שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אני רובוט: יש לכם בחירה חופשית?
    לא מעט מחקרים מוכיחים כי האדם אינו יותר ממכונה ביולוגית משוכללת, וכי מה שנדמה כהחלטה עצמאית אינו אלא אשליה. הרב ד"ר מיכאל אברהם מזהיר מפני חיים בעולם ללא בחירה, ומפני ההתנגדות האוטומטית של עמיתיו: 'הפנאטים הדתיים של האתאיסטים עולים בהרבה על עמיתיהם הפנאטים הדתיים'

    מה יקרה ביום שבו נוכל להוכיח משפטית, כי אדם שרצח, עשה זאת משום שהוא "תוכנת" לכך? איך נתמודד עם ההוכחה כי מכלול הגורמים והנסיבות שהפכו אדם לאורגניזם שהוא, הם שהובילו אותו אל פשע אכזר? יום זה, לטענת הרב הד"ר מיכאל אברהם, אינו רחוק כפי שנדמה לנו. לדבריו, כבר היום בבתי המשפט בארצות הברית, משתמשים מומחים מטעם הסנגוריה בסריקות מוח, כדי לפטור פושעים מאחריות פלילית למעשיהם.

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו  >>

     

     

    "מתחת לאפינו מתרחשת מהפכה מדעית, בעלת השלכות מרחיקות לכת על חיינו", מצהיר אברהם בפתיחת ספרו החדש, הבוחן את שאלת הרצון והבחירה על רקע ממצאי חקר המוח המודרנים.

     

    בספר, שזכה לשם "מדעי החופש" (הוצאת "ידיעות ספרים"), תוהה אברהם איך תיראה החברה האנושית, ביום שבו הטענה הרווחת בחוגים מדעיים, לפיה האדם הוא רק מכונה ביולוגית משוכללת שאינה שונה מהותית מכבשה או מעץ, תהפוך לנחלת הכלל? האם התיאוריה המטריאליסטית תשנה את האופן שבו אנו תופסים את המושג 'בן אנוש'? האם נכון לשפוט ביתר חומרה אדם שפגע באדם אחר, על פני מי שפגע בצמחים או בנמלים? ובשורה התחתונה, האם האדם הוא יותר מסך תאיו?

     

    סוף להומניזם?

    לדברי אברהם, גם אם התיאוריה המטראליסטית תזלוג מהאוניברסיטאות וממעבדות חקר המוח אל כלל הציבור, בטווח הקצר – צפוי להישמר הסדר החברתי ואין סיבה ממשית לדאגה. עם זאת, הוא מזהיר כי בטווח הרחוק, עלול הלך המחשבה הזה לגרום לאנושות לאבד משהו מאנושיותה.

     

    עד כמה הגישה הזו בעלת משמעות לחיים שמחוץ למעבדות ומכוני המחקר?

     

    "אין לה שום השלכה מעשית שאפשר להצביע עליה. האנשים שאוחזים בה עדין יתנהגו כשורה. הם לא מסוכנים יותר או מסוכנים פחות,

    והם לא יגלשו לפשע או להעדר מוסריות. לשיטתם, כך הם פני הדברים כי אנחנו מתוכנתים לזה כחלק מהמטען האבולוציוני שלנו, ומי שלא ישמור על הסדר החברתי - לא ישרוד, כי יתר החברה מתוכנתת להגיב על חריגה בהענשה".

     

    אז איפה הבעיה?

     

    "עלולות להיות לגישה הזו השלכות על האופן שבו אנחנו רואים חינוך, על הטענות המוסריות שלנו כלפי מי שפוגע באחרים. אם כולם יחשבו שפשע הוא בסך הכול 'תכנות', המרקם האנושי-חברתי שלנו יאבד דבר מה יקר ערך. מה שהכי מפריע לי הוא שאתאיסטים הומניסטיים לא רואים את הסכנה שבדבר ולא נכונים ללבן את הסוגיה הזאת לעומק".

     

    אם כי בספר מציג אברהם גם גישות דתיות המאמינות בדטרמיניזם, לדבריו, ייתכן כי הגישה הדתית הרווחת לפיה האדם אחראי על מעשיו, ועומדת בפניו בחירה חופשית לבחור כיצד לנהוג - היא שהובילה את האתאיסטים לעמוד בצד השני של המתרס.

     

    "התחושה היא שאם הגישה הדתית הקלאסית היא נגד דטרמיניזם, אז הם צריכים אוטומטית לעמוד מנגד ולהיות בעדו. לצד הסלט בין הומניזם לדטרמיניזם שנפוץ באתרים אתאיסטים, הם משלימים בשוויון נפש עם הרעיון שרואה באדם מכונה ביולוגית פשוטה כמו חתול או אבן. השאלה היא האם הבחירה לעמוד מנגד לגישה הדתית, לא גובה מחיר של אובדן ערכי ההומניזם".

