שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    מתי בדידות דורשת טיפול נפשי? סימני אזהרה

    אם אין מספיק קשרים בין-אישיים עם הסובבים אותנו, או אם הם לא מספיק משמעותיים עבורנו, הדבר עלול להוביל לחוויית בדידות קשה ומשם לדיכאון, לחרדה או לשניהם יחד. מי מועד לסבול מהתופעה ומתי צריך לגשת לטיפול?

    בדידות היא חוויה אוניברסלית שמתרחשת בכל הגילים. חויית בדידות יכולה להיות מצב אובייקטיבי, למשל בהיעדר או מיעוט יחסים בין-אישיים, התמודדות עם מצבי קונפליקט או מצוקה או חוסר אפשרות ויכולת לקבלת תמיכה או עצה.

     

    לעומת זאת, חוויית הבדידות כמצב סובייקטיבי היא תפיסה אישית שלפיה הקשרים הבין-אישיים אינם משמעותיים או אינם מספקים.

     

     

    עוד על בעיות חברתיות:

      

    קיר זכוכית בינינו לאחרים

    לא כל מי שנמצא לבד חש בדידות. ישנם כאלו שנהנים להיות לבד, ולעתים לאחר הימצאות ממושכת עם אנשים יהיו רבים שייהנו להיות לבדם. לעתים דווקא כאשר האדם נמצא בסביבת אנשים - בעיר גדולה, בשדה התעופה או באוניברסיטה - חוויית הבדידות תהיה מעיקה יותר ותשפיע לרעה על תפקודו.

     

    במצבים קיצוניים של בדידות קיימת תחושה של "כיפת זכוכית". תחושה זו גורמת לאדם הסובל להרגיש קיר זכוכית בינו לבין הסביבה החיצונית: הוא מסוגל לראות דרך ה"זכוכית", אך מתקשה לקלוט את תגובות הסביבה.

     

    לאורך החיים אנו חווים בדידות במצבים נורמטיביים בכלל ובמצבים פתולוגיים בפרט. לדוגמה, בהפרעת דיכאון אחד הסימפטומים האוניברסליים הוא תחושת בדידות. האדם שבדיכאון מרגיש מבודד וחושב שסביבתו אינה מבינה אותו. בדיכאון סימפטום זה נוכח בדרך כלל כמעט ללא הפוגה.

     

    לעומת זאת, במצבי חרדה הסיפמטומים מופיעים ב"גלים", לכן חוויית הבדידות מתבטאת רק בזמן נוכחות הגל. ברגע שגל החרדה חולף, תחושת הבדידות נעלמת.

     

    קיימים מצבים נפשיים שבהם הדיכאון והחרדה נמצאים בו זמנית ובעוצמות שונות. מחקרים מצאו קשרי גומלין בין חוויית הבדידות ובין עוצמת הסבל מהסימפטומים במצבי דיכאון וחרדה.

     

    גורמי סיכון לבדידות

    • נסיבות חיים ואירועים חיצוניים. למשל, מעברים בנקודות זמן בחיים: מעבר דירה, מסגרות לימודים, שינוי בסטטוס המשפחתי, מוות, גירושים, מעברים התפתחותיים, מחלה ממושכת (נפשית או פיזית), טראומה, נכות וכו'.

     

    • תכונות אישיותיות. למשל הערכה עצמית נמוכה, ביישנות, מופנמות, חרדה חברתית, חרדת נטישה, קושי בהבנת מצבים חברתיים (על רקע אורגני), פחד מדחייה, פחד ליזום קשרים, פחד מאינטימיות ועוד.

     

    • מיעוט מיומנויות חברתיות. למשל, קושי לנהל שיחה, קושי ליזום קשרים, קושי באסרטיביות, טעויות בתפיסה (כמו קפיצה למסקנות, קריאת מחשבות, ניבוי העתיד, העצמה ומזעור אירועים, חשיבה רגשית) וכעוד.

     

    אנשים מתמודדים עם חוויית הבדידות גם בהתאם לדרך שבה הם תופסים את יכולתם לשנות את המצב. במקרים קיצוניים, כדי למתן תחושות לא נעימות שמלוות את הבדידות, יהיו כאלה שינסו למצוא מפלט באמצעות סמים או אלכוהול.

     

    מתי לפנות לטיפול?

    אם קיימת פגיעה בתפקוד ו/או סבל הנמשך מעבר לשבועיים, מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ מקצועי, שבו תיקבע תוכנית טיפול והמלצה על דרכי התערבות, במקרה הצורך.

     

    בין שבדידות היא מצב סובייקטיבי או אובייקטיבי או שילוב של שני אלו, הטיפול הפסיכולוגי נמצא כיעיל ומשפר את איכות החיים.

     

    • ביום רביעי ה-30 באוקטובר יתקיים הכנס השנתי הבינלאומי להתמודדות עם דיכאון וחרדה במצב של בדידות, מיסודם של מכון פסגות והמרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה, ובשיתוף משרד הבריאות, הסתדרות הפסיכולוגים בישראל וער"ן. הכנס ייערך בסינמטק ת"א בשעות 18:45-12:00, ההשתתפות חינם אך מחייבת הרשמה. לתוכנית הכנס ולהרשמה לחצו כאן

     

    הכותבת היא פסיכותרפיסטית MSW, מדריכה ומומחית בטיפול התנהגותי קוגניטיבי, מנהלת מכון פסגות




     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    לעתים דווקא בסביבת אנשים חוויית הבדידות תעיק יותר
    צילום: shutterstock
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים