שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    צילום: אייל קרן

    השמרים כבר בפנים: לחמניות ביתיות בין רגע

    בואו נשים את הקלפים על השולחן: התפחת מאפים היא עסק מפחיד. רותי קינן מצאה קיצור דרך עבור כל השמרופובים - בצק עם שמרים בילט אין, בו היא משתמשת במתכון מנצח וקליל ללחמניות ביתיות

    החורף הקל שעט עלינו בימים האחרונים שלח אותי ישר לתנור, אחרי קיץ ארוך של השבתה כמעט מוחלטת. אפיתי לחמניות קטנות ומתוקות והבית התמלא בריח של לחם טרי.

     

    עוד בערוץ האוכל:

     

    אני מודה שאני לא נמנית עם אלה שנתקפים בחרדת אפייה בכל פעם שמועלית האופציה השמרית. כשיש לי זמן, אני דווקא נהנית להתסיס שמרים טריים בחלב או במים פושרים ולהתענג על הניחוח החמצמץ שלהם. ללוש את הבצק עם שתי הידיים, בתנועות איטיות, עד שהוא הופך מעיסה דביקה לישות עצמאית, גמישה ומבהיקה. אני עדיין מתפעלת כשהוא תופח ומכפיל את נפחו, מקפידה בהתלהבות לחבוט בו כדי שישתחרר מהגזים שצבר בתפיחה ראשונה ולהתגאות בו כשהוא מגלה נחישות עיקשת ותופח שוב.

     

    רותי מתרגשת ממנו. קמח תופח (צילום: mct) (צילום: mct)
    רותי מתרגשת ממנו. קמח תופח(צילום: mct)

     

    כשיש לי פחות זמן אני משתמשת בשמרים מעובדים (יבשים) או בגרגרים (שמרית), המתערבבים ישירות עם הקמח, ומשאירה את מלאכת הלישה לקרס האיתן של המיקסר שלי. על החבטה, הלישה החוזרת והעיצוב הידניים אני לא מוותרת.

    הפעם השתמשתי בקיצור דרך חדש – קמח שמרים של אסם, שנועד לחסוך אפילו את שלב הוספת השמרים. זה מקצר את הזמן רק אם משתמשים באופציית השמרים הטריים (הזקוקים להתססה) אבל, בהחלט מרגיע את מי שאינם בטוחים בכמות השמרים (היבשים או הגרגרים) שעליהם להוסיף לקמח (ורק לידיעתכם – זה לא נורא משנה – זה עשוי לקצר או להאריך מעט את משך ההתפחה, אבל לא הרבה יותר מזה).

     

    הקמח החדש הפתיע לטובה במתכון הספציפי הזה. אני מניחה שהוא יתאים מאוד גם לסופגניות בחג המתקרב. במתכונים אחרים, כמו של לחמים שונים, הדורשים קמח ייחודי (שהיום אפשר להשיג בלי שום קושי בכל סופר) אני ממליצה להשתמש בשיטות הוותיקות.

     

    אחת זה לא מספיק. לחמניות מתוקות (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
    אחת זה לא מספיק. לחמניות מתוקות(צילום: ירון ברנר)
     

     

    לחמניות מתוקות

    את הלחמניות שלי אפיתי בתבנית שקעים מסיליקון ופיזרתי עליהן גבישי סוכר לבנבנים (להשיג בחנויות מתמחות לצורכי קונדיטוריה בארץ ובכל סופרמרקט שכונתי, אם אתם במקרה באיטליה). הן נפלאות עם ריבה לארוחת בוקר או לנשנוש לצד הקפה או התה אחר הצהריים.

     

    טיפ: הכמות הנתונה כאן לא גדולה (אני מעדיפה כמויות קטנות כי חובה לאכול את הלחמניות האלה בעודן טריות ממש והן מהוות איום ממשי על כל דיאטה). אפשר להכפיל את הכמויות ואת הנותר להקפיא ולחמם מעט לפני ההגשה.

     

    המרכיבים לתריסר לחמניות קטנות:

    2 כוסות קמח שמרים (או 2 כוסות קמח ללחם ו-1/2 שקית שמרים יבשים או שמרית)

    2 כפות סוכר

    קורט מלח

    1/2 כוס חלב

    75 גרם חמאה

    1 ביצה טרופה

     

    לציפוי:

    1 חלמון

    סוכר גבישי

     

    אופן ההכנה:

    1. מחממים את החלב ומוסיפים לו את החמאה. מערבבים היטב עד שהחמאה נמסה. התערובת צריכה להיות חמימה אך לא חמה מדי.
    2. מניחים את הקמח בקערת המיקסר ומוסיפים את הסוכר והמלח. מערבלים מעט ומוסיפים בהדרגה, תוך כדי ערבול, את תערובת החלב ואת הביצה הטרופה. ממשיכים ללוש במהירות נמוכה עוד 5 דקות, עד שהבצק חלק וגמיש.
    3. מכסים את הקערה ומתפיחים במקום חם עד שהבצק מכפיל את נפחו.
    4. מחממים את התנור לחום בינוני (180 מעלות). משמנים בחמאה תבנית שקעים או תבניות אישיות קטנות. מחלקים את הבצק ל-12 כדורים ומניחים בתבניות. מכסים ומתפיחים 15 דקות.
    5. טורפים את החלמון עם כפית מים או חלב ומברישים את הלחמניות. זורים סוכר ואופים 15 -20 דקות או עד שמשחים.

     

    לכל הטורים של רותי קינן

     


     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ירון ברנר
    הורסת. לחמנייה
    צילום: ירון ברנר
    מרגיעה את השמרופובים. רותי קינן
    צילום: ירון ברנר
    מומלצים