מייאוש להתיישבות: המשפחות שמאחורי חירן

כבר שלוש שנים חיות כ-30 משפחות במחנה זמני באמצע יער יתיר שבצפון הנגב, ממתינות לרגע בו יוכלו לעלות על הקרקע - ולהקים את יישוב הקבע חירן. במקור מנה הגרעין כ-80 משפחות, אבל עם הזמן חלק התייאשו ועזבו. בצמוד ליישוב העתידי, המיועד למגזר הדתי-לאומי, שוכן הכפר הבדואי אום אל-חיראן, שבו חיים כיום כמה מאות תושבים אשר מסרבים לעזוב את ביתם. יודגש כי מובילי היישוב מציינים שהוא פתוח לכלל האוכלוסייה.

• הממשלה אישרה שני יישובים חדשים בנגב
• המדינה תהרוס כפר בדואי לטובת יישוב יהודי
• האם יש פתרון לבעיית קרקעות הבדואים בנגב?
  

כעת, משאישרה היום (א') הממשלה בישיבתה בשדה בוקר את הקמת היישוב חירן, מקוות המשפחות שיעלו על הקרקע בקרוב. הדיון על הקמת חירן נערך לאחר שבדיוק לפני כשנה אישרה המועצה הארצית לתכנון ובנייה את תוכנית המתאר להקמת חירן, לאחר דחייה של ערר שהגישו מרכז עדאלה ועמותת "במקום" נגד התוכנית. בזמן הישיבה התכנסו מספר מפגינים מחוץ למקום במחאה על הכוונה להקים את חירן, שניים מהם עוכבו לחקירה ואחד נעצר.

בעקבות ההחלטה לאשר את הקמת חירן וכן את הקמת העיר החרדית כסיף, שאמורה להוות אלטרנטיבה לחריש, אמר היום שר הבינוי והשיכון, אורי אריאל, כי "פיתוח ויישוב הנגב הם משימה לאומית, ביטחונית וחברתית ראשונה בחשיבותה. היום, כשאנו מציינים 40 למותו של דוד בן גוריון בישיבת ממשלה בשדה בוקר, ראוי ונכון לפעול לפי חזונו, כפי שאמר: 'בלי יישוב הדרום והנגב, לא ייתכן ביטחון המדינה ולא נגיע לעצמאות כלכלית'".

עוד אמר כי "הקמת היישובים החדשים יביאו לנגב עשרות אלפי תושבים איכותיים שיחזקו את דרום הארץ, לצד הגדלת היקפי הבנייה החדשה במחירים אטרקטיביים ביישובים הוותיקים כמו באר שבע, ערד, דימונה, אופקים, שדרות, ירוחם ואילת. אני סמוך ובטוח כי התוכניות שאנו מקדמים יגרמו לנגב לפרוח עוד יותר, מהתהליכים החיוביים שכבר עוברים עליו בשנים האחרונות".

מתחם הקרוואנים ביער יתיר. המשפחות ממתינות לעלות על הקרקע

ההתנגשות בין האוכלוסיות כנראה לא תסתיים בטוב

המתיישבים העתידיים של חירן נוהגים לעלות על הגבעה המשקיפה על אום אל-חיראן ולכתוב באבנים "חירן". הם מספרים כי הבדואים באים והורסים את הכיתוב. נדמה כי ההתנגשות בין שתי האוכלסיות הללו - האחת מבקשת להקים התיישבות חדשה, והשנייה רואה בהם הסיבה העיקרית לנישולם מהקרקע - לא יכולה להסתיים בטוב.

"המדינה הולכת להכיר ביישוב, על חשבון אנשים אחרים", אומר סלים אבו אלקיעאן (55), שנולד באום אל-חיראן. "אנחנו כבר 60 שנה שם, המדינה הביאה אותנו לשם, והיא לא רוצה להכיר בנו. הם רוצים להעביר אותנו לחורה, יישוב שיש בו כל שני ושלישי רצח ובלאגן. למה שלא יכירו בנו"?

"אין לנו שום דבר נגד אף אחד, לא דרוזי, דתי או חילוני. אנחנו רק רוצים ליישב את הנגב", אומר שמואל בזק (30), אב לחמישה ילדים, שמתגורר עם משפחתו בקרוואן קטן ביער יתיר. לאחרונה נולדו לו תאומות, אור וטל. לא הוא ולא אשתו ציפו שהשתיים יוולדו כשהם עדיין מתגוררים בקרוואן הזמני שלהם. "אבל אין ייאוש", הוא אומר, מעודד מהחלטת הממשלה. "יש הרבה פעמים חשש", מודה בזק, "הרבה פעמים אנחנו תופסים את עצמנו ואומרים - זה ייקח עוד שנה? שנתיים? זה לחיות במציאות בה אתה לא יודע אם זה זה ייקח יומיים, שנתיים או שלוש. זו ההקרבה הכי גדולה".

