"מיד הבנתי שהחיסול חייב להפוך לקומדיה"

בפברואר 2010, הכל התפוצץ: כחודש אחרי שבכיר החמאס מחמוד אל מבחוח נמצא בדובאי כשהוא ללא רוח חיים, התפרסמו בתקשורת העולמית תמונותיהם של האחראים לחיסול-לכאורה - מה שהפך תוך זמן קצר לשערוריה בינלאומית שנקשרה, איך לא, במוסד הישראלי. עבור הבמאי הישראלי-צרפתי עמנואל נקש, כבר באותו רגע היה ברור שהמקרה הזה דורש עיבוד קולנועי.

"אחד הדברים הבולטים בסיקור התקשורתי היה בעיני התחפושות הזולות כביכול - השפמים, המשקפיים הזהים שהיו לכל הגברים, הפאות. אז הבנתי שזה לא רק דורש עיבוד לסרט - אלא לקומדיה", מספר נקש בכתבת "הערות הבמאי" שלו על סרטו החדש "כידון", שיצא לאחרונה לבתי הקולנוע אצלנו, ומגולל את אותו סיפור.

במאים נוספים מספרים על סרטיהם ב-ynet

• יובל אדלר על "בית לחם"
• ארי פולמן על "כנס העתידנים"
• נועה אהרוני על "עד סוף הקיץ"
• תום שובל על "הנוער"
• מתן גוגנהיים על "פרדייס קרוז"
• אהרון קשלס ונבות פפושדו על "מי מפחד מהזאב הרע"
  

ההפקה עצמה, הוא מספר, הביאה לידי ביטוי גם את הצד הישראלי וגם את הצד הצרפתי שבו: "זה סרט שחולש על שתי תרבויות, ושתי שפות. משתתפות בו דמויות ישראליות וגם צרפתיות, ואפשר לראות שם את ששון גבאי הישראלי מדבר צרפתית, ואת תומר סיסלי הצרפתי מדבר עברית. לא סתם אומרים שישראל היא מדינה קצת בלגניסטית, וצרפת קצת מרובעת - זה מתבטא גם בגישה של השחקנים, וזה היה נחמד לראות את הצרפתים הופכים לקצת פחות רשמיים, ומנגד את הישראלים מתחילים לכבד קצת יותר את השקט. אפשר היה ממש לראות איך שתי התרבויות השתלבו על הסט".

המוסד מת מצחוק. עמנואל נקש (מימין) על הסט של "כידון"(צילום: יוני המנחם)

השילוב הזה הוביל גם לכמה סיטואציות קומיות מאחורי הקלעים, כמו זו שבה היה

מעורב היפוליט ג'יררדו, שמגלם בסרט את השגריר הצרפתי: "צילמנו בנחלת בנימין והוא הגיע. המפיק הישראלי שאל מי זה ואמרתי ש'זה השגריר שלנו'. באותו ערב צילמנו במקום אחר, ושם נדרשנו להציג דרכון או תעודת זהות ולעבור בידוק בטחוני, ואז המפיקים לקחו אותי הצדה ואמרו: 'איזה גבר השגריר שלכם, אפילו לא השתמש בדרכון הדיפלומטי שלו. הוא עבר כמו כולם'. ואז קלטתי שהשחקן הזה, שבצרפת היו עוצרים אותו בכל פינה - פה הוא קצת אנונימי".

אחד האתגרים הגדולים, לדברי נקש, היה ליצור את דובאי יש מאין באמצעות לוקיישנים ישראליים. "לקחנו מלון באילת והפכנו אותו למלון באמירויות, ואת נמל התעופה בן גוריון הפכנו לשדה התעופה בדובאי", הוא משחזר. "זה דרש המון עבודת אפקטים - למחוק את כל מה שכתוב בעברית מסביב ולהחליף אותו בערבית, וכן להחליף בנתב"ג את הרקע של תל אביב - לבניינים המרשימים של דובאי".

עוד על פתיח האנימציה המיוחד שהכין לסרט, ועל חוויותיו האישיות של הבמאי עכשיו כש"כידון" מגיע לבתי הקולנוע - בכתבת הערות הבמאי שלפניכם. צפייה מהנה.