שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    בדידות: המגפה שגורמת לדיכאון. איך לצאת מזה?

    בידוד חברתי, או תחושת בדידות ללא קשר למערכות היחסים שאנו מנהלים, מובילים אותנו ישירות למחלות לב, להשמנה, לכאבים כרוניים ואפילו לאלצהיימר. פסיכולוגית קלינית מסבירה למה חשוב לשים דגש על האנשים שסביבנו ועל המשמעות שהם מעניקים לחיינו

    החברה המערבית סובלת ממגפת בדידות ובידוד חברתי . מחקרים מראים כי 80% מהצעירים עד גיל 18 ו-40% מהבוגרים מעל גיל 65 חווים בדידות בצורה משמעותית מדי פעם.

     

    סקירה מקצועית עדכנית מראה כי 12% מילדי כיתות א' חשו בודדים בבית הספר, 5%-7% מהבוגרים חשים בדידות חריפה ו/או קבועה, ו-32% מהבוגרים מעל גיל 55 חוו בדידות. על פי הנתונים, חוויית הבדידות שכיחה במיוחד בקרב צעירים מתחת לגיל 25 ובוגרים מעל גיל 65.

     

     

    עוד על בעיות חברתיות:

     

    התפרקות של מבנים משפחתיים מסורתיים, האינדיבידואליזם והתחרותיות בחברה הגבירו חוויות של ניכור, בדידות, אנונימיות וחוסר משמעות, כמו גם הפחתה ממשית במספר הקשרים והאינטראקציות החברתיות.

     

    ההבדל בין בדידות לבידוד חברתי

    בדידות היא חוויה סובייקטיבית, הנוצרת כשקיים פער בין הרצונות והצרכים של האדם לגבי קשריו החברתיים לבין המצב בפועל, ויכולה להיחוות גם על ידי אנשים שיש להם קשרים רבים. כמו צמא ורעב, בדידות היא רמז פנימי האמור לכוון אותנו לחפש אינטראקציות חברתיות חיוניות.

     

    לעומת זאת, בידוד חברתי מאופיין בהיעדר קשרים בין-אישיים משמעותיים. הן בדידות והן בידוד חברתי קשורים לתחושה שאיני אהוב, איני מובן או איני משמעותי מספיק לאנשים אחרים. חוויית הבדידות והבידוד החברתי קשורים בכאב נפשי עמוק ובתחושת חוסר משמעות וערך.

     

    הכאב הנפשי מסוכן לבריאות

    מחקרים מראים קשר ישיר בין חוויית בדידות לבין בעיות בריאות. אנשים שחווים בדידות סובלים יותר מעייפות, איכות שינה ירודה וכאבים כרוניים. מחקרים עדכניים מלמדים כי חוויית הבדידות נמצאה קשורה גם לעלייה בלחץ הדם, פגיעה באיזון ההורמונלי, ירידה ביעילות המערכת החיסונית ועוד.

     

    גם בידוד חברתי נמצא קשור לבעיות בריאות. מבוגרים אשר חוו בידוד חברתי בילדותם היו פגיעים יותר למחלות לב, השמנת יתר, לחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה ועוד. אנשים שסובלים מבידוד חברתי נמצאים בסיכון גבוה יותר להידרדרות קוגניטיבית, דמנציה ואלצהיימר בגילאים המבוגרים. הן חוויית בדידות והן בידוד חברתי מוגדרים כגורמי סיכון לתמותה.

     

    בדידות נמצאה קשורה בקשיים רגשיים שונים ובהם פגיעה קוגניטיבית, תחושת מצוקה, סימפטומים דיכאוניים, מחשבות אובדניות והתנהגויות אובדניות. למרות ההנחה כי דיכאון ובדידות מזינים זה את זה, מחקרים עדכניים מראים כי בדידות מגבירה דיכאון, אך דיכאון אינו בהכרח מגביר בדידות.

     

    הגישה האבולוציונית טוענת כי חוויית הבדידות היא מולדת ומטרתה להוביל הורים להגן על ילדיהם נוכח הבדידות החריפה שהם חשים שילדיהם מופרדים מהם. ברמה ההתנהגותית-חברתית, נמצא קשר בין כמה סימפטומים פיזיים כרוניים, לחץ תעסוקתי כרוני ולחץ כרוני סביב אינטראקציות חברתיות לבין בדידות. לעומת זאת, גורמים ככמו גודל הרשת החברתית, סיפוק חברתי וקשר זוגי קרוב נמצאו בקשר שלילי עם בדידות.

     

    לגורמים אישיותיים תפקיד מכריע בקיומה של חוויית הבדידות. למשל, נמצא כי אנשים שחווים בדידות מאופיינים בציניות וחוסר אמון, מצפים לדחייה מצד אחרים, נוטים להאשים את עצמם בכישלונות חברתיים ולאמץ התנהגויות שיעלו את הסיכון לדחייה חברתית. הדחייה החברתית מגבירה את הבדידות - וחוזר חלילה.

     

    מעבר לכך, בדידות נחווית כאיום ויוצרת חוויה של דריכות ומתח תמידיים. עמדה זו מובילה פעמים רבות ל"נבואה שמגשימה את עצמה", כך שהאדם הבודד אכן חווה יותר אינטראקציות חברתיות שליליות וחש בודד יותר.

     

    שימו לב, בדידות היא "מחלה מדבקת" - אנשים בודדים נוטים להתחבר עם בודדים אחרים, ואנשים שאינם בודדים נוטים לחוש בודדים יותר כשהם נמצאים זמן מה בחברת בודדים. נראה כי העמדה השלילית שמביא האדם הבודד לאינטראקציה החברתית מייצרת תגובות שליליות, מגבירה את הבדידות ומחלחלת גם אל האדם הלא בודד.

     

    נוסף על כך, קיים קשר בין חוויית בדידות לבין תחושה של חוסר משמעות בחיים, דבר המאופיין בקושי לחוות משמעות בתוך קשים בין-אישיים.

     

    מחקרים מראים קשר ישיר בין חוויית בדידות לבין בעיות בריאות (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    מחקרים מראים קשר ישיר בין חוויית בדידות לבין בעיות בריאות(צילום: shutterstock)

     

    איך להתמודד עם הבדידות?

    גם הכמות משפיעה. אף שהאיכות הסובייקטיבית של הקשרים הבין-אישיים שלנו (קרי, כמה אנו מרוצים וחשים משמעות בתוך קשרינו) קובעת במידה רבה את חוויית הבדידות, גם הכמות קובעת. מאמץ יזום ומכוון להגברת אינטראקציות שטחיות ומעמיקות משפר את תחושת הבדידות, ומכאן גם את המצב הנפשי והבריאותי.

     

    קשרים בין-אישיים זאת עבודה. חשוב להתייחס למערכות הקשרים הקרובות והרחבות שלנו כאל "מקום עבודה" ולתחזק אותן מתוך מחויבות. מה שמתחיל כמחויבות מייצר רשת חברתית אינטימית ו/או רחבה השומרת עלינו. צריך גם ליצור קשרים סביב עניין משותף - משפחה, קהילה, ספורט, פוליטיקה  שיתרמו למספר קשרינו הכללי.

     

    אינטימיות. בצד היקף הקשרים, חשוב לטפח קשרים שבהם אנו מרגישים מובנים, אהובים, משמעותיים ומוערכים. אדם אחד או שניים שעמם נימצא באינטימיות רגשית יכולים להפיג את תחושת הבדידות בצורה משמעותית.

     

    משמעות. חשוב למצוא דרך להפוך את הקשרים הבין-אישיים ברמות השונות לחלק ממשמעות חיינו, למקור אושר ולהכיר בהם כסיבה לחיים. חשוב להעלות את המודעות למידה שבה אנו חיים כדי להיות בקשר עם אחרים, ואיך הקשרים שלנו מהווים חלק ממטרות קיומנו.

     

    • ביום רביעי ה-30 באוקטובר יתקיים הכנס השנתי הבינלאומי להתמודדות עם דיכאון וחרדה במצב של בדידות, מיסודם של מכון פסגות והמרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה, ובשיתוף משרד הבריאות, הסתדרות הפסיכולוגים בישראל וער"ן. הכנס ייערך בסינמטק ת"א בשעות 18:45-12:00, ההשתתפות חינם אך מחייבת הרשמה. לתוכנית הכנס ולהרשמה לחצו כאן

      

    הכותבת היא פסיכולוגית קלינית, מרצה לפסיכולוגיה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה




     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    אנשים שחווים בדידות מאופיינים בציניות וחוסר אמון
    צילום: shutterstock
    צילום: באדיבות המרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה
    ד"ר שרון זיו-ביימן
    צילום: באדיבות המרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים