שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בוצואנה: אפריקה כפי שהיתה בימי בריאת העולם
    הדלתא של נהר האוקוונגו בבוצואנה, היא ללא ספק פסגת כל ביקור באפריקה. לא רק בזכות שפע בעה"ח, השקיעות והזריחות המדהימות, אלא משום התחושה שכך היה כאן מאז ומתמיד

    מסעי הראשון לבוצואנה היה ב-1974, זמן קצר לאחר מלחמת יום הכיפורים. קיבלתי חופשה מיוחדת משירות המילואים שלי ונסעתי בשליחות "החברה להגנת הטבע" לבדוק ולהכין את מסלול הטיולים הראשון, שקבוצה ישראלית כלשהי תבצע בבוצוואנה.

     

    מאז הספקתי להיות בבוצואנה, שבדרום אפריקה, ובדלתא של נהר האוקוונגו שבע פעמים. האחרונה שבהן, לקראת סוף שנת 2012.

     

    עוד טיולי חוויה באפריקה:

     

    הדלתא של נהר האוקוונגו, היא ללא ספק פסגת כל ביקור באפריקה, לא רק בזכות שפע בעלי החיים ובעלי הכנף, ולא רק משום הנופים המיוחדים של המקום, ולא בגלל השקיעות והזריחות המדהימות, אלא משום התחושה שהמקום נותן לך, שכך היה מאז ברא אלוהים את העולם.

     

    הדלתא של נהר האוקוונגו ממעוף הציפור (צילום: מולה יפה) (צילום: ) (צילום: )
    הדלתא של נהר האוקוונגו ממעוף הציפור (צילום: מולה יפה)

     

    ארבע לביאות דולקות אחרי צ'יטה

    גם לפני 6,000 ו-10,000 שנה רעו כאן הזברות, שוטטו אריות משחרים לטרף ופילים חצו את משטחי המים שבין איי החול בתורם, בחיפושם אחרי מזון רענן.

     

    רכב השטח שלנו קרטע בעצלתיים על המדרון השטוח. עינינו סורקות את הגבעות הצהובות אחרי הצ'יטה שאת עקבותיה גילינו בחול כמה דקות קודם לכן. סיימון, הנהג שלנו, עצר את הרכב והצביע לעבר הצ'יטה ההולכת ומתקרבת אלינו: "הכינו את המצלמות".

     

    חושיו של סיימון שוב הקדימו אותנו. את ארבע הלביאות שארבו מתחת לעץ השיטה, ראה סיימון עוד לפני שהצ'יטה הבחינה בהן ועוד בטרם החלו במרדף מסעיר שכמותו בודדים זכו לראות.

     

    ארבע לביאות במלוא עוצמתן, דולקות אחרי צ'יטה הנסה על נפשה, כשרק פסע בינה ובין המוות. האירוע נמשך פחות מעשר שניות, שבסופן הבינו הלביאות שצ'יטה לא משיגים בריצה. אלו חזרו לאיטן אל עץ השיטה שלהן והצ'יטה מצאה לה עץ משלה להתאושש בצילו.

     

    לא משיגים אותה בריצה. צ'יטה נח בבוצואנה (צילום: מולה יפה) (צילום: מולה יפה)
    לא משיגים אותה בריצה. צ'יטה נח בבוצואנה(צילום: מולה יפה)

     

    הדלתא היבשתית הגדולה בעולם

    היה זה שיאו של יום באחד האזורים המבודדים והיפים בעולם. ביצות ליניאנטי (Linyanti Swamps) שבצפון בוצוואנה, מתפרסות על שטח שגבולותיו נעים בין 2,500-900 קמ"ר. הכל בהתאם לגשמים שירדו בחורף החולף בהרי אנגולה.

     

    שטחה של בוצוואנה 600 אלף קמ"ר בקירוב. מדבר קלהרי תופס את רובה של המדינה, ואילו בפינתה הצפונית משתרעת הדלתא היבשתית הגדולה בעולם, הדלתא של נהר האוגוונקו.

