"התאהבתי באוכל". איך שני רזתה 27 ק"ג?

שני אלבז בצלאל התחילה להשמין רק בצבא. עד אז, לא היה לה מושג איך נראה "הצד השני". היא הייתה, חטובה ורזה וזה מה שגרם לה לאכול בורקס ועוגות בשירות הצבאי. היא השתחררה עם עודף של 13 ק"ג - במשקל של 83 ק"ג, בלי להבין איך מתנהלים בחיים של עודף משקל.

את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון או לאנדרואיד   

"לא יכולתי לקשור שרוכים, התקשיתי לעלות במדרגות, נשמתי בכבדות, ובאופן כללי המצב הבריאותי שלי היה גרוע", מספרת שני בת ה-27 ממושב חצב. "לא הבנתי מה קורה איתי וכתגובה פשוט המשכתי לאכול בכמויות מוגזמות".

עוד סיפורי דיאטה מעוררי השראה

המהפך של טוני: משמנמן לדוגמן חטוב

"הרופא אמר שאמות": איך חנה רזתה 50 ק"ג?

כך הורדתי את הכרס בגיל 52 והתחלתי לרוץ מרתון

"זה לא שלא הייתי מודעת למצב שלי", אומרת שני, "אבל התאהבתי באוכל. פתאום הבנתי את היופי של האוכל ולא יכולתי להפסיק. במבט לאחור, כנראה די בחרתי להיות במצב הזה", היא נזכרת.

שני אלבז בצלאל. "כנראה שזו הייתה בחירה שלי להיות שמנה"( )

"סובלת מכאבים 24 שעות ביממה"

אחרי כמה חודשים היא החליטה שצריך לשנות את המצב ונרשמה לחדר כושר. היא התחילה להתאמן באופן אינטנסיבי, מה שגרם לפגיעה פיזית קשה. "אני סובלת מאז מכאבים במשך 24 שעות". שני מסבירה כי היא סובלת מפיברומיאלגיה שהתחילה אצלה במקביל לאימונים האינטנסיביים.

"לא רואים עליי שאני סובלת מכאבים, כי אני די סובלת בשקט. שינה שלי היא לא שינה סדירה, צריך לקום מדי פעם כשאני יושבת. אבל אני לא נותנת לזה לנהל אותי ולהפסיק לעבוד כמו שאנשים אחרים עושים".

המצב הבריאותי החדש היה זה שגרם לה להחליט על ירידה במשקל. "חשבתי שברגע שאני ארד במשקל אז פחות יכאב לי ובטח זה לא יזיק. הירידה במשקל מנעה דברים יותר קיצוניים כמו עומס על החוליות, סחוס בברכיים. לא חשבתי שזה יהיה פתרון קסם, אבל ידעתי שזה יכול למנוע החמרה של המצב. הכאבים לא עברו אבל בזכות שירדתי במשקל אני יותר קלילה".

אבל לא רק מצבה הבריאותי הוביל אותה לנסות לרזות, אלא גם הדימוי העצמי והמראה החיצוני שלה: "לא היה לי ביטחון עצמי, כל הזמן ניסיתי להסתיר את זה בחומות של חיוכים והומור. רוב החברות שלי היו יותר רזות ממני ופשט לא יצאתי מהבית".

היא מודה שהיא הפסיקה אפילו לקנות בגדים, כי כלום לא עלה עליה. "חלמתי לקנות גופייה וגינס שזה הדבר הכי פשוט, אבל מבחינתי זה היה שווה מיליון דולר. היום אני יכולה לקנות איזה בגד שאני רוצה".

"הילדים צעקו לעברי: 'שני השמנה'"

על המפנה הגדול אחראיות לא פחות מאשר הילדות הקטנות של שכנתה. "שמרתי על הילדים של השכנה וכשיצאתי להביא את אחת הבנות מההסעה, כל הילדים צעקו לי בלי הפסקה 'שני השמנה'. באותו רגע חשבתי שאני מתה. חזרתי הביתה ובכיתי בלי הפסקה, כי ילדים לא משקרים".

זו הייתה נקודת המפנה מבחינת שני. היא החליטה להירשם לשומרי משקל ולהתחיל בתהליך של הרזיה. "הכרתי את השיטה בגלל שאמא שלי הייתה פעם ורזתה לא נעט ק"ג. הייתי צריכה שוטר על הראש, קבוצת תמיכה ולאכול מה שבא לי".

שנה וחצי אחר כך, היא כבר שקלה 27 ק"ג  פחות, אבל הדרך לא הייתה פשוטה. "תוך 11 חודשים הורדתי 20 ק"ג ואז לקח לי עוד חצי שנה בשביל השבעה הנותרים. אצל בנאדם שמן בראש, ההתמודדות היא יומיומית. היה לי מאוד קשה לא לקבל תמיכה מהאנשים שדווקא מהם ציפיתי לקבל. היו אומרים לי 'זה רק עניין של זמן, עד שתחזרי להיות שמנה. לא הרבה אנשים מחזיקים מעמד'".

הירידה במשקל שינתה אצלך עוד דברים?

"זה כמו דומינו. דבר גרר דבר. הביטחון העצמי ממש השתפר. אני שלמה עם עצמי. עם השינוי שחל והפידבקים החיצוניים, אנשים אומרים 'את מבחינתנו מודל להשראה'. אנשים נורא רוצים לדעת איך עשיתי את זה, וזה מבחינתי שווה הכל, כי עד שאתה לא מגיע למקום של השינוי, שהוא גם חיצוני וגם פנימי, אתה לא מבין מה הפסדת".

"להתמיד בתהליך זה הדבר הכי חשוב"( )

עצות הדיאטה של שני

להתמיד בתהליך. "הכי קל להפסיק כשקשה, אבל הניצחון האמיתי הוא להתגבר על הקשיים והלמשיך. כשמגיעים ליעד הסיפוק הוא עצום.

לגבש קבוצת תמיכה. "גם כשעולים במשקל ולא רק כשיורדים, התמיכה, הפרגון והאהבה יכולים לעזור להתמודד עם דברים מאוד קשים בחיים".

לרשום כל הזמן מה אוכלים. "כי אנחנו שוכחים מה טעמנו, או מעגלים פינות ואז נדמה ללא אכלנו כלום כל היום, כשבעצם לא הפסקנו לאכול".

לגלות אמונה עצמית וסלחנות. "ליהנות מהתהליך ולא להרגיש במלחמה".