     

    לדבריו, בעולם דטרמינסטי תהפוך הביקורת כלפי הזולת לשיח מכני קר. "בעולם דטרמינסטי אין דבר כזה תביעה מוסרית, הומניסטית או ערכית. אני מבקר אותך כי ככה אני בנוי, אתה מבוּקר כי ככה אתה בנוי. כמו בעזרת פטיש ואזמל אני מפסל אותך אחרת, וככה אתה תעשה לבאים בעקבותיך".

     

    נשלטים בידי המוח

    בספר מודה אברהם כי הוא נמנה על האוחזים בגישה הליברטריאינית-דואלית, זו הגורסת כי האדם הוא יותר מסך תאיו, ולצד החומר קיימת בו גם רוח במובנה הפילוסופי. לדבריו, גם אם מדענים יצליחו למצוא את "גֶן האמונה באל", הם לא יוכלו להוכיח כי אין לאדם יכולת לבצע שיפוט ערכי. "אין ספק שהגֶנים והסביבה יובילו אותך בדרך מסוימת, אבל להטיל עליהם את המשקל המלא והמוחלט של הבחירה - זו כבר קפיצה מחשבתית- פרשנית לא קטנה", הוא אומר.

     

    באחד הפרקים הוא מציג ניסוי שערך מדען המוח בנג'מין ליבט ב-1983, שבו נתבקשו משתתפים להניע את אצבעם בזמנם החופשי, בעוד הם מחוברים למכשיר EEG שסרק את הפעילות המוחית שלהם. תוצאות הניסוי העידו כי טרם קיבלו הנסיינים את ההחלטה להזיז את אצבעם, המוח שלהם כבר החל להתכונן לפעולה. כלומר, המוח הכריע לבצע את התנועה, עוד לפני שהנבדק היה מודע לכך.

     

    המחקר של ליבט, שעורר פולמוסים נרחבים בקרב חוקרי מוח ופילוסופים, הוכיח כביכול כי אין לאדם בחירה חופשית, וכי כל החלטה או הכרעה אנושית, היא אשליה תודעתית ולא יותר. אך לשיטתו של אברהם, המציאות מורכבת יותר, ומה שנראה על פניו כחד-משמעי ואמפירי, אינו כזה כלל.

     

    לדבריו, אף שניסוי ליבט, כמו גם ניסויים אחרים בתחומי חקר המוח, מוכיחים את העמדה הדטרמינסטית, למעשה חלק מאגפי המשוואה אינם נלקחים בחשבון. "בסופו של דבר, אנחנו עשויים לגלות שיש משהו מהותי, שכלי מדעי מעצם היותו כזה, תמיד יפספס אותו", הוא אומר.

     

    מומחים מדברים שטויות

    אברהם טוען כי העיסוק ברצון ובבחירה החופשית דורש בקיאות במגוון תחומי דעת, שרוב המומחים חסרים אותה. "אין כמעט בכלל ספרות בעולם בנושא הזה ואין דיון ציבורי. לכן גם בתוך מכוני המחקר, התיאוריות קופאות על שמריהן.

     

    "הפיזיקאים שאני מכיר, ביניהם גם חתני פרס נובל, הם פילוסופים גרועים, מלבד העובדה שרובם פשוט מזלזלים בתחום הזה" (עטיפת הספר) (עטיפת הספר)
    "הפיזיקאים שאני מכיר, ביניהם גם חתני פרס נובל, הם פילוסופים גרועים, מלבד העובדה שרובם פשוט מזלזלים בתחום הזה"(עטיפת הספר)

     

    "בשאלת הבחירה והרצון מעורבות הביולוגיה, המתמטיקה, הפיזיקה, הפילוסופיה והפסיכולוגיה. רוב הפיזיקאים שאני מכיר, ביניהם גם חתני פרס נובל, הם פילוסופים גרועים, מלבד העובדה שרובם פשוט מזלזלים בתחום הזה. הפילוסופים מצדם, הרבה פעמים בכלל לא מבינים את המשמעות של בחירה במובן שהשיח המדעי מדבר עליה - מה להם ולפיזיקה?"

     

    "וכשצריך לגזור מסקנות מתוך שילוב בין כל כך הרבה תחומים, אין פלא שרבים פשוט נופלים. אפשר להיתקל בלא מעט מומחים בעל שם עולמי שפשוט מדברים שטויות וקופצים למסקנות לוקות בחסר".

