שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הקריקטורות ש"דר שטירמר" לא הספיק לפרסם
    בארגז מסמכים בעליית גג אלמונית בגרמניה, נחשפו שש קריקטורות מקוריות, פרי ידו של המאייר האנטישמי פיליפ רופרכט - כולן נושאות חותמת המעידה כי התקבלו במשרדי המערכת של השבועון הנאצי "דר שטירמר". רובן לא הספיקו לראות אור בשבועון, והמקור שלהן מתפרסם כאן לראשונה, ומספק הצצה למכונת התעמולה

    יהודי כעור ומרושע יושב על שק מזומנים, אוחז בידו ספר עם ספק-מגן-דוד ספק-פנטגרם-מאגי: זוהי אחת הקריקטורות האנטישמיות המפורסמות בעולם ששימשו את מכונת התעמולה הנאצית, פרי מוחו הקודח של הקריקטוריסט האנטישמי פיליפ רופרכט, הידוע בכינויו "פיפס".

     

    << לעוד חדשות ועדכונים - היכנסו לדף הפייסבוק של ערוץ היהדות >>

     

    שבעה עשורים חלפו מאז שימש רופרכט כמוציא-לפועל של שופר התעמולה "דר שטירמר", ובארגז מסמכים בעליית גג אלמונית בגרמניה, נחשפה שש קריקטורות מקוריות, פרי ידו של המאייר האנטישמי - כולן נושאות חותמת המעידה כי התקבלו במשרדי המערכת של השבועון הגרמני-הנאצי.

     

    קראו עוד בערוץ היהדות :

     

    אחת מהן, היא הקריקטורה המקורית של "היהודי תאב הבצע" לעייל, ארבע אחרות - ככל הנראה לא ראו אור על גבי השבועון (העתקים של חלקן פורסמו בספר ילדים), כך על פי ההיסטוריון הרב אברהם קריגר, מייסד מכון "שם עולם" - והמקום שלהן נחשף כאן לראשונה.

     

    אזהרה לעלמה הארית: אל תפתחי את הדלת ליהודי הנוכל. בפועל, עסקו היהודים ברוכלות כי לא ניתן להם רשיון מסחר אחר (צילום: מכון שם עולם) (צילום: מכון שם עולם)
    אזהרה לעלמה הארית: אל תפתחי את הדלת ליהודי הנוכל. בפועל, עסקו היהודים ברוכלות כי לא ניתן להם רשיון מסחר אחר(צילום: מכון שם עולם)

     

    הקריקטורות מלאות בשלל סטריאוטיפים אנטישמיים קלאסיים ששימשו את רופרכט ואנשי מערכת השבועון על מנת להפיץ את תעמולתם הארסית כפי יהודי גרמניה והעולם כולו.

     

    הקריקטורות נמצאו בארגז בעליית גג

    את הקריקטורות המקוריות מצא אזרח גרמני, בתוך ארגז מסמכים משפחתי שהיה שייך לסבו ולסבתו. המוצא פנה עם הקריקטורות המקוריות אל נציג מכון "שם עולם" הפועל במדינה, והציע אותן למכירה. "הוא אמר לנו שהוא לא יודע איך הגיעו לארגז המסמכים", מספר הרב קריגר. "שהוא לא מכיר כל קשר משפחתי בין המאייר או עובדי מערכת העיתון, לבין משפחתו". לא הכיר או לא רצה להכיר? השאלה הזו נותר ללא מענה.

     

    השחיטה היהודית אכזרית - חלק מאידיאולוגיית ההסברה הנאצית (צילום: מכון שם עולם) (צילום: מכון שם עולם)
    השחיטה היהודית אכזרית - חלק מאידיאולוגיית ההסברה הנאצית(צילום: מכון שם עולם)

     

    לדברי קריגר, הדור השלישי בגרמניה חושש הרבה פחות מהמטמונים המבישים שהוחבאו עם תום מלחמת העולם השנייה בעליית הגג, בבתים גרמניים רבים. "זה לא זר לנו. אנחנו כל הזמן מקבלים 'מזכרות' כאלו", הוא אומר, "דברים שמישהו קבר בבוידם המשפחתי, ומישהו אחר, צעיר יותר וככל הנראה מבוהל פחות, מוציא לאור, מפיץ או מוכר".

     

    מבדיקה של האיורים על ידי המכון, התברר כי מלבד הקריקטורה המפורסמת שעיטרה את שער השבועון האנטישמי בגרסתה הצבעונית, התגלתה קריקטורה נוספת לאחר חיפוש בספר ילדים גרמני בן התקופה. תיעוד נוסף על פרסומן של הקריקטורות האחרות בין דפי השבועון הגזעני טרם התגלה, מלבד חותמת מקורית עליהן, המאשרת כי התקבלו במשרדי המערכת.

