אם לא תאכל לא תגדל? הקשר בין המזון לגובה
האם יש קשר בין התזונה לגדילה? התשובה היא כן, חד משמעית. תזונה מהווה גורם סביבתי מרכזי המשפיע על גדילתם והתפתחותם של ילדים, לצד נתוניהם התורשתיים. הגדילה מושפעת מכמות התזונה ואיכותה בכל שלב ושלב בהתפתחותם של ילדים החל ברחם ועד לסיום הגדילה
עוד על תזונה נכונה:
- בריאות מהביס הראשון: 16 מזונות-על לתינוקות
7 דרכים שיגרמו לתינוק שלכם לאהוב ירקות
בריא במזון: למה טוב לאכול קטשופ ולשתות תה ירוק
נמצאה צריכה נמוכה של אנרגיה (כ-80% מהמומלץ למין ולגיל), וצריכה נמוכה יחסית של שומנים. מאידך נצפתה צריכה גבוהה של פחמימות פשוטות, שמקורה בשתיית משקאות ממותקים בסוכר. לא אחת דילג תומר על ארוחת הבוקר "כי אין זמן", וארוחת ארבע הוחלפה לטובת יציאה למגרש המשחקים עם חבריו. כצפוי תזונתו החסרה הובילה לצריכה תת אופטימלית של ויטמינים ומינרלים.
במסגרת הטיפול התזונתי הוסברה לתומר (ולהוריו) חשיבות התזונה לגדילתו, והוא "גוייס" לתהליך השינוי בצריכת המזון. לאיזון התפריט והעשרתו באנרגיה הוספו לתפריט של תומר מנות שומן (כמובן מהסוג הבריא): סלט הירקות היומי תובל בשמן זית או קנולה, טחינה או אבוקדו גיוונו את הכריכים ומידי יום נזללו חופן של שקדים ומיני אגוזים וגרעינים.
בנוסף, השתייה הממותקת הוחלפה בכוס אחת של שייק פירות על בסיס חלב ובשאר היום הומלצה שתיית מים. כמובן שהיה על תומר להימנע מדילוג על ארוחות.
שינויים אלה נעשו תוך הקפדה על תוכנית אכילה מובנית אשר ספקה את צרכיו התזונתיים של תומר במלואם. שיתוף הפעולה של תומר והוריו הניב תוצאות.
בונים את הגוף בעזרת אבות המזון
רכיבי התזונה משמשים אבני הבניין של הגוף הגדל ומתפתח וחיוניים לקיומו ולתפקודו. מכאן, שהקשר בין התזונה והגדילה נראה ברור מאליו. אולם, המנגנון המקשר בין השניים אינו ברור בשלמותו. על חשיבותה של תזונה מתאימה לתהליך הגדילה למדים בעיקר מאותם מקרים בהם קיימת הפרעה באספקתה הסדירה והתקינה, למשל ממחקרים שבוצעו במדינות המתפתחות בהן החוסר במזון שכיח. מחקרים אלו מראים כי תת תזונה של חלבון ואנרגיה מהווה הסיבה השכיחה ביותר לעיכוב הגדילה בילדים.
בילדים הסובלים מתת תזונה מתפתחת עמידות נרכשת להורמון הגדילה, כך שגם אם הורמון הגדילה מצוי בשפע הוא איננו משפיע וחלה ירידה משמעותית ברמות גורם הגדילה IGF-1, המתווך את השפעותיו של הורמון הגדילה ברקמות. עמידות זו היא למעשה תגובת הסתגלות של הגוף המאפשרת ניצול האנרגיה לצורכי קיום ופחות לתהליך הגדילה. הפעילות ההורמונלית לרוב חוזרת לנורמה לאחר הזנה מחדש.
עמידות נרכשת להורמון גדילה נצפתה גם בחולים באנורקסיה נרבוזה, ובתת תזונה משנית למחלות כרוניות. למשל לחולי כרסת (צליאק) רמות נמוכות של IGF-1, שחוזרות במהרה לנורמה עם צריכת דיאטה נטולת גלוטן. ירידה מהירה ברמות IGF-I נצפתה גם בעקבות צום קצר טווח ובהשפעת הפחתה בצריכת האנרגיה, בקרב מתנדבים בוגרים, בעוד עלייה לרמות נורמליות נערכה תוך מספר ימים לאחר חידוש ההזנה.