     

    קריקטורה של אלוהים

    ספרו הקודם של אברהם, "אלוהים משחק בקוביות", עסק בשאלה האם ניתן ליישב בין תורת האבולוציה לאמונה.

    בספר ניסה אברהם לנתק את קשר הניגוד שבין אמונה באל ובין שאלות מדעיות. לדבריו, אחת הסיבות שגרמו לו לכתוב את ספרו הראשון, הייתה פרסומיו של פרופסור ריצ'ארד דוקינס, "רבם" של האתאיסטים בני זמננו.

     

    "ראיתי שהטיעונים שלו יכולים לשכנע את מי שלא יודע לקרוא בין השורות ולאתר את הכשלים בתאוריה שהוא מציג. הרי הרעיון שיש לנו בני דודים לא באמת מפריע לי והוא בטח לא סותר את התפיסה הדתית שלי, בעיקר היה חשוב לי להעמיד דברים על דיוקם".

     

    אבל לדבריו, בסוגיית המפגש בין דטרמיניזם ודת, הופך העסק מורכב בהרבה. "ככל שנכנסים לדיון ברזולוציות יותר גבוהות על מהותה של הבחירה, הבלבול הולך וגובר ואתו הדיסאינפורמציה. מי שתוקף היום את המצדדים בליברטריאניזם, ואני רואה רבים מהחוג המדעי שתוקפים את הרעיון שאכן קיימת בחירה, תוקפים לרוב את הקריקטורות של המושג 'בחירה' ולא את הבחירה עצמה, בדומה לאלה שתוקפים את רעיון קיומו של האל, ובעצם מתייחסים למודל הבדיוני של מושג האל".

     

    האם אתם מוכנים לשנות את עמדתכם?

    הוא ד"ר בפיזיקה עיונית. לאחר ששימש כחוקר במכון ויצמן ובאוניברסיטת בר אילן, הפך לר"מ בישיבת ההסדר בירוחם. כיום מלמד במכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר אילן, חבר בקבוצת הלוגיקה התלמודית באוניברסיטה, ומלמד קורסים שונים בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, בבצלאל, במכללת קריית אונו ובמוסדות אקדמים אחרים.

     

    מה בסופו של דבר אתה מבקש מהקורא שלך?

     

    "גם בהקדמה לספר כתבתי במפורש, שאני לא בעד להכפיף את ראיית המציאות שלי למה שנכון ערכית בעיניי. בסופו של דבר, אם הייתי משתכנע, על בסיס עובדתי, שההנחה שלא קיימת בחירה, היא נכונה - אז לא הייתי נותן לחשש מפני קטסטרופות מוסריות להוביל אותי אל טענה אחרת. אי אפשר להתכחש לעובדות. מה שאני מבקש מהקורא שלי זה שני דברים: ראש פתוח. ולא ללכת שבי אחרי אמירות של אישים כאלה ואחרים עם תארים אקדמיים,

    ולחשוב שהדיוטות צריכים לקבל את דבריהם כתורה מסיני".

     

    לדבריו, אין בעובדה כי רוב אנשי המדע הם דטרמיניסטיים ואתאיסטים, כדי להפריך או לתמוך ברעיון הבחירה החופשית. "כל מי שמופיע תחת אצטלה של מומחה - דבריו מקבלים סמכות אוטומטית. חוקרי מוח, פילוסופים או פיזיקאים יכולים לפרוש רעיונות בכל מיני תחומים, וכביכול, ההדיוט לא יכול להרהר אחריהם. אני מבקש את ההפך: תהרהרו, תטילו ספק, תבחנו, תתווכחו".

     

    "כאדם, כחוקר וכמאמין, הדעות האישיות שלי עומדות כל העת למבחן. ולא אחת, שיניתי את עמדתי מהקצה אל הקצה, בעקבות מחקר ובדיקה. לצערי, אני לא יכול להגיד שמי שמתיימרים להציג חזות פלורליסטית ופתוחה, הם אכן כאלה. הפנאטים הדתיים של האתאיסטים עולים בהרבה על עמיתיהם הפנאטים הדתיים, וזכיתי להכיר את שניהם.

     

    "בסופו של דבר אני שואל את הקורא שלי שאלה פשוטה: "האם אתה מוכן לשנות את עמדתך?"

     

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    "האתאיסטים ההומניסטים לא מבינים את גודל הסכנה". הרב הד"ר מיכאל אברהם
    עטיפת הספר
    "מדעי החופש" - עטיפת הספר
    עטיפת הספר
    מומלצים