     

    המטרה: לייצר מיאוס כלפי היהודים

    הקריקטורות עצמן מציגות נאמנה את מודל התעמולה הנאצי, וכמותן פורסמו במדורים האנטישמים בעיתון -

    וזכו לפופולאריות רבה, בהציגן נאמנה את הגישה האנטישמית הרווחת שהפכה מאפייני מראה או משלח יד, לדמוניזציה ודה-לגיטימציה כלפי היהודים. המטרה: לייצר כלפיהם אנטיגוניזם ומיאוס בקרב האוכלוסייה המקומית.

     

    "מדובר בצייר נחשב. אף אחד לא יכול לקחת ממנו את יכולותיו האמנותיות", הרב קריגר אומר. "זה לא סתם אמן מהרחוב, זה צייר נחשב בגרמניה, שפשוט מחפש מוטיבים אנטישמיים על מנת להציג דרכם את היהודי כיצור ביזארי". רופרכט עצמו נידון עם סיום המלחמה לחמש שנות עבודת פרך, ומת במינכן בגיל 74.

     

    הקריקטורות היוו, לדברי קריגר, כלי קלאסי לקידום תיאוריית הגזע. "לכאורה הכול נראה תמים, אפילו משעשע, אבל אין צורך להרבות בדיבורים. באווירה של גרמניה בשנות ה-30 היו המניעים האפלים שמאחורי כל איור, ברורים כשמש לכל קורא".

     

    זהירות, היהודים פדופילים

    קריגר רואה דוגמה קלאסית בקריקטורה שבה נראה יהודי שוחט פרה, בעוד שני ילדים גרמנים מציצים מן החלון בבהלה. "זה איור שהוצג בספר ילדים גרמני. הנושא שלו - שחיטה יהודית, שנתפסת כאן כאכזרית וסדיסטית. באותה תקופה נאסרה השחיטה היהודית בגרמניה. הקריקטורה מנסה להציג את היהודים כעם אכזר, אך המאייר לא מסתפק בכך. שני הילדים הם מסר מאוד חד לקורא, כי אכזריותם של היהודים לא נשארת אצלם, אלא משחיתה את בני הדור הצעיר וזורעת בהם בהלה".

     

    ילדים - היזהרו מיהודים (צילום: מכון שם עולם) (צילום: מכון שם עולם)
    ילדים - היזהרו מיהודים(צילום: מכון שם עולם)

     

    בקריקטורה אחרת, שבה נראה סוחר אמיד מחלק סוכריות לילדים, מסתתרות אף הן כוונות אפלות. "האף הסטריאוטיפי מעורר דחייה. אי אפשר להתעלם מהעובדה שרוב היהודים בגרמניה היו בעלי מעמד כלכלי איתן. הלבוש בקריקטורה מחקה את המאפיינים הקלאסיים של לבוש יהודי, ככובע (המבורג) שהיה מקובל מאוד שיהודים הסתובבו איתו.

     

    "שוב, לכאורה מאוד תמים, אדם טוב לב מחלק סוכריות. אבל כשמכירים את התיאוריות האנטישמיות - ההקשר מאוד ברור. זו הצגה של פיתוי מצד היהודי הרע לילדים הקטנים".

     

    הזר המחלק סוכריות בעודו אוחז במקל הליכה עם מגן דוד, למקרה שהאף והאוזניים הגרוסטקיים לא היו מאפיין ברור דיו - מוצג למעשה כפדופיל, או בעל כוונות זדוניות אחרות כלפי הילדים. "שום דבר לא תמים", מדגיש קריגר.

     

    "הפרוטוקלים של זקני ציון" - הגרסה המאוירת

    גם תמונת היהודים שסופרים את כספם היא שיקוף אנטישמי לטענה שהיהודים אוהבים כסף, ומסתודדים ברחוב תוך שהם זוממים בוודאי קונספירציה אפלה לעשוק מגרמנים ישרי דרך את כספם.

     

    כך נראית אנטישמיות: היהודים סופרים כסף, כי הם אוהבים כסף (צילום: מכון שם עולם) (צילום: מכון שם עולם)
    כך נראית אנטישמיות: היהודים סופרים כסף, כי הם אוהבים כסף(צילום: מכון שם עולם)

     

    "תמונת הבורסה' היא אכן המפורסמת שבהן. היא מבטאת אנטישמיות בינלאומית", מסביר הרב קריגר. "היא מציגה את השליטה היהודית במשאבי העולם, שבאים לידי ביטוי בבורסה. זו אמירה אנטישמית קלאסית שהיהודים שולטים בכלכלה העולמית דרך חברות, תאגידים וכמובן הבורסה.

