שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    המאבק האחרון: כשחנן פורת נאלץ להיפרד

    הוא היה אליל הנוער של הציבור הדתי-לאומי ומאדריכלי ההתיישבות ביש"ע, ששרטט את גבולות מדינת ישראל. הבמאי גיל מזומן התלווה לרבו בימיו האחרונים, ותיעד את הביקורים האחרונים בתחנות חייו האידיאולוגיות - ואת חשבון הנפש הנוקב

    כשהוא הולך בקושי רב ומלווה בשתי בנותיו, הגיע הרב חנן פורת לסבסטיה שבשומרון, המקום שבו ייסד את תנועת גוש אמונים. חבריו לדרך, בני קצובר והרב מנחם פליקס שפגשו אותו שם, נדהמו לשמוע כי בנותיו מעולם לא ביקרו במקום.

     

     << כל מה שמעניין בעולם היהודי - בפייסבוק שלנו. כנסו  >>

     

     

    "אבא שלך היה האליל של הנוער. אין בחורה מהציבור הדתי-לאומי שלא הייתה מאוהבת בו מרחוק", מספר הרב פליקס לבתו של פורת. "אנחנו היינו מגניבים, אבל אבא שלך היה בסקאלה אחרת". כך, בחודשים האחרונים לחייו, סוגר פורת מעגל נוסף, אחד מיני רבים, בסרט התיעודי "איש אמונים", שיוקרן מחר (א') בערוץ הראשון.

     

    חנן פורת חוגג את ההסכם המאפשר להישאר בשומרון ב-1975 (צילום: משה מילנר, לע"מ) (צילום: משה מילנר, לע
    חנן פורת חוגג את ההסכם המאפשר להישאר בשומרון ב-1975(צילום: משה מילנר, לע"מ)

     

    הרב חנן פורת ש נפטר ממחלת הסרטן לפני יותר משנה, נמנה על ראשי ההתיישבות ביש"ע והיה אחד מחברי הכנסת הבולטים בצד הימני של המפה הפוליטית. במאי הסרט, גיל מזומן - מי שהיה אף תלמידו - תיעד אותו בחודשים האחרונים לחייו, ולקח חלק בחשבון הנפש הנוקב שערך פורת, בעיקר בסוגיית המאבק על ההתיישבות בארץ ישראל.

     

    אל תהיה ברכת הדיוט קלה בעיניך

    "הייתי מאוד שמח אם חנן היה יושב בקהל וצופה בפרימיירה של הסרט, אבל לצערי זה לא קרה, והוא מסתיים בהלוויה שלו", מספר מזומן. "פגשתי את חנן לראשונה כשהייתי בשיעור א' בישיבת בית אל. הוא היה אז ח"כ מפורסם, והייתי מגיע לשיעורים בתנ"ך שהוא העביר מדי שבוע בבית הרב. אני זוכר אותו מגיע באיחור ובחיוך, ומספר לנו איזו הצעת חוק בדיוק עיכבה אותו.  

     

    "למרות שהיה 'חבר הכנסת חנן פורת', היה בו משהו מאוד בלתי אמצעי, מאוד קיבוצניקי. הוא היה ישן בישיבה, ואנחנו יכולנו לגשת אליו ישירות מבלי לתאם עם מזכירה. הוא היה מעביר שיעורים שהשאירו אותי פעור פה. עד היום אני יכול לצטט משיעוריו, כמו למה משה לא נכנס לארץ, ולמה יהושע כן נכנס. מהי מנהיגות, ולמה היה צריך לדבר אל הסלע".

     

    ואיך היה לעבוד איתו כבמאי בימיו האחרונים?

     

    "ההתמודדות שלו עם המחלה הפעימה אותי, וזה משהו שאני לוקח איתי עד היום", מזומן אומר. "למרות שהיה מאוד חולה, הוא הצליח לשמור על האנושיות שלו ועל הסובלנות שלו לאנשים.

     

    "כמה פעמים במהלך הצילומים אנשים ניגשו אליו וביקשו שיברך אותם. חנן שהיה מאוד שכלתן, 'מרכזניק', לא ראה בעצמו רב שנותן ברכות לאנשים. הוא היה נבוך, ולמרות זאת בירך מעומק הלב, וגם נתן ברכת כהן. אחרי שאותו אדם הלך, הוא אמר לי 'אל תהיה ברכת הדיוט קלה בעיניך', כלומר, אני לא רואה בעצמי כמי שמברך, אבל אם אני יכול לשמח יהודי - אז אעשה זאת בשמחה. באותם רגעים חשבתי שהוא פשוט 'מענטש'. אין ספק שהוא קודם כל היה בן אדם, לפני שהוא היה תלמיד חכם, מחנך ורב".

