שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    דווקא לא כואב: 10 מיתוסים על קולונוסקופיה
    טוענים שהבדיקה מסוכנת, שההכנה אליה נוראית ושבכלל עדיף להסתפק באיתור דם סמוי - סביב קולונוסקופיה, הבדיקה לגילוי סרטן המעי הגס ומניעתו, יש לא מעט חששות ואמונות מוטעות. אונקולוגית בכירה עושה סדר בדברים ומגלה מה האמת

    סרטן המעי הגס הוא הסרטן השלישי בשכיחותו בארץ ובעולם. מדי שנה מאובחנים בישראל כ-3,400 חולים חדשים - אחד מכל 19 גברים ואחת מכל 26 נשים יחלו בסרטן זה במהלך חייהם.

     

    הסיכון לחלות עולה עם הגיל. מדי שנה ימותו כ-1,200 אנשים בישראל מהמחלה - פי ארבעה ויותר מההרוגים בתאונות הדרכים בשנה. עם זאת, מדובר במחלה שניתנת לגילוי מוקדם, ובמקרה כזה סיכויי ההחלמה מעולים. יתרה מזאת, זוהי מחלה הניתנת למניעה! שיעור החולים הולך ויורד בשנים האחרונות, ככל הנראה הודות לבדיקות לגילוי מוקדם.

     

    קראו עוד על סרטן המעי הגס:

     

    הבדיקות שנמצאו יעילות לגילוי מוקדם באוכלוסיה הכללית הן בדיקת צואה לדם סמוי אחת לשנה, או בדיקת קולונוסקופיה החל מגיל 50.

     

    בדיקת הקולונוסקופיה היא היעילה ביותר לגילוי מוקדם ולמניעת סרטן המעי הגס. בבדיקה זו, המתבצעת תחת הרדמה, מוחדר אנדוסקופ שבו סיב אופטי ומצלמה זעירה דרך פי הטבעת, וחלל המעי הגס נסקר.

     

    בבדיקה זו ניתן לגלות פוליפים, גידולים שפירים שהיו עלולים להפוך לממאירים במהלך השנים, לכרות אותם תוך כדי הבדיקה ובכך למנוע התפתחות גידולים. בבדיקה זו ניתן גם לגלות גידול ממאיר בשלביו המוקדמים, אשר בעזרת טיפול יעיל ניתן להשיג שיעורי החלמה טובים.

     

    בשל החששות והמידע המוטעה סביב הבדיקה, הנה האמת מאחורי כמה מיתוסים רווחים שחייבים להפריך:

     

    1. ההכנה לבדיקה נוראית

    כדי שהרופא המבצע את הבדיקה יוכל לראות את חלל המעי בצורה מיטבית, על המעי להיות נקי לגמרי מתוכן. לצורך כך מתבקש הנבדק לבצע הכנה לפני הבדיקה. יש שיטות שונות להכנה, אך אם אין לנבדק מחלות רקע ניתן ברוב המקרים להסתפק בהכנה הפשוטה הבאה:

     

    • תזונה דלה בסיבים ועשירה בנוזלים ביומיים שלפני מועד הבדיקה.

     

    • שתייה אבקה מיוחדת (בטעם תפוז או לימון) המומסת בכוס מים, פעמיים: פעם ראשונה 18-12 שעות לפני הבדיקה, וכן ארבע-שש שעות לפני הבדיקה.

     

    תוך כשעה-שעתיים מנטילת האבקה יופיע שלשול המעיד על תהליך ניקוי המעי מתוכנו, לכן יש צורך להישאר בקרבת שירותים. לרוב השלשול אינו חריף והוא חולף במהירות, ואם ישנם כאבי בטן או בחילה גם הם חולפים.

     

    אנשים המטופלים בתרופות, למשל נוגדי קרישה, הסובלים ממחלות כרוניות, יקבלו הנחיות מפורטות יותר לביצוע ההכנה.

     

     

    2. הבדיקה כואבת

    הבדיקה אורכת כ-30 דקות, שבמהלכן הנבדק מטושטש ומורדם ולרוב אינו מרגיש דבר. לאחר הבדיקה מועבר הנבדק לחדר התאוששות, שם הוא מתעורר.

     

    גם אם בוצעה ביופסיה במהלך הבדיקה, הנבדק לא ירגיש זאת. לעתים לאחר תום הבדיקה יש כאבי בטן או גזים, אך ההתאוששות מהירה.

     

    3. הבדיקה מסוכנת

    כמו בכל בדיקה פולשנית הכרוכה בהרדמה, עלולים להיות סיכונים וסיבוכים, אך ניתן לומר באופן כללי כי בידיים מיומנות, ואם מדובר בנבדק בריא וללא מחלות רקע, הסיכון לסיבוכים נמוך מאוד.

     

    הסיבוך הרציני ביותר של קולונוסקופיה הוא פרפורציה, ניקוב של דופן המעי. פרפורציה מתרחשת באחת מכל 1,400 קולונוסקופיות, אחת לכל 1,000 בדיקות שבהן נלקחה ביופסיה.

     

    שיעור התמותה כתוצאה מהבדיקה הוא 0.02%, אחד מכל 5,000 נבדקים. בדרך כלל מקרי התמותה קשורים למחלות רקע קשות, גיל מבוגר וכדומה. סיבוכים אחרים – רגישות לחומר ההרדמה ודימום – נדירים גם הם.

     

    4. מספיקה קולונסקופיה אחת

    גם אם בדיקת הקולונוסקופיה הייתה תקינה לחלוטין, מומלץ לחזור עליה כעבור עשר שנים. בפרק זמן זה עלולים להתפתח פוליפים שפירים או גידולים ממאירים שלא נצפו בעבר. את קולונסקופיות הסקר יש להתחיל בגיל 50 ולהמשיך במעקב עד גיל 75.

     

    אם יש גורמי סיכון, כגון פוליפים, סרטן המעי הגס בקרובי משפחה או מחלות מעי כרוניות – המעקב יהיה צמוד יותר וייקבע על ידי הרופא המטפל. אם הקולונוסקופיה גילתה פוליפ, אפילו שפיר, יש צורך בביצוע בדיקת מעקב. הזמן לביצוע הבדיקה הבאה יהיה בין שנה לחמש שנים, וייקבע על ידי הרופא המטפל.

     

    5. אם אין סרטן המעי הגס במשפחה - לא צריך להיבדק

    בדיקת קולונוסקופיה היא בדיקת סקר המיועדת לכלל האוכלוסיה החל מגיל 50, ללא קשר לרקע המשפחתי. אם ישנם בני משפחה שסבלו מפוליפים או מגידול במעי הגס, יוקדם הגיל המומלץ לביצוע הקולונוסקופיה הראשונה לגיל 40 (או עשר שנים פחות מגילו של החולה הצעיר ביותר במשפחה).

     

    גידולי מעי גס הקשורים לתסמונות גנטיות תורשתיות הם נדירים, 10%-15% בלבד מכלל מקרי גידולי המעי הגס, ולרוב לחולה המאובחן אין כלל רקע משפחתי בנושא.

     

    6. אם אין בעיות במערכת העיכול - לא צריך להיבדק

    בדיקת סקר כשמה היא – מיועדת לסקור אוכלוסיה בריאה ולאתר או למנוע את המחלה עוד לפני הופעת סימפטומים.

     

    לעתים קרובות הופעת סימפטומים כגון כאבי בטן, שינוי בהרגלי יציאה, חולשה, ירידה במשקל, דימום ביציאה ואנמיה יעידו כבר על גידול מתקדם, לכן לא ניתן להסתמך עליהם לצורך אבחון מוקדם ומניעה.

     

    תדירות הבדיקה תיקבע על ידי הרופא המטפל (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    תדירות הבדיקה תיקבע על ידי הרופא המטפל(צילום: shutterstock)

     

    7. אם אין דם סמוי בצואה - לא צריך להיבדק

    בדיקת דם סמוי בצואה היא אחת המומלצות כבדיקת סקר, אך יש להדגיש כי הבדיקה חייבת להיות מבוצעת אחת לשנה, בכל שנה, כדי שהדיוק שלה באיתור גידולים יהיה גבוה.