     

    הקריקטורה מעוותת את המושג "עם הספר", והופכת את היהודי לעצלן ופרזיט (צילום: מכון שם עולם) (צילום: מכון שם עולם)
    הקריקטורה מעוותת את המושג "עם הספר", והופכת את היהודי לעצלן ופרזיט(צילום: מכון שם עולם)

     

    "גם קריקטורת הרוכל המנסה למכור בד לעלמה גרמניה, משקפת סטריאוטיפ גרמני המתריע: 'אל תפתחו דלת לסוחר היהודי'. מדובר בעיקר ביהודים שהגיעו ממזרח אירופה, ולא יכלו לקבל רישיון עבודה מסודר. המסחר התמים הופך לאקט של ניצול, של פיתוי, של מניעים אפלים".

     

    יהודי על של כסף: היחידה שהתפרסמה ב"דר שטירמר" מכל הקריקטורות המקוריות שנמצאו, אף שעל כולן מוטבעת החותמת (משמאל למטה) (צילום: מכון שם עולם) (צילום: מכון שם עולם)
    יהודי על של כסף: היחידה שהתפרסמה ב"דר שטירמר" מכל הקריקטורות המקוריות שנמצאו, אף שעל כולן מוטבעת החותמת (משמאל למטה)(צילום: מכון שם עולם)

     

    הגרמנים ביקשו לעוות כל מושג הקשור ביהודים, וכך עיוותו את המושג החיובי "עם הספר" בקריקטורה המציגה עלם הישן על תלמודו – כאילו היהודים מחונכים לאי עבודה. "היהודים, מטעמים היסטוריים, לא היו עובדי כפיים, אלא סוחרים, ונחשבו בעיניי האנטישמים כמי שלא עובדים באמת, אלא חיים כטפילים על גבם של הגרמנים היצרנים", מסביר הרב קריגר.

     

    "הקריקטורות האלו פונות בכל פעם לפלח אחר באוכלוסייה הגרמנית: פעם לילדים שיחששו מיהודים, פעם זה לעקרת הבית הגרמנייה שלא תתפתה ליפול ברשתו של הסוחר הנכלולי, ופעם לגרמני הממוצע שהיהודי יעשוק את כספו. הכול מאוד מאופק במכוון, מתוך ניסיון שלא ליצור אנטיגוניזם, ואפילו לשעשע מעט. אבל בדרך חודר המסר שהיהודי חמדן, טפיל, עושק".

     

    אותה הגברת בשינוי אדרת

    לדברי קריגר, שלל המוטיבים האנטישמיים, ובכללם האפים והאוזניים המוגדלים, המגן דוד, החמדנות והאכזריות, עודם נמצאים בשימוש שוטף בקריקטורות אנטישמיות בנות זמננו. "המוטיבים לא השתנו כלל", הוא נאנח. "חשוב ביותר להבין את זה.

     

    "בזמנו כתבתי לעורך 'הטיימס' הלונדוני, לאחר שפרסם קריקטורה המציגה את ראש הממשלה בנימין נתניהו, עם שקית נוטפת דם. מלבד העובדה שהקריקטורה בזויה ביסודה - היא עושה שימוש קלאסי באלמנטים נאציים מובהקים. אנחנו לא מבינים מספיק עד כמה זה חמור.

     

    "יש אצלנו מין נטייה היסטורית, למדר, לחלק אנטישמיות לתקופות: 'אנטישמיות מסורתית' שהייתה נגד
    הדת היהודית; 'האנטישמיות חדשה' של היטלר כלפי היהודים עצמם – וזו המודרנית שמוצגת 'כאנטי-ישראליות'. אבל האמת היא שזה אותו דבר בדיוק. הכלי הוא אותו כלי, המסר הוא אותו מסר. רק הרכיביים האקטואליים או התרבותיים השתנו.

     

    "זה בסדר גמור שתהיה ביקורת. ראוי אפילו שתהיה ביקורת. אבל כשמאפשרים לחומרים אנטישמיים לגיטימציה במסווה של אנטי-ישראליות, עבורי אישית זה דבר נורא, כי החלוקה הזו מספקת נשק, ונותנת תחושה שמה שמתרחש היום בשדה האנטישמי זה משהו אחר, ולא 'אותה הגברת בשינוי אדרת'".

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: מכון שם עולם
    "שום דבר לא תמים". הרב אברהם קריגר
    צילום: מכון שם עולם
    מומלצים