שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    "מתווה פראוור": שאלות, תשובות ומחלוקת

    יום הזעם נגד התוכנית להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב היה אמנם תגובה למהלך ממשלתי אקטואלי, אך הוא נשען על שנים של הזנחה, אדישות והתעלמות מצד כל הגורמים המעורבים. אלו המספרים והעובדות מאחורי העימות האלים והמתמשך

    מהו מתווה פראוור

    "מתווה פראוור", שהוביל בסוף השבוע לשורת עימותים ברחבי הארץ בין מפגינים לבין כוחות שיטור, הוא מהלך ממשלתי שנועד להביא להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב. התוכנית גובשה בתום תהליך ארוך ונועדה להסדיר את המחלוקת הקיימת בין המדינה לבין הבדואים על בעלות הקרקעות. 

     

    עוד בערוץ החדשות של ynet:

    הנשק הכימי הסורי יושמד על ספינה בים

    הכבוד האבוד של ענת אלימלך. השבוע לפני

     

    הממשלה והכנסת כבר אישרו את המתווה?

    הצעת החוק להסדרת התיישבות הבדואים בנגב הוגשה על ידי הממשלה בעקבות מסקנות הוועדה להצעת מדיניות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג ולאחר בחינת הנושא של השר לשעבר בני בגין. בחודש ספטמבר 2011 אושר הדו"ח - ובו השתלשלות המחלוקת, התוכנית הממשלתית לפיתוח הנגב וכן נתונים מספריים שונים - על-ידי הממשלה. בצמוד לאישור, פורסם תזכיר החוק בנושא וניתן פרק זמן של שישה שבועות שנועד להשמעת טענותיהם של המתיישבים הבדואים, לפני מציאת פשרה. בשבועות הקרובים אמור להגיע תזכיר החוק לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.

     

    מחאה נגד "מתווה פראוור"    (צילום: רועי עידן, עידו בקר, חסן שעלאן ואלפרד חדאד)

    מחאה נגד "מתווה פראוור"    (צילום: רועי עידן, עידו בקר, חסן שעלאן ואלפרד חדאד)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    כיצד מתמודד הדו"ח עם טענות הבדואים?

    "מתווה פראוור" אינו מתעלם מטענות הבדואים ומהאופן שבו הגיעו אל קרקעותיהם לראשונה.

    המתווה שגובש מכיר בזיקתם ההיסטורית לקרקע כיוון שלאחר קום המדינה נויידו חלקם באופן כפוי לאזור והתמקמו בו. בשל תנאי המחיה שם, עזבו חלקם ליישובים סמוכים כמו רהט ואחרים והיתר המשיכו להתגורר ולהסתדר עם הקיים. מציאות זו, שבה מצד אחד המדינה מזניחה את הנושא ולא מתמודדת איתו ומצד שני ממשיכים המתיישבים להתגורר שם באין מפריע, יצרה מצב שבו נבנו גם לא מעט מבנים ללא היתרי בנייה חוקיים והמתיישבים הפכו את האדמה לבית הקבע שלהם.

     

    לאורך השנים הוגשו מספר פעמים תביעות בעלות על הקרקע לבית המשפט, אולם עד היום אף לא אחת מהתביעות התקבלה.

     

    מכורח הזיקה ההיסטורית והעובדה שהמדינה מעולם לא הסדירה סוגיה זו או תשתיות מתאימות, עלה הצורך בהידברות עם המתיישבים ומציאת פשרה הולמת לפינוי השטח מרצון. 

     

    כמה בדואים מתגוררים בנגב כיום?

    על פי נתוני הוועדה, מונה כיום האוכלוסייה הבדואית בנגב כ-277,777 בני אדם. אוכלוסייה זו עומדת מאחורי 2,977 תזכירי תביעות שמופיעות אצל פקיד הסדר הקרקעות במחוז דרום. השטח הכולל שכפוף לתביעות אלה הוא 519,777 דונם.

    צומת חורה (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    צומת חורה(צילום: רויטרס)

     (צילום: גטי אימג'בנק) (צילום: גטי אימג'בנק)
    (צילום: גטי אימג'בנק)

     (צילום: גטי אימג'בנק) (צילום: גטי אימג'בנק)
    (צילום: גטי אימג'בנק)

     (צילום: EPA) (צילום: EPA)
    (צילום: EPA)

    מה הרקע לתוכנית?

    ההתמודדות עם סוגיית בעלות הקרקעות בנגב החלה לאחר שהממשלה הגדירה בתוכנית עבודה רחבה את "פיתוח הנגב" כאחד מיעדיה המרכזיים לעשור הקרוב. מדובר בתוכנית הנוגעת למטרופולין באר שבע ובמסגרתה יפותחו ישובים חדשים וקיימים, יושקעו משאבים רבים בצירי תחבורה, תשתיות ועוד.

     

    חלק מהתוכנית אמורה להיות מיושמת על שטחים שכיום מאוישים על ידי הבדואים שהתיישבו על אותן קרקעות לפני שנים רבות ועד היום חיים בהן מבלי שהמדינה הסדירה שם תשתיות ראויות או תנאים הולמים למחייה.

     

    תוכנית ממשלתית רחבה לפיתוח הנגב נתקלה במחסום אי-הסדרת הבעלות על הקרקעות והובילה למינוי דורון אלמוג לראש מטה יישום ההתיישבות והפיתוח הכלכלי של הבדואים בנגב במשרד ראש הממשלה.

     

    המתווה מציע כמה פתרונות לתובעי הבעלות, ובהם פיצוי כספי או פיצוי במקרקעין עד מחצית מהשטח שהיה ברשותם או הכרה גם ביישובים שאינם מוסדרים - ובתנאי שמדובר בשטחים שלא נכללים בתוכנית המתאר. 

     

    עיקרי המחלוקת שהתוכנית מעוררת:

    התוכנית מפרטת כי מעבר לפינוי, הממשלה רואה בשילוב האכלוסייה הבדואית בנגב משימה בעלת חשיבות עליונה. המטרה היא "לדאוג שישתלבו בתחומי חינוך, תעסוקה, תרבות ועוד". טענה זו אינה מקובלת על המתיישבים שרואים במהלך גירוש כפוי מביתם.

     

    באתר "התנועה הערבית-יהודית לשינוי חברתי ופוליטי", צוין כי התוכנית מעוררת מחלוקת כיוון שאין בה הכרה בכפרים בדואים "לא מוכרים": מתכננים לרכז את הבדואים ביישובים המוכרים או באלה שמיועדים בקרוב להכרה, תוך עקירה מכל היישובים האחרים. כך שלא יהיו יישובים בדואים במחצית המערבית של הנגב.

     

    עוד נטען, כי רק מי שהגיש תביעת בעלות בין 1979-1971 רשאי לדרוש פיצויים - כל שאר תובעי הבעלות מנושלים מראש. קבלת פיצוי על קרקע מותנית בהסכמת התובע לעבור לאחד היישובים המוכרים.

     

    עוד טוענים שם כי ההליך עוקף את בתי המשפט, מפר חוקים קיימים (כגון חוק הירושה) ובנוי כהליך חירום מהיר, שבו ועדה מחליטה על זכאויות על-סמך דיונים סודיים ללא אפשרות ערעור אפקטיבית.

     

    כיצד התקבלה התוכנית בכנסת?

    הרפורמה, המעוגנת בחוק שעבר בקריאה ראשונה בחודש יוני האחרון, חוללה גל של התנגדות בכנסת. חברי הכנסת הערבים נטשו את המליאה, ח"כ אחמד טיבי שפך מים על הצעת החוק וחברי כנסת אחרים קרעו אותה מעל הדוכן. בימין טוענים כי הענקת בעלות לבדואים על אדמות הנגב היא בבחינת "שוד של קרקעות המדינה", ואילו בשמאל תוקפים את החלטת הממשלה וטוענים כי מדובר בגירוש מביש של אוכלוסייה גדולה מביתה.


    פורסם לראשונה 30/11/2013 23:51

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים