מנצלים וזורקים: מאות מחצבות מחכות לשיקום

אלפי דונמים של מחצבות נטושות פזורות ברחבי מדינת ישראל, והופכות למפגעים סביבתיים עם עזיבת הכרייה של החומר מהאדמה. על מנת למתן את המפגע, פועלת הקרן לשיקום מחצבות תחת משרד האנרגיה והמים, בקצב מהיר ומשקמת שטחי מחצבות שחדלו לפעול. 

מחצבות, המהפך: מצלקת סביבתית לפנינת טבע

בקרוב: מאסר על רכישה ממחצבות פיראטיות

פארק גולדה: מחצבה נטושה שהפכה לנווה מדבר

לצורך מימון פעילותה גובה הקרן מבעלי מחצבות היטל בגובה אחוז מסוים משווי חומר הגלם הנכרה במחצבה, ומשמשת כנאמן לכספים המיועדים לתכנון ושיקום המחצבות לאחר שאלה סיימו את פעילותן.

מחצבה בהר אביטל - לפני השיקום(צילום: באדיבות הקרן לשיקום מחצבות)

המחצבה בהר אביטל - אחרי השיקום(צילום: באדיבות הקרן לשיקום מחצבות)

המחצבה המשוקמת בהר אביטל בלילה(צילום: באדיבות הקרן לשיקום מחצבות)

הסכנה עם מחצבות נטושות ולא מטופלות, כאמור, היא כי הן יהפכו לאתרי פסולת בלתי חוקיים הפוגעים בסביבה ובנוף, ואף יהוו מפגע תברואתי. מאחר שבמשך שנים, רוב עבודות החציבה והכרייה נעשו בסמוך לאתרי הבנייה, נמצאות רבות מהמחצבות הנטושות ליד ולעיתים אפילו בתוך תחומי ערים ויישובים גדולים. בין החומרים המופקים במחצבות ניתן למצוא סלעי געש, חצץ, גבס, גיר, אבן חול, שיש, דולומיט, חרסית, קירטון ועוד.

המחצבה באפיק לפני שיקום(צילום: באדיבות הקרן לשיקום מחצבות)

המחצבה באפיק לאחר השיקום(צילום: באדיבות הקרן לשיקום מחצבות)

מחצבות מצפון ועד דרום

בישראל ישנן 1,123 מחצבות נטושות. 846 מהן מחצבות קטנות (עד 10 דונם), 248 בינוניות (מ-10 עד 100 דונם) ו-29 מהן גדולות (מעל 100 דונם). 498 מהמחצבות מרוכזות בצפון הארץ, 455 במרכזה ו-170 בדרומה.

באזור תל אביב, למשל, ישנם כיום כ-115 דונם של שטחי מחצבות נטושות שניתן להפוך לשטחים ציבוריים פתוחים או פארקים. באזור חיפה ישנם כ-250 דונם, באזור חדרה כ-500 דונם, סביב נתניה כ-500 דונם, סביב ראשון לציון, לוד ואשדוד-אשקלון כ-3,000 דונם, באזור באר שבע כ-1,200 דונם.

מצפה רמון(צילום: באדיבות הקרן לשיקום מחצבות)

כך למשל באזור תל אביב והמרכז, סמוך לגלילות יש ארבע מחצבות נטושות, בהן נחצב בעבר בעיקר חול וכורכר ושטחן הכולל עומד על 80 דונם. לא רחוק משם מצויה מחצבה בתל מיכל, שסמוכה לשכונת רמת אביב ג', והיא בת 3 דונם. ברשפון שטח המחצבות הנטושות הוא בן 25 דונם, בבצרה מחצבה נטושה בת 3 דונם ובשטח השיפוט של פתח תקוה ישנה מחצבה נטושה בגודל של 3 דונם.

*במחצבת נחל שחורת הסתיים שלב התכנון הסופי ועבודות השיקום לקראת ביצוע

מלבד התרומה לציבור הרחב, שיקום השטח מעניק לתושבי האזור שטח ציבורי פתוח נוסף לבילוי ונופש למעשה משדרג את איכות חייהם ואת ערך הנדל"ן של המתגוררים בסביבתו.

דוגמה בולטת לאתר מחצבה ששוקם נמצא בכרמיאל, שם פעלו מחצבות שיש עד שנות ה-60 בעיר ובפאתיה. הפארק ברחוב גת 1 בכרמיאל הוא למעשה מחצבה לשעבר שהוסבה לגן פורח הכולל: מדשאות, שיחי ורדים, בריכה עם דגים וגן פסלים. ישנו גם גשר שתלוי מעל הקיר בו חצבו בעבר את השיש.

המחצבה לשעבר בכרמיאל(צילום: באדיבות הקרן לשיקום מחצבות)

הגשר התלוי בכרמיאל(צילום: באדיבות הקרן לשיקום מחצבות)

גם בכניסה למכללת אורט בראודה בכרמיאל שכנה בעבר מחצבה שננטשה ושוקמה, וכיום יש בה גן יפני.

הגן היפני ליד אורט בראודה(צילום: באדיבות הקרן לשיקום מחצבות)

בבאר שבע, שכנה בעבר מחצבה על ערוץ נחל באר שבע שעבר בסמוך לעיר. מאז התרחבה העיר, והנחל ממש חוצה אותה, כך שנותרה סכנה של הצפות. הקרן ביצעה עבודות שיקום בערוץ, כדי למנוע הצפות ולאפשר הפשרת קרקעות לבנייה בסמוך לערוץ. כיום, השיקום מהווה בסיס לפארק נחל באר שבע שיוקם על ידי קק"ל והעירייה.

"המחצבות הפועלות בישראל מהוות את הבסיס האיתן לפעילות ענף הנדל"ן המקומי, אולם כאשר אותן מחצבות מגיעות לסוף חייהן הן ננטשות ומותירות מאחור מפגע אקולוגי, נופי, בטיחותי ותברואתי. הקרן לשיקום מחצבות משקמת את אותם 'פצעים פתוחים' בטבע ומאפשרת לאזרחים לשוב וליהנות מאותן קרקעות על ידי הפיכתן לפארקים ואתרי טיול ידידותיים לסביבה", אמר יושב ראש הקרן, יוסי וירצבורגר.

מזכיר הקרן, צביקה זיו, אמר: "שיקום מחצבות הוא תהליך ארוך ומורכב לו שותפים גיאולוגים, מתכננים, אנשי שטח ומטה. משאבים כלכליים וזמן רב מושקע בכל מחצבה משוקמת ובסיום העבודות נפתח האתר לציבור הרחב ללא תשלום. אך העבודה הרבה והקשה עלולה לרדת לטימיון אם הרשויות המקומיות שמקבלות את האתרים המשוקמים תחת אחריותן לא ישכילו לטפחם, ולשמור שלא ישובו ויהפכו שטחים נטושים שהעזובה שבה לשלוט בהם והציבור מדיר רגליו מהם".