ירידה בריכוזי הורמון הגדילה וגורם הגדילה מסוג IGF-I מתרחשת גם בעקבות חוסר אבץ בדיאטה, וללא תלות בצריכת האנרגיה. אף דווחו מקרים של חוסר הורמון גדילה בילדים, שהסתבר כמשני לחוסר באבץ, והיה הפיך לאחר השלמה תזונתית. השפעה על הפעילות בציר הורמון גדילה נצפתה גם לויטמין A, שמחקרי מעבדה הצביעו עליו כמעודד הפרשה של הורמון הגדילה.
מכאן שציר הורמון הגדילה רגיש מאוד להפרעה בצריכת המזון. כאשר הפרעה כזו מתרחשת יש ירידה ברמות ההורמון IGF-1 והגדילה מואטת ואף נעצרת.
מה עושים כשהם אף פעם לא רעבים?
אחד הסימנים הראשונים של מחסור באבץ הוא הפחתת התיאבון. לחוסר בויטמין A וברזל נצפתה השפעה דומה. נסיונות בחולדות הראו כי חוסר אבץ בדיאטה גורם לירידה משמעותית בצריכת המזון ולעיכוב הגדילה. דיאטה דלה בויטמין A שנוסתה בחולדות, הביאה לירידה בצריכת המזון עקב פגיעה בחישת הטעם ולבסוף לעצירת הגדילה. הפגיעה בתיאבון ובחישת הטעם בהשפעת חוסר באבץ, ברזל או ויטמין A מובילה לחוסרים ברכיבי תזונה נוספים החיוניים לגדילה, בהם חלבון ואנרגיה.
מחקרים שנערכו בילדים ממדינות מתפתחות הראו, לשמחתינו, כי השפעה זו הפיכה. טיפול באבץ שניתן לילדים נמוכי קומה אשר סבלו מחוסר באבץ, גרם לעלייה בתיאבון, בצריכת המזון ולתוספת משמעותית בגובהם ובמשקלם. באופן דומה תוספת ברזל שניתנה לילדים נמוכים ואנמיים, שיפרה את התיאבון והגדילה.
חשוב לציין כי תוספת אבץ, ויטמין A או ברזל, כשאין עדות לחוסר בהם, אינה יעילה לשיפור התיאבון או צריכת המזון.
חוסר בעידן של שפע
עידן השפע טומן בחובו חשיפה למגוון הולך וגדל של מזונות, למזון מועשר ופונקציונלי, ולמזון מהיר (ופרסומות), המבטיחים לרוב כמות תזונה מספקת אולם לא בהכרח איכותית ומתאימה לצורכי הגוף.
בילדים בריאים צריכת הקלוריות מתאימה, ולעתים אף גבוהה מהמומלץ למין ולגיל, וניכר כי סביבת השפע, יחד עם אורח החיים הנייח יחסית, גורמים לעלייה בשיעורי ההשמנה ולגדילה מהירה. חוסרים תזונתיים עלולים להתרחש באחד או יותר מהויטמינים והמינרלים. אחד החוסרים הנפוצים מאוד בעולם המערבי הוא חוסר בברזל, אשר כאמור נמצא קשור לעיכוב הגדילה בילדים ולהפרעה בתיאבון וצריכת המזון.
עיכוב הגדילה הנובע מחוסרים תזונתיים עלול להתרחש בילדים הסובלים מאלרגיות
הפרעה בגדילה נצפתה אף במקרים בהם החוסר התזונתי נגרם מרצון, בשל דיאטת רזון בלתי מבוקרת או הרגלי אכילה לקויים. אנורקסיה נרבוזה ובולמיה הינן תופעות קיצוניות של תת תזונה מרצון, המלוות בפגיעה בגדילה והגבלה של הגובה הסופי. הפרעות אכילה בגיל הרך, שחלקן הגדול נובע מהפרעה ביחסי ההאכלה בין האם לילד, גורמות להפרעה בצריכת תזונה רציפה, ומתבטאות גם הן בהאטה בקצב הגדילה.