     

    מוצאו של הנהר בהרי אנגולה והוא אחד הגדולים באפריקה, ובניגוד לאמרה המפורסמת, הנהר לא נשפך אל הים אלא דווקא אל דיונות המדבר. בכך יוצר הנהר דלתא, המתפרשת על שטח של כ-15 אלף קמ"ר, שהם שילוב נפלא של איי חול מוקפים זרועות מים ואלה מתכווצים ומתפשטים לפי עונות השנה וזרימת הנהר.

     

    היפופוטם מנסה לתפוס קרני אור אחרונות  (צילום: מולה יפה) (צילום: מולה יפה)
    היפופוטם מנסה לתפוס קרני אור אחרונות (צילום: מולה יפה)

     

    40 דקות במטוס בן ארבעה מושבים

    מאון (Maun), הינה עיירת המחוז של צפון בוצוואנה ובסיס התיירות באזור. יש בה רחוב ראשי אחד וגם הוא סלול רק בחלקו, בשנים שבהרי אנגולה יורדים גשמי ברכה, מתפשטות זרועות הדלתא ומגיעות עד לתוככי העיר.

     

    זכורני שבאחד מביקורי בעיר, אספה אותי סירת המקורו מפתח חדרי במלון היישר אל לב הדלתא, שם הקמנו על גבי אחד האיים את המחנה הראשון שלנו, שבלט קמעא מעל המים ושימש בסיסנו בימים הבאים.

     

    אל מרבית אזורי הדלתא השונים אין גישה יבשתית והדרך הכמעט יחידה להגיע אליהם הינה במטוסים קלים. 40 דקות במטוס בן ארבעה מושבים העבירו אותנו אל היעד הבא שלנו - מישורי דובה (Duba Plains).

     

    מוקפים במים ומוצפים בתקופות שבהן המים גואים, הפכו מישורי דובה למערכת אקולוגית מיוחדת במינה ובה בולטים שני בעלי חיים - עדרי הבאפאלו הענקיים מחד ולהקות אריות שפיתחו מיומנות מיוחדת בלטרוף אותם, מאידך.

     

    האריות מנסים לטרו, והוא, מאידך, להגן. באפלו אפריקאי (צילום: רוני אוסלנדר) (צילום: רוני אוסלנדר)
    האריות מנסים לטרו, והוא, מאידך, להגן. באפלו אפריקאי(צילום: רוני אוסלנדר)

     

    שקיעה במישורי דובה  (צילום: מולה יפה) (צילום: מולה יפה)
    שקיעה במישורי דובה (צילום: מולה יפה)

     

    הלביאה בעלת התבלול

    הקמפ שלנו בלב המישורים המוצפים שימש, ומשמש גם כיום, כבסיס ללא מעט צוותי נשיונל ג'יאוגרפיק שחקרו וצילמו את אורח החיים ומערכת היחסים ההדדית באזור.

     

    התנועה באזור מתבצעת ברכבי 4X4 גבוהים במיוחד, המאפשרים לנוע גם בשטחים מוצפים ועל גבי גשרי עץ צרים, החוצים את תעלות המים הטבעיות הפרוסות באי.

     

    סימון חוצה איתנו גשר צר מאד  (צילום: מולה יפה) (צילום: מולה יפה)
    סימון חוצה איתנו גשר צר מאד (צילום: מולה יפה)

     

    באחד מסיורנו היה לנו הכבוד לפגוש ולצלם את הלביאה בעלת התבלול - כוכבת מוכרת בסרטי טבע - וכמו כל כוכבת היא ממש לא "שמה עלינו".

     

    בדרך כלל, נמנעות הלביאות מלתקוף את הבאפלו, והן יעשו זאת רק כשהן בקבוצה המונה מספר לביאות. הבאפלו הינו אחד מאוכלי העשב הגדולים והכבדים. משקלו מגיע לכ-900-750 ק"ג והוא מצויד בזוג קרניים עבות המשמשות אותו לתקיפה.

     

    לעיתים קרובות, בעת שהאריות תוקפים את הבאפלו, מתהפך המצב והתוקפים מוצאים עצמם מותקפים, והאריות נסים על נפשם כדאי לצפות בסרטון "הקרב בקרוגר", המתאר קרב רב תהפוכות בין אריות ובאפלו.

     

    כוכבת מוכרת בסרטי טבע. הלביאה עם התבלול (צילום: רוני אוסלנדר) (צילום: רוני אוסלנדר)
    כוכבת מוכרת בסרטי טבע. הלביאה עם התבלול(צילום: רוני אוסלנדר)

     

    גורי אריה נחים על עץ (צילום: מולה יפה) (צילום: מולה יפה)
    גורי אריה נחים על עץ(צילום: מולה יפה)

     

    בית גידול נפלא כמעט לכל החיות באפריקה

    קמפ ג'או יושב על גבי כלונסאות בלב האזור המוצף במרחק 25 ק"מ ממישורי דובה. המטוס הזעיר הנחית אותנו על פיסת קרקע צרה מוגבהת ומוגנת בסוללות עפר, רכב 4X4 העביר אותנו על גבי גשר עץ צר וארוך היישר אל הקמפ שלנו.

     

    התנועה באזור מבוצעת בסירות קטנות שטוחות, חלקן מצוידות במנועים שאפשרו לנו להרחיק עד לאיים הסמוכים וחלקן בסירות מקורו, סירות שבשימוש שבטי המקום, שבמקורן היו בנויות מגזע עץ חלול ומונעות בעזרת מוט עץ ארוך ששימש לניווט סירת המקורו.

     

    צמחיית המים העבותה והאיים הקטנים הפזורים בשטח, מהווים בית גידול נפלא כמעט לכל בעלי החיים החיים באפריקה, החל מאלפי ציפורים ששיבצו את השטח ועד לטורפים הגדולים, כולל אריות ונמרים, אבל מעל לכל, הפילים - עבורם היה האזור גן עדן של מים ומזון.

     

    הפילים נעים בחופשיות בשטח, חוצים את משטחי המים ונהנים בכל פה מעשבית המים הרעננה המצויה בשפע.

     

    שרקרק במדבר (צילום: רוני אוסלנדר) (צילום: רוני אוסלנדר)
    שרקרק במדבר(צילום: רוני אוסלנדר)

     

    הפילון שנשכח מאחור

    בבוקרו של יומנו האחרון בבוצוואנה, יצאנו לשיט פרידה מנופי המים של הדלתא. הסירה שלנו פילסה

    דרכה בסבך הצמחייה, עד שיצאנו אל מערה רחבת ידיים ולפנינו עדר פילים ובו כעשרה פרטים, שחצה בשורה ארוכה את האגם המפריד בין שני האיים.

     

    הצעירים שבחבורה צעדו במים שכיסו עד מעל לראשם ורק החדק המורם אפשר להם לנשום. בעוד קבוצת הפילים מגיעה לחוף מבטחים, גילינו את הפילון שנשכח מאחור. תקוף חרדה, החל לחצות בריצה את המים מבלי שידע לאן עליו לשעוט. צרחות הבהלה שלו החרידו את האזור.

     

    עבורי, תמונת עדר הפילים החוצה את המים, הינה האוקוונגו.

     

    פילים חוצים את נהר האוקוונגו (צילום: רוני אוסלנדר) (צילום: רוני אוסלנדר)
    פילים חוצים את נהר האוקוונגו(צילום: רוני אוסלנדר)

     

    הכותב מנכ"ל חברת אקספלור טיולים בעולם

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: מולה יפה
    פיל רוחץ בדלתת האוקוונגו
    צילום: מולה יפה
    מומלצים