמנות לחשוב על המיתוסים ועל מה שמסתתר מאחוריהם. כעת מגיע סרטו השלישי "הורג אותם ברכות" ("Killing Them Softly") סרט המתפקד כסאטירה על השבר הערכי בכלכלה האמריקאית, באמצעות המסגרת הז'אנרית של סרט פשע.

     

    אמריקה האלימה

    "הורג אותם ברכות" הוא סרט פשע אלים, מצחיק, ומדכא. המקור הוא "Coogan's Trade", ספרו של ג'ורג ו. היגינס מ- 1974, אך העיבוד לתסריט הופך את עלילתו לאלגוריה בוטה במתכוון על ארצות הברית שלאחר המשבר הכלכלי של 2008. הדמויות בסרט משתייכות למעמד הביניים בעולם הפשע - אנשים קטנים שחמדנותם משתווה לטיפשותם. המשבר הכלכלי הוא תוצאה של שוד בתוך הקהילה, והמחסל הוא מי שמופקד על השבת האמון במערכת.

     

    בראד פיט וסקוט מקנירי. מעמד הביניים של עולם הפשע ()
    בראד פיט וסקוט מקנירי. מעמד הביניים של עולם הפשע

     

    המרכיבים של תבשיל זה מוכרים ואהובים: פושעים לא מיומנים שנכנסים בפזיזות לצרות ויוצאים מהם בשן ועין, על אותו ציר מוכר שנמתח בין "החברה הטובים" של מרטין סקורסזה, לסדרת המופת "הסופראנוס" (ששניים משחקניה - ג'יימס גנדולפיני ו-וינסנט קוראטולה - מופיעים גם כאן).

     

    הפטפטת הבלתי פוסקת שמפנה את מקומה במהירות לאלימות שמזכירה את קוונטין טרנטינו. וגם האחים כהן לא נפקדים. ההתבוננות האירונית על תוצאותיו של מעשה פשע מטופש מזכירה את "פרגו",

    והסאטירה הנובעת מההשפעה המערכתית את "לקרוא ולשרוף". דומיניק עומד באופן מכובד מול היוצרים, ואפשרויות ההשוואה לסרטו האחרון.

     

    אירועי הסרט מתרחשים באזורים המרוטים של ניו אורלינס - עיר שספגה מהלומה הרסנית, ושמהווה רקע ויזואלי וסמלי הולם לאירועי הסרט ולמצבה של ארצות. רקע נוסף מורכב מהקולות והמראות של מערכת הבחירות הקודמת לנשיאות בין ברק אובמה לג'ון מקיין המשולבים מרגע הפתיחה של הסרט וחוזרים שוב ושוב במהלכו. לאחר הקרנת הבכורה של הסרט בפסטיבל קאן, נאלצו דומיניק ופיט להדוף ביקורות על כך ש"הורג אותם ברכות" תוקף במכוון את אובמה ערב הבחירות הנוכחיות.

     

    ג'יימס גנדולפיני ובראד פיט ב"הורג אותם ברכות" ()
    ג'יימס גנדולפיני ובראד פיט ב"הורג אותם ברכות"

      

    הניסיונות של המתמודדים להפיח תקווה ולדבר על גדולתה של אמריקה, מוצבים באופן אירוני מול הרעיון המנחה את הסרט לפיו "אמריקה היא לא מדינה - היא עסק". ואם עסק, אומר גיבור הסרט המחסל ג'קי קוגן (בראד פיט), הרי ש"פשע הוא העסק של ארצות הברית".

     

    ההסתבכות מתחילה כשפרנקי (סקוט מקנירי) וראסל (בן מנדלסון), שני חדלי אישים עלובים במיוחד, מבצעים שוד של מועדון קלפים של המאפיה. מארקי טרטמן (ריי ליוטה) הוא מי שמפעיל את המועדון. למרות שבעברו מארקי ביים שוד במועדון שלו, ואף התוודה על כך ברגע של בדיחות הדעת, החיבה שיש כלפיו מצד קהילת הפשע המקומית הותירה אותו בחיים. השוד השני, בין אם הוא מעורב בכך ובין אם לאו, יוביל לענישה של מארקי בכדי שיציבות תוכל לחזור למערכת הפיננסית המאפיונרית.

     

    חיסול בקוּל

    "דרייבר" (ריצ'רד ג'נקינס), איש דרג הביניים הניהולי של ארגון הפשע, שוכר את קוגן בכדי להשיב את הסדר. קוגן הוא מקצוען ציני עם מבט מפוקח, והבנה של מה שצריך להיעשות ונטייה לחלוק את תפיסת עולמו עם "דרייבר", ודרכו עם הצופים. רגע הכניסה של קוגן לסרט מלווה בשירו של ג'וני קאש “The Man Comes Around”, שיר בעל משמעויות דתיות ואפוקליפטיות על הגעתו הקרבה של יום הדין.

      

    בראד פיט. מיסטר פיקס ()
    בראד פיט. מיסטר פיקס

     

    אבל אם כבר יום דין, העיצוב של הבגדים, המכוניות והשיער מושך חזק לרטרו של שנות ה-70. חיסול אבל קוּל. בראד פיט (שגם הפיק את הסרט) שוב מוכיח שהוא השחקן המושלם לתפקיד.

     

    ובכל זאת לקוגן יש חולשה: קשה לו לעמוד בפני ההתפרצויות הרגשיות של המחוסלים המבינים כי גורלם נחרץ. לכן הוא מעדיף לחסל אותם מרחוק ובאופן לא צפוי - ב"רכות".

     זהו הסדק בחומת הציניות, ממד הרתיעה מאספקט אחד של העולם המוצג. לגבי שאר הדמויות - כולם גברים, כולם פגומים - הם לא יותר מאנשים דפוקים במערכת דפוקה.

     

    בין שלל דמויות אלו יש לציין באופן מיוחד את השותף שקוגן שוכר לשם ביצוע החיסול של מארקי. מיקי (גנדולפיני) היה מקצוען, אך כעת הוא מסובך בצרות פסיכולוגיות ואישיות שהותירו אותו שבר כלי. למרות שמיקי הוא דמות משנה בסרט, זו עבודת המשחק המבריקה הראשונה של גנדולפיני מאז ירידת "הסופראנוס". דמות זו היא בבואה מעוררת רחמים של אחריתם של אלו המצליחים לשרוד בעולם של תאוות הבצע וחוקי התאגיד המאפיונרי.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים