המשק צומח אך השכירים נפגעים / דעה
בעשר השנים האחרונות עלה התוצר לנפש בשיעור של כ-51%, אך השכר הממוצע במשק עלה ב-19% בלבד. המשמעות: העובדים יצרו צמיחה, אך פירותיה הלכו למקומות אחרים. המציאות העגומה, שמאחורי המספרים היפים של המשק הישראלי, מוכרת למאות אלפי שכירים ישראלים
תוצר מקומי גולמי (תמ"ג) לנפש הוא מדד המבטא את הערך הכולל של הסחורות והשירותים שיוצרו במדינה במהלך השנה חלקי מספר התושבים. המדד מקובל להשוואה בין רמת ההתפתחות הכלכלית של מדינות.
לכתבות נוספות בערוץ קריירה
- שוויץ: שכר המינימום יהיה 86 שקל לשעה?
- עובדים בביוב ובזבל: "בכנות? זה מגעיל"
- עבדות מודרנית: האנשים ה"שקופים" נחשפים
דו"ח קרן המטבע הבינלאומית (IMF) על כלכלת ישראל, שפורסם החודש, מצביע כי התוצר הלאומי הגולמי צמח בחמש השנים האחרונות בשיעור ממוצע של 4% בשנה, לעומת ממוצע של 0.7% בלבד בשנה במדינות המתועשות, OECD. ב-10 השנים האחרונות עמדה הצמיחה הממוצעת על 4.5% לשנה, והיא משקפת גידול יציב בתוצר, אבטלה נמוכה, אינפלציה נמוכה ומגזר פיננסי במצב טוב.
קרן המטבע ייחדה כמה מילים על הפערים בתעסוקה ובפריון ביחס לאוכלוסיית החרדים והערבים ועל האיום שמציבים פערים אלו על המשך הצמיחה. שוב יש לנו עדות על מצבו המצוין של המשק הישראלי. אך לא אלו הם פני הדברים כאשר בוחנים את מצבו של השכיר הישראלי.
| שכר ותוצר/שנה | 1995 | 2004 | 2013 | השינוי 2013-2004 |
| שכר מינימום בשקלים | 1,785 | 3,335 | 4,300 | 28.94% |
| שכר ממוצע בשקלים | 4,223 | 7,748 | 9,204 | 18.79% |
| תוצר לנפש בשקלים | 52,212 | 86,600 | 130,700 | 50.92% |
מהטבלה עולות שתי מסקנות ברורות: המסקנה הראשונה היא כי בין השנים 1995 ל-2004 עלה השכר יותר מאשר התוצר לנפש. בעשר השנים האחרונות התהפכה המגמה, כאשר התוצר לנפש עלה בשיעור של כ-51%, אך שכר המינימום והשכר הממוצע במשק עלו בשיעורים של כ-29% ו-19% בלבד בהתאמה, הנמוכים מהותית מעליית התוצר. העובדים יצרו צמיחה אך פירותיה הלכו למקומות אחרים. זה איננו מקרה - זוהי מגמה.
מאחורי הנתונים מתקיימת מציאות עגומה המתבטאת בכ-1.6 מיליון שכירים שמשתכרים פחות מהשכר החציוני במשק שעומד על 6,541 שקל לחודש. חלק גדול מתוכם כולל מאות אלפי עובדים בחברות כוח אדם, המשתכרים גם פחות משכר המינימום, שעומד היום על 4,300 שקל לחודש.
כהיפותזה, לו היינו משווים את השכר לשיעור העלייה בתוצר לנפש ב-10 השנים האחרונות, היו שכר המינימום והשכר הממוצע במשק צריכים לעמוד היום על 5,033 שקל ו-11,693 שקל לחודש בהתאמה.
עיוותי שכר
אומרים שכל עבודה מכבדת את בעליה, אך האם עבודה ששכרה עוני היא מכובדת? ברור שהשיטה הכלכלית הקיימת עליה מנצח ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הביאה לעיוותי השכר. ממשלות קודמות ניהלו את הנושא ברגישות חברתית גבוהה יותר.
כשמוסיפים לרמת השכר הנמוכה את רמת המחירים הגבוהה והדיור מקבלים משוואה בעייתית המורידה את ההכנסה הפנויה. עובדה זו מביאה לירידה מתמשכת במחזורי המכירה של רשתות המזון. המחירים העלו את התוצר אך רוקנו לישראלים את הכיסים.
במצב אשמות הממשלות האחרונות שלא "ספרו" את ציבור השכירים, וההסתדרות שנעלמה כאשר התרחשה הירידה המתמשכת בשכר. מעבר לחוסר הרגישות החברתית ניכרת גם בעיה של חוסר תכנון כלכלי. נוצרו במשק מאות אלפי משרות בעיקר בתחומי המסחר והשירותים, שהן בעלות ערך מוסף נמוך שיחד עם היעילות הנמוכה הביאו למצב שמשלמים שכר עלוב.
ברור ש"כוחות השוק" לא מנעו את תשלום משכורות הענק למנכ"לים, או הפריעו לוועדים הגדולים לקדם את אנשיהם. הממשלה חזקה דווקא על החלשים.
הכותב הוא מרצה לכלכלת ישראל במרכז ללימודים אקדמיים (מל"א) באור יהודה
לפנייה לכתב/ת 