בזק ואשתו עברו להתגורר בנגב מרעננה, לאחר שהחליטו שהם רוצים להיות חלוצים. "שנינו גדלנו בבתים שסיפרו על חלוציות, הקמת המדינה. לא ידענו שזה דבר שאפשר לעשות היום בפועל. עד שפגשנו את אנשי תנועת אור. רצינו לעשות משהו אידיאלי, משמעותי. אבל גם הבנו שלא נחיה בסרט. זה הולך להיות קשה".

משפחת בזק. "אין לנו שום דבר נגד אף אחד"

עבור המפונים, חורה הוא יישוב ללא עתיד או עבר

בשנת 2002 החליטה הממשלה על הקמת שישה יישובים חדשים בדרום, בהם היישוב חירן. עד 2013, התב"ע (תוכנית בניין עיר) עוד לא אושרה. במקביל, החלו בניסיונות להסדיר את ההתיישבות הבדואית באזור.

שבט אבולקיען, המתגורר באום אל-חיראן, מונה כ-4,000 נפש, מתוכם רק כמה מאות מתגוררים בכפר. מרבית בני השבט כבר מתגוררים ביישוב חורה, בשכונות ייעודיות שהוקצו להם לאחר הליך מו"מ. ברשות להסדרת התיישבות הבדואים מציינים כי הם מוכנים לקליטת תושבי הפזורה בחורה, ואף דאגו להקצות שטחים ייעודים לאכלוסם מבעוד מועד. "תהליך הביצוע תלוי אך ורק בנכונות התושבים להתקדם בתהליך, במטרה להסדיר את מקום מושבם הקבוע ביישוב", נמסר מהרשות.

יצוין כי כאשר התושבים מתפנים מהפזורה ליישוב קבע, אם הם זכאים - המגרש אליו הם עוברים מוקצה להם ללא כל תשלום. כחלק מהזכויות, מעבר למגרש, גם מוענקים פיצויים עבור ביתם שנהרס. אם הם לא זכאים, המגרש ניתן להם לפי מחיר פיתוח השטח המדובר. אבל חורה, עבור בני השבט שנותרו, היא יישוב ללא עתיד - או עבר.

עבור המתיישבים בחירן, עדיין לא ברור מה יהיה המחיר הסופי עבור המגרשים שעליהם יבנו את ביתם. אם יינתן סבסוד מהמדינה, המגרש יעלה בין 400-600 אלף שקל, כולל הפיתוח. הבנייה צפויה לעלות עוד כ-800 אלף שקל, כך שהמתיישבים ישלמו כ-1.2 מיליון שקל. באם יינתן סבסוד, מחיר המגרש יוכל לרדת ל-300 אלף שקל.

מבט אל הכפר אום אל-חיראן. הזכאים יקבלו ביישוב חורה מגרש ללא תשלום

"הילד שלי שירת בצבא, למה מפנים אותי"?

בפורום דו-קיום בנגב מדגישים כי השבט הועבר למקום מושבו על ידי הממשל הצבאי, לאחר שפונה מאדמותיו. "החלטת הממשלה לקדם את הקמת היישוב חירן על חורבות הכפר הבלתי מוכר, היא דוגמא בוטה למדיניות המרחבית המפלה שמקדמת הממשלה בנגב", נמסר מהפורום.

אולם רוני פלמר, מנכ"ל תנועת אור המקדמת את הקמת היישוב, מדגיש כי "הקמת היישוב לא קשורה לפינוי של אום אל-חיראן". לדבריו, "במקרה הטוב, חירן גובל בחלק מהאוכלוסייה שגרה שם באופן לא חוקי. יש פה עניין חלוצי ציוני. הם רוצים לקחת חלק בהקמת המדינה ורואים הזדמנות להישאר בנגב".

ב' (32), עובדת סוציאלית נשואה ואם לשלוש בנות, עברה לחירן מאחד מיישובי הלוויין בדרום מתוך תחושת עשייה ורצון לחיי קהילה קרובים. על שכניה הבדואים היא אומרת כי "להקים יישוב זה תהליך. לגבי כל יישוב שמוקם יש התנגדות. האוכלוסייה הבדואית אכן מודרת וסובלת מאי-שיווין, במיוחד בנגב, אבל כל דרישותיה נוגעות לשטח הסמוך לחירן. לתת לה פתרון זה דבר חשוב - וגם להקים יישובים זה דבר חשוב".

"אני לא מתנגד שנחיה יחד. אדרבא, שיכירו גם בנו וגם בהם", מסכם סלים אבו אלקיעאן בייאוש. "אבל הולכים להרוס את הבתים שלנו - ולהקים את היישוב שלהם. אנחנו רוצים לחיות יחד, אבל זה לא מכובד שיוציאו אותנו וישימו אותם. זה לא הגיוני. בגלל שאני ערבי לשים במקומי יהודי? הילד הגדול שלי שירת את המדינה שלוש שנים והיה ברצועת עזה. במקום זה הוא מקבל צו הריסה".