מעקב תזונה וגדילה - הגוף הגדל והמתפתח זקוק לאנרגיה ורכיבי תזונה בכמות "מתאימה" לפי הגיל, המין ומדדי המשקל והגובה של הילד. במטרה להבטיח גדילה אופטימלית מחד ולמנוע השמנת יתר מאידך, רצוי לבדוק באופן רציף את ההתאמה בין מה שהילד אוכל בפועל ובין ההמלצות התזונתיות. לשם כך יש לבצע ניתוח צריכת המזון במשך מספר ימים ובדיקתו על פי טבלאות הרכב המזונות. מאחר ומעקב מסוג זה דורש ידע מקצועי ומיומנות, בפועל לרוב אינו מתבצע, והערכה תזונתית מקיפה נעשית כאשר קיים חשש לחוסר תזונתי או להאטה בגדילה.
מעקב הגדילה באמצעות מדידות חוזרות של הגובה והמשקל ושרטוט "קו הגדילה" האישי של הילד הינם פשוטים יותר ליישום, ומהווים מדד רגיש למצב התזונתי והבריאותי. ההנחה היא כי כל עוד הילד נצמד ל"קו הגדילה" שלו (אחוזון ספציפי) צרכיו התזונתיים אכן מסופקים.
הצבת הגובה, המשקל ומדד מסת הגוף (BMI) של הילד בעקומות הגדילה המתאימות למין ולגיל מאפשרת לבחון האם מדדי גופו הינם בטווח הנורמלי, ולאתר מצבי תת/עודף משקל. טווח הגדילה הנורמלי הינו רחב, אולם חשוב לזכור כי לילד הבריא נטייה חזקה לשמור על תבנית גדילה קבועה. כאשר מתרחשת "שבירת עקומה", דהיינו כאשר הילד יורד או עולה בקווי האחוזונים, נדרשת תשומת לב רבה יותר.
על פי הגדרות משרד הבריאות ואיגוד רופאי הילדים בישראל נדרש בירור מקצועי במצבים הבאים:
- הגובה והמשקל לגיל מתחת לאחוזון ה-5 ומעל האחוזון ה-95.
- יחס משקל לגובה / BMI מתחת לאחוזון ה-5 (תת משקל), ומעל האחוזון ה-95 (עודף משקל).
- "שבירת עקומה" - 2 קווי אחוזונים כלפי מעלה או מטה.
למודאגים שבינינו, במקום לחשוש מוטב לדעת. לרוב, כשלא יודעים, דואגים ולעתים מנסים לתקן, ולאו דוקא בדרך הרצוייה. בכל שאלה או ספק לגבי הגדילה או כמות ואיכות התזונה רצוי לפנות לייעוץ מקצועי. מומלץ לפנות לדיאטן ילדים להערכת תזונת הילד ובניית תפריט ישומי, המבטיח צריכה נאותה של רכיבי התזונה השונים.
לסיכום, גדילתם של ילדים תלויה באספקה סדירה של תזונה משלב הגדילה התוך רחמית ועד לשלב סיום הגדילה. הפרעה בצריכה התזונתית משפיעה באופן ישיר על הפעילות בציר הורמון הגדילה וגורמת להאטת הגדילה ועצירתה. חוסרים תזונתיים משפיעים על הגדילה גם באופן עקיף על ידי הפחתת התיאבון ותחושת הטעם והריח, ומנגנונים נוספים הקשורים בסנתזת הרקמות והמטבוליזם. בילדים נמוכי קומה עלולה להיות הפרעה תזונתית סמויה וחשוב לבחון את התזונה ו"לתפור" תוכנית הזנה מתאימה לילד ולהעדפות המזון שלו. התערבות תזונתית יעילה עשוייה להאיץ את הגדילה בגובה ובמשקל ולהוות סיוע יעיל לטיפול ההורמונלי ואף למנוע את הצורך בו.
הכותבת היא דיאטנית וחוקרת תזונה והתפתחות בילדים, יו"ר "עתיד" - עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל
מתוך הספר האינטליגנציה של התזונה המדריך השלם לתזונה נבונה, בריאות ואורחות חיים בעריכת פרופ' רם רייפן וד"ר גילה רוזן, הוצאת IMPRESS
לפנייה לכתב/ת 