     

    מפגש טעון באידיאולוגיה וביקורת

    באחת הסצנות המטלטלות בסרט, נפגש פורת - כשהוא כבר כבד פה - עם חבריו לדרך האידיאולוגית, פנחס ולרשטיין ואורי אליצור,

    בביתו של האחרון שביישוב עפרה. חבריו אינם חוסכים ממנו את הביקורת על כשלון הדרך שהוביל פורת. "תופעת מותו של גוש אמונים הייתה בהליכה שלך, חנן, למפלגות", מפנה ולרשטיין אצבע מאשימה. "אני חושב שאנחנו פרמידה קטומת קודקוד - אני הלכתי אחריך, והצטערתי מכיוון שזה לא הצליח".

     

    בהמשך עולה בין החברים השאלה כיצד יש לנהוג בפינוי הבא. "לא פתרנו את הבעיה של יהודה ושמרון כמו שחשבתי כשהייתי בן 27", אומר אורי אליצור. "מה היינו צריכים עוד לעשות שלא עשינו? אני הייתי מוכן לתת את נפשי, כדי שלא יעקרו מגוש קטיף".

     

    "עד כדי שפיכות דמים?", שואל אותו פורת בזעזוע. "אנחנו אנשי גוש אמונים כל כך הרבה שיקענו באהבת הארץ, ואני כל כך שמח בכל בית חדש שמוקם, אבל אנחנו צריכים להיות מודעים שמתוך אותה עוצמה, אנחנו אוהבים את עם ישראל. אנחנו צריכים לדעת את זה כי זה (הפינוי) עלול לחזור".

     

    תמצית ההיסטוריה של הציונות הדתית

    מזומן, בוגר בית הספר לקולנוע "מעלה", ויוצר הסרט 'ג'נין - יומן מילואים", לא תיכנן לצלם סרט דוקומנטרי על חנן פורת. הרעיון להתמקד בו עלה כשצילם את פורת לסרט אחר, שעסק במלחמת ששת הימים.  

     

    "הצילומים היו מאוד מעניינים, אבל הרגשתי פספוס גדול. ידעתי שחנן חולה, וקלטתי שיושב מולי אדם שהחיים שלו הם תמצית ההיסטוריה של הציונית הדתית ב-60 השנים האחרונות. הבנתי שדרך סיפור החיים שלו והצמתים שבהם חלף, אפשר לספר סיפור שהוא לא רק היסטורי, אלא קיומי".

     

    כששמזומן פנה אליו, פורת היסס אם לשתף פעולה. "הוא אמר לי שהתנאי שלו לצילום, הוא שהסרט לא יעסוק בו באופן אישי, אלא בדרך שלו", מספר הבמאי. "אני מודה שבהתחלה לא ממש הבנתי למה הוא מתכוון, אבל בתוצאה הסופית של הסרט אפשר לראות שקיימים בו שני צירים: הסיפור ההיסטורי, והסיפור על דמותו של חנן שמשתלבת בהיסטוריה.

     

    איש משפחה, משורר, איש תורה. חנן פורת כחבר כנסת (צילום: סער יעקב, לע"מ) (צילום: סער יעקב, לע
    איש משפחה, משורר, איש תורה. חנן פורת כחבר כנסת(צילום: סער יעקב, לע"מ)

     

    "אני חושב שאף שבמהלך חייו חנן נחשף לציבור, הוא היה איש מאוד פרטי, איש משפחה, משורר, איש תורה. לכן, גם מחלת הסרטן שעימה התמודד מופיעה בסרט, אבל רק ברמיזות. לא צילמנו אותו בטיפולים ועם רופאים. לא ירדנו לרמות צהובות כאלו. אני חושב שהצלחנו להגיע לנקודה של חשבון נפש, גם בזכות המחלה של חנן. אני מרגיש שבעקבותיה חנן קיבל נקודת מבט שונה, מיוחדת. הוא היה מוכן ללכת יותר קדימה ויותר לעומק מראיונות אחרים".

     

    לא חששת לצלם סרט על הרב שלך, חנן פורת, שכל כך הרבה נאמר ונכתב עליו?

     

    אני חושב שזה העלה בי חשש, אבל ראיתי בזה אתגר מאוד גדול. נכתב עליו הרבה, הוא בעצמו כתב, וגם יש המון

    חומרי ארכיון. כיוצר דוקומנטרי, בימוי הסרט עצמו כשלעצמו היווה מבחינתי התמודדות יותר קשה, כי הוא רחב יריעה - יש בו 60 שנות היסטוריה, שלוש מלחמות ושלושה פינויים.

     

    "הייתה לי כל הזמן התלבטות איך לספר את הסיפור, במה להתמקד, ואיך לעשות סרט מקיף, אבל גם נגיש. ברגע שאתה עושה סרט על אדם כמו חנן, ומלווה אותו במשך ימים רבים, המפגש הוא לא כמו של רב ותלמיד, אלא יותר קרוב. אני חושב שלמרות שרואים את חנן בסרט חולה - וזה לא קל לראות אותו כך, בגלל המחלה חצי מגופו תפקד פחות טוב, והיו לו קשיים בדיבור - זה מרשים לראות איך הרוח שלו גוברת על כל הקשיים, והוא עדיין מצליח להתנסח, לדבר וללמד".

     

    לדברי מזומן, גם בימי מחלתו נותרו בפורת רוח השובבות וחוש ההומור. "במהלך הצילומים אחד מילדיו סיפר לי שיום אחד חנן עבר טיפולי כימותרפיה רציניים, וכשהוא קם, הם התלבטו איך יוכל להמשיך בסדר היום שלו. אז הוא אמר לילדיו שיגידו שהיום הוא פשוט חולה. אין ספק שהוא ידע להכניס בדיחה מדי פעם ולשנות את האווירה.

     

    "הייתה לו התנהלות של אדם מלא בתוכניות וחלומות ועשייה יומיומית, ובעיני זה פשוט היה מעורר השראה. גם משיחות עמו הבנתי שבניגוד למה שאנשים חושבים עליו, הוא היה ריאליסט. הוא רצה לחיות, אבל הוא גם ידע שכנראה ימות מהמחלה. הוא לא פחד מהמוות כי הוא לא האמין שעם המוות נגמרים החיים, ולכן מבחינתו המוות לא היה כזה עניין גדול".

     

    הדור שעשה מהפכה

    במהלך הסרט עובר פורת בתחנות מרכזיות בחייו, ופוגש דמויות ששותפות לדרכו, דוגמת חבריו מגוש אמונים, ואחרות שחולקות עליה. למשל, חברו מישיבת מרכז הרב, הרב מנחם פרומן, שחלק בחריפות על דרכו הפוליטית, וחברו יהודה עציון, מראשי המחתרת היהודית, שפורת יצא נגדה במלוא עוזו. את קטעי הארכיון מראשית ימי גוש אמונים, מלווה קריינותה של השחקנית יעל אבקסיס. 

     

    אנחנו כל כך הרבה שיקענו באהבת הארץ. חנן פורת מתוך הסרט  (צילום: מתוך הסרט) (צילום: מתוך הסרט)
    אנחנו כל כך הרבה שיקענו באהבת הארץ. חנן פורת מתוך הסרט (צילום: מתוך הסרט)

     

    המסע מתחיל בקיבוץ כפר עציון במלחמת העצמאות שבה היה חנן בן חמש, ופונה מביתו עם כל ילדי הקיבוץ. בגיל 20 הוא

    פוגש ברב צבי יהודה קוק אשר מצית בו את אש הכיסופים לגאולת ארץ ישראל. בגיל 30 כשהוא נשוי ואב לשלושה, מנהיג פורת את גוש אמונים, ומשרטט מחדש את המפה של מדינת ישראל.

     

    "בזכות הסרט הזה הגעתי לתובנה שהדור של חנן עשה מהפיכה מאוד גדולה בציונות הדתית ובתפיסה של הציונות ולא דווקא בהיבט הפוליטי", אומר מזומן. "הגרעין של תלמידי הרב צבי יהודה קוק החליטו שהציונית הדתית יכולה גם להנהיג ולהתוות דרך. הם אמרו: יש לנו מה לתת לעם ישראל, ואנחנו ניתן בכל שדה שאנחנו נמצאים בו".

     

    לקראת סוף הסרט, מקבל פורת את פרס מוסקוביץ' לציונות. בשלב זה הוא כבר מובל על כיסא גלגלים, ולמרות הקושי בדיבור, פונה לקהל ואומר בהתרגשות: "אני יודע שאינני ראוי לפרס יקר זה, אבל אני רואה בכך הוקרת תודה, לא לי אישית, אלא לכל המפעל הכביר, המונה כיום מאות-אלפי איש השבים הביתה למרחבי ארץ ישראל, אל הבית הטוב הזה, ומקיימים במו גופם: 'ושבו בנים לגבולם".

     

    • הסרט "איש אמונים" ישודר במסגרת רצועת "הסיפור האמיתי" מחר (יום א', 10.2) בשעה 21:00 בערוץ הראשון.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: מתוך הסרט
    קודם כל להיות בן אדם. חנן פורת ז"ל
    צילום: מתוך הסרט
    מומלצים