     

    רמת הרגישות של הבדיקה באיתור גידולים היא רק 50%, כלומר היא "מפספסת" מחצית מהגידולים בשל העובדה שלא תמיד גידול או פוליפ מדממים, וגם אם הם מדממים זה לא תמיד בכמות הניתנת לזיהוי בבדיקה זו.

     

    8. אם אני אוכל בריא, עוסק בספורט ולא מעשן - לא צריך להיבדק

    תמיד מומלץ לאכול בריא, לעסוק בספורט ולא לעשן, אך אין בכך כדי להבטיח שלא יתפתחו גידולים. לעתים התפתחות הגידול קשורה לתורשה, לחשיפה לחומרים מסרטנים אחרים או להשפעת גורמים נוספים שאיננו יודעים לזהות. מומלץ לשמור על אורח חיים בריא ולבצע בדיקות סקר במקביל.

     

    9. קולונוסקופיה וירטואלית טובה יותר

    קולונוסקופיה וירטואלית היא למעשה בדיקת CT בטכניקה מיוחדת המאפשרת גם היא, בדומה לקולונוסקופיה רגילה, הערכה של חלל המעי הגס ואיתור של פוליפים וגידולים. בבדיקה נסרק כל חלל הבטן ולאחר מכן, באמצעות עיבוד ממוחשב, ניתן לדמות את דופנות המעי הגס לכל אורכו.

     

    חסרונות הבדיקה: גם כאן יש צורך בהכנה וניקוי המעי מראש. הבדיקה כרוכה בחשיפה לקרינה, והכי חשוב – לא ניתן לקחת במהלכה ביופסיה או לכרות פוליפים אם נמצאו כאלה. נבדק כזה יופנה במילא לביצוע קולונוסקופיה חוזרת, והפעם "רגילה".

     

    יתרונות הבדיקה: אין צורך בהרדמה, הבדיקה אינה פולשנית, הבדיקה סורקת את כל חלל הבטן ולעתים באקראי מאובחנים ממצאים חשובים אחרים באיברי הבטן (לבלב, כבד, כליות וכו').

     

    אף שלבדיקה יעילות דומה לזו של קולונוסקופיה רגילה, טרם הוכחה יעילות השיטה במניעה ובאיתור מוקדם של גידולים.

     

    10. הבדיקה מדויקת ב-100%

    ברפואה אין שום בדיקה בעלת דיוק של 100%. תוצאות הבדיקה תלויות, בין השאר, במידת הניקיון של חלל המעי, במבנה המעי הגס ובמיומנות הבודק. בנוסף, יש פוליפים הקשים מאוד לאיתור וזיהוי – פוליפים קטנים, פוליפים שטוחים.

     

    גם אם הבדיקה נמצאה תקינה, מומלץ לשוב ולבצעה כעבור חמש-עשר שנים, כיוון שעם הזמן עלולים להתפתח ממצאים חדשים.

     

    לסיכום, בדיקות הסקר שהוכחו כיעילות ומורידת תחלואה ותמותה מסרטן המעי הגס הן:

     

    • בדיקת צואה לדם סמוי המבוצעת אחת לשנה וכלולה בסל הבריאות לכלל האוכלוסייה.

     

    • בדיקת קולונוסקופיה החל מגיל 50, אשר אינה כלולה בסל הבריאות אך רוב הביטוחים המשלימים והפרטיים מכסים את עלותה. גם רבים מרופאי קופות החולים מאפשרים לבני 50 ומעלה לבצע בדיקה זו, אם הנבדק דורש זאת.

     

    פנו לכם יום וחצי, בצעו את הבדיקה וצאו חזרה לשגרת יומכם בראש ובבטן שקטים ונקיים לשנים הקרובות.

     

    הכותבת היא אונקולוגית בכירה באסיא מדיקל ובמכון האונקולוגי בבית החולים שיבא - ועברה קולונוסקופיה בעצמה

     


     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    הסיבוך הרציני ביותר הוא פרפורציה, ניקוב של דופן המעי
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים