שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מור בטוחה: 'נרפאתי מטרשת בזכות הומיאופתיה'
    הרופאים אבחנו את מור קריאף כחולה בטרשת נפוצה, אך בתוך תוכה היא ידעה שתחלים - ולא בזכותם. פגישה עם הומיאופת שינתה את מסלול חייה, והיום היא מציגה בדיקות תקינות וקריירה חדשה כמטפלת. "הכל בזכות הרמדי", היא משוכנעת

    מור קריאף, בת 30 מראש העין ואמא לילד, רגילה להתמודד עם הרבה סקפטיות סביבה: בכיתה י"א היא החלה לסבול מבעיות בשיווי המשקל, "זרמים" ברגליים וסחרחורות, ונאלצה לשכנע במשך שנים את החברים, הצוות הרפואי ואפילו המשפחה שהיא אינה מעמידה פנים ושלא מדובר בבעיה פסיכולוגית.

     

    "בטיול השנתי בכיתה י"א צעדתי במסלול", היא מספרת בראיון ל-ynet. "ופתאום הרגשתי שאני הולכת כמו שיכורה ומתנדנדת מצד לצד. לא הבנתי מה קורה איתי, ובסיום המסלול פינו אותי לחדר המיון בצפת".

     

    מה יש בהומיאופתיה ?

     

    כל הבדיקות שנערכו לקריאף בבית החולים חזרו תקינות, והיא שוחררה לביתה להמשך בירור בבית החולים שניידר בפתח תקווה. בינתיים מצבה המוטורי לא השתפר. "לא הצלחתי ללכת אפילו כמה צעדים", היא נזכרת, "והיו צריכים להחזיק אותי משני הצדדים לתמיכה".

     

    לדברי קריאף, בשבוע האשפוז בשניידר היא נשלחה לפסיכולוגית שאמרה לה שהיא עושה את עצמה ושהכל נובע מלחץ נפשי. גם בבדיקות נוירולוגיות לא ראו דבר. "אחרי שבוע התופעה פשוט נעלמה, והלכתי הביתה", היא מספרת.

     

    נשלחה פעמיים לקב"ן

    לאחר שנתיים של שקט חוותה שוב קריאף התקף דומה. "הרגשתי זרמים ברגליים וסחרחורות, וידעתי שאם אקום - אפול. גם בצבא שלחו אותי פעמיים לקב"ן כי חשבו שאני מעמידה פנים. עם זאת, שלחו אותי גם ל-MRI, שם גילו במוח נגעים שהעלו חשד לטרשת נפוצה.

     

    טרשת נפוצה היא מחלה דלקתית של מערכת העצבים המרכזית, שבה נפגעת שכבת הבידוד העוטפת את סיבי העצב במוח ובחוט השדרה, ונוצרת צלקת במקומות אלו. הצלקת נפוצה באזורים שונים במערכת העצבים המרכזית, לכן נקראת המחלה כך.

     

    עדיין לא ברורות הסיבות להתפרצות המחלה, אך היא תוקפת אנשים צעירים ושכיחה יותר בגילאי 40-20. תרופות מעכבות את מהלכה, אך אינן מביאות לריפוי מלא ממנה.

     

    בישראל מדובר על כ-4,000-3,000 חולים, והמחלה שכיחה יותר בקרב עולים מברית המועצות לשעבר. נשים חולות פי שניים-שלושה יותר מגברים. מחקרים מצאו גנים מסוימים המגדילים את הסיכון ללקות בטרשת נפוצה.

     

    "הרופאים עדיין לא היו בטוחים באבחנה ואמרו שהיא נעשית בעיקר על דרך השלילה, והחליטו להחזיר אותי לצבא. אחרי חודש הגיע עוד התקף דומה, והפעם שלחו אותי ישר למרפאה לטרשת נפוצה. בכל חודשיים-שלושה חוויתי התקף, והיו להם זיקה ללחצים נפשיים, למשל לאחר פרידה מחבר או תאונת דרכים שעברתי. אפילו אמא שלי אמרה לי שהיא יודעת שאני לא עושה את עצמי, אבל שככה זה נראה מבחוץ.

     

    "ההתקפים התגברו וסבלתי גם מטשטוש בראייה ונימול בידיים. בכל פעם הגיע עוד סימפטום. האבחון לקח כמה חודשים טובים, ובזמן הזה כולם היו בטוחים שאני מעמידה פנים. כשהחליטו שזאת האבחנה המדויקת - שחררו אותי מצה"ל".

      

    "ההומיאופתיה הביאה לשיפור מיידי"

    לאחר ההתקף השלישי נקבע כאמור כי קריאף לוקה במחלה, והיא החלה לקבל טיפול תרופתי וסטרואידים בכל חמישה שבועות.

     

    "גם כשהתחלתי כבר בטיפולים אמרתי לכולם סביבי שהם טועים באבחנה", מספרת קריאף, "כי לא רציתי להאמין שאני חולה. אחרי ההלם הראשוני הגיעה ההכחשה, ובפנים משהו אמר לי שהכל בסדר איתי ושאני בריאה. אז כל מי שחשב מי שאני מסכנה ישר תיקנתי אותו ואמרתי שהכל בסדר.

     

    "סירבתי ללכת למחלקה ולראות אנשים בכיסאות גלגלים, סירבתי למבטי רחמים או לכל עזרה שהציעו לי ושמרתי על מצב רוח טוב גם כשאמא שלי בכתה לידי. תמיד ידעתי שאחלים בצורה אחת או אחרת".

     

    לאחר שנה של טיפולים התברר כי התרופות לטרשת אינן מביאות להטבה במצב, וקריאף עברה לזריקות יומיות. בשלב הזה הגיעה הצעה מפתיעה ממקור אחר לחלוטין, והיא החליטה לנסות.

     

    "אחד הלקוחות של אבא שלי הוא רופא ילדים שטופל בהומיאופתיה בשל ניוון שרירים", היא אומרת, "והוא המליץ לו שאנסה את זה לפני שאני ממשיכה בטיפול הקונוונציונלי. הלכנו לפגישה אצל הומיאופת שנחשב אחד הטובים בעולם - זה עלה הון, אבל ההורים שלי רק רצו שאהיה בריאה".

     

    לדברי קריאף השיפור במצבה היה מיידי, מה שגרם לה לבחור להפסיק לחלוטין את הטיפול הרפואי הקונוונציונלי ולהתמקד בהומיאופתיה בלבד. "עדיין היו נפילות במהלך הטיפול הזה", היא מסייגת, "בעיקר כי לא נמנעתי לחלוטין מאלכוהול ומקפה כמו שההומיאופת הנחה אותי לעשות, אבל ההתקף הבא הגיע רק לאחר שנתיים".

     

    לאחר שנתיים נוספות חוותה שוב התקף, ואז התברר לטענתה שמשהו אינו תקין ברמדי שהכינו לה בבית המרקחת ההומיאופתי. "הביאו לי רמדי לא טובה ושוב חטפתי התקף, אבל בשנייה שהחליפו אותה כבר עמדתי על הרגליים והכל היה בסדר".

     

    -איך התייחסו ההורים שלך להצלחה של הטיפול?

    "אבא שלי חשב שבגלל שיש עדיין התקפים ההומיאפותיה לא עובדת, אבל כשהגעתי לבית החולים עשו לי שוב MRI וניקור מותני, והתברר שלמרות שאחרי ההתקפים היו צריכים להיות הרבה יותר נגעים במוח - יש דווקא פחות.

     

    "גם בנוזל חוט השדרה היה צריך להית חלבון מסוים שמעיד על טרשת, והוא לא נמצא בבדיקה".

     

    בזכות ההומיאופתיה? התקף הגיע רק לאחר שנתיים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    בזכות ההומיאופתיה? התקף הגיע רק לאחר שנתיים(צילום: shutterstock)

     

    "מבחינתי הבראתי מטרשת נפוצה"

    גם בבית החולים הופתעו מתוצאות הבדיקה של קריאף, ולדבריה אמרו לה כי ייתכן שהאבחנה הראשונה שלהם הייתה שגויה. "הם אמרו שאמשיך לבוא למעקב פעם בכמה חודשים", היא אומרת, "אבל בלב עניתי 'אתם לא תראו אותי יותר'".

     

    -אם לא טרשת, ממה בכל זאת נגרמו ההתקפים?

    "לאורך כל התקופה ההיא חשבתי שאף אחד עוד לא אבחן נכון את המחלה שיש לי. היום התפכחתי ואני יודעת שזאת הייתה טרשת נפוצה - ושהחלמתי ממנה. היום במחשבים בקופת החולים אני מוגדרת כמטופלת עם חשד בלבד לטרשת".

     

    -ואת מייחסת את ההחלמה להומיאופתיה בלבד?

    "מבחינתי הבראתי מטרשת נפוצה, ובלי שום ספק כל זה מההומיאופתיה. זה תהליך של שנים ולא משהו שקורה מהרגע להרגע.

     

    "אני יודעת שיהיו עוד עליות וירידות, אבל ככל שהזמן עובר ההומיאופתיה הופכת אותי לבריאה יותר, וגם אלרגיות ובעיות במערכת העיכול שמהן סבלתי עברו".

     

    על פי הגישה ההומיאופתית, יש לטפל באדם כמכלול ולא למקד את הטיפול באזור כלשהו בגוף. המחלה היא ביטוי של חוסר הרמוניה בגוף ויציאה מאיזון, והרמדי אמורה לסייע לגוף להתמודד עם מחוללי המחלה באמצעות כוחות הריפוי של עצמו.

     

    ברמדי ההומיאופתית נמהל החומר הפעיל פעמים רבות מספור במים, עד שריכוזו הופך מזערי. עם זאת, לטענת המטפלים בשיטה דווקא המהילה הופכת את החומר לפעיל ואפקטיבי יותר, וכך גם ניעור הרמדי לפני השימוש.

     

    מטפלת בילד רק בהומיאופתיה

    קריאף, שחוותה על בשרה לדבריה את סגולות ההומיאופתיה, החליטה ללמוד בעצמה את הנושא כדי להושיט יד לאנשים אחרים הסובלים ממצבים רפואיים שונים. "רציתי להבין את מה שעשו בשבילי, אז התחלתי ללמוד לפני חמש שנים", היא מספרת. "אלה לימודים מרתקים ומעשירים שמשנים את כל ההסתכלות על החיים.

     

    "פתאום הבנתי שכל מה שחשבתי שאני יודעת הוא לא נכון. רציתי לשאוב עוד ועוד מידע, ישבתי לילות כימים על הספרים והמחשב וינקתי כל פיסת מידע אפשרית.

     

    "לפני שלושה חודשים שברתי את היד והרופאים אמרו שאצטרך להיות שישה שבועות עם הגבס. לקחתי רמדי, ובמקום זה הייתי רק שלושה שבועות עם הגבס כי הרופא אמר שהיד נראית נהדר".

     

    קריאף החלה לקבל מטופלים לפני יותר משנה. "זאת התחושה הכי מדהימה בעולם. אני רואה את ההומיאופתיה עובדת כל יום על עצמי ועל אנשים אחרים, ואי אפשר להתווכח עם זה. כשעושים את זה בצורה נכונה - זה פשוט עובד. טיפלתי גם בילד שאמא שלו רצתה להוריד מהריטלין שקיבל, והצלחנו באמצעות הומיאופתיה.

     

    "גם כשאני התמודדתי שוב עם לחצים נפשיים וגירושים הכל היה בסדר בזכות ההומיאופתיה, וכך גם ההריון והלידה של הבן שלי".

     

    -מה דעתך היום על הרפואה הקונוונציונלית?

    "אני מאוד אנטי כלפי המערכת היום, וקשה לי מאוד עם הרבה דברים שהרופאים אומרים. גם בלידה של הבן שלי, שהייתה טבעית ומהירה, הם היו בלחץ כי לא הספיקו לשלוט במצב.

     

    "הרופאה רצתה לחבר לתינוק מוניטור פנימי כי לא הצליחו לשמוע אותו במוניטור החיצוני, וצעקתי עליה שתעזוב אותי כי עוד חמש דקות הוא יוצא".

     

    -את נותנת לבן שלך תרופות רגילות? 

    "הילד שלי מעולם לא ראה תרופה של רופא, רק הומיאופתיה. אני הולכת לרופא כדי לקבל אבחון, למשל אם מדובר בדלקת אוזניים, ואחרי שאני מטפלת בו אני חוזרת לרופא כדי שיגיד אם זה עבר. אני צריכה את הרפואה הקונווציונלית כדי שתאבחן את המצב".

      

    -גם למטופלים את מייעצת להימנע מתרופות?

    "בחיים לא אגיד למטופלים לא ללכת לרופא או לא לקחת תרופה, והומיאופתיה עובדת בשילוב עם תרופות רגילות".

     

    -ומה לגבי מי שההומיאופתיה לא משפיעה עליו?

    "אני מכירה הרבה שהתאכזבו מטיפול הומיאפותי, אבל זה קורה כי אולי הם לא בחרו במטפל הנכון או ברמדי הנכון. כשעושים את זה נכון - זה עובד.

     

    "כמטפלת הסיפוק הכי גדול הוא לשמוע אמא שמודה לי אחרי שהוצאתי את הבן שלה מדלקת אוזניים בלי אנטיביוטיקה, או מטופל שחוזר לחיים אחרי שסבל מחרדות ששיתקו אותו.

     

    "אני יודעת שאנשים מעקמים את הפרצוף כשהם שומעים את זה, אבל אני אומרת כל יום תודה על זה שחליתי".




     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים