שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "תקועים בחופשה": אדם סנדלר מתבגר, קצת
    למרות כל תמרורי האזהרה שהתווספו לשמו של אדם סנדלר, "תקועים בחופשה" היא קומדיה פחות נוראית מסרטיו הקודמים. רמת הוולגאריות מופחתת, ומפלס הרגש עולה - בעיקר בזכות דרו בארימור שלצדו

    את סרטיו של אדם סנדלר ניתן לחלק ל-3 קבוצות. "איכות", "אינפנטיליות" ו"רומנטיקה". קבוצת "האיכות" המצומצמת כוללת סרטים דרמטיים או דרמטיים-קומיים שתכניהם קודרים (אדם שמשפחתו נהרגה ב-11.9 ב"שמור עלי", קומיקאי חולה סרטן ב"אנשים מצחיקים"). השליטה היצירתית מופקעת מידיו של סנדלר וניתנת לבמאים בעלי רקורד משמעותי - ג'אד אפטאו, ג'יימס ברוקס, פול תומאס אנדרסון. סרטים אלו מנסים, גם אם ברוב המקרים הצלחתם חלקית, להיות ראויים לקהל בוגר.

     

    ביקורות סרטים אחרונות בערוץ הקולנוע של ynet:

     

    הטריילר של "תקועים בחופשה"

    הטריילר של "תקועים בחופשה"

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    בשאר סרטיו סנדלר משמש לא רק כשחקן הראשי אלא גם מפיק, ופעמים רבות גם כאחד התסריטאים. יש לו שליטה יצירתית מוחלטת, והבמאים המתחלפים (הקבוע שבהם הוא דניס דוגאן) הם המוציאים לפועל של חזונו הקומי המושתת על אינפנטיליות וולגארית. הפרשות, גסויות, חשיפת חלקי גוף כעורים במיוחד, וגודש מותגים בפרסום (כלל לא) סמוי. בקיצור, הסרטים שהפכו את סנדלר לכוכב מטעם נמוכי המצח וליקיר פרסי ה"ראזי" עבור כל השאר.

     

    בתוך קבוצה זו מסתתרים הסרטים שמנסים לשחק על הרגש הרומנטי ולכן נדרשת בהם הפחתה מסוימת במינון הוולגאריות והפרסום הסמוי. אמנם קשה להגדיר סרטים כמו "זמר החתונות" (1998) או "50 דייטים ראשונים" (2004) כ"טובים", אבל יחסית לשאר הסרטים בהם סנדלר שולט הם לפחות נסבלים. סרטו האחרון "תקועים בחופשה" ("Blended") משתייך לקבוצה זו. קומדיה רומנטית שאינה מצחיקה במיוחד, ומהלכיה העלילתיים הצפויים מסכלים כל ריגוש רומנטי. מצד שני, לא תמצאו את עצמכם לועסים את מסעד המושב בבית הקולנוע, אם כבר נקלעתם לסרט של סנדלר, זה דבר שעליו יש לברך.

     

     

    הסיבה העיקרית לנסבלות זו היא דרו ברימור. הכימיה הסבירה שיש בין שני השחקנים מרככת את קול החבטה של הבדיחות הנופלות על הרצפה. ב-16 השנים שחלפו מאז ששיחקו יחד לראשונה, הפרסונה של סנדלר נעה מהילד הדפוק בגוף בוגר צעיר, לדמות האב המופיעה בסרטיו האחרונים. דמות זו פחות מעצבנת, אך נראה שהיא חסרה את הקסם הקומי המיוחד אותו מחפשים מעריציו.

     

    "תקועים בחופשה" מתחיל בדייט מהגיהינום בין מסדרת ארונות (זה מקצוע, מסתבר) גרושה בשם לוריין (ברימור), וג'ים (סנדלר) אלמן המנהל חנות מוצרי ספורט. הדייט מתרחש במסעדה מרשת "הוטרס" המוכרת בזכות המלצריות השופעות המגויסות לעבוד בה. "הוטרס" הוא מקום מאוד לא רגיל לדייט ראשון עם גבר נורמלי, והמלצריות המכירות היטב את ג'ים לא מוסיפות לקסם של הגבר בעיני לוריין. הטוויסט, המתגלה בהמשך הסרט, הוא שזהו בעצם המקום אותו ניהלה אשתו המנוחה של ג'ים. מבחוץ גבר וולגארי, אבל הצץ פנימה ותגלה רומנטיקן רגיש. זה המקום אליו מנסה סנדלר לפתח את הפרסונה שלו.

     

     

     

    ההזדמנות השניה תתרחש בחופשה באפריקה שאליה שניהם נקלעים במהלך עלילתי מאולץ. לג'ים שלוש בנות, מהקטנה השובבה, הבינונית שמדברת עם האם המתה, והגדולה נערה יפה שפריחתה מושהה בגלל שאביה לא מסוגל לראות את ילדותו הקטנה מתבגרת. לוריין מביאה איתה שני בנים - היפראקטיבי קטן ומעצבן, ונער צעיר שנמצא במצב חרמנות תמידי. לכל משפחה יש את הצרכים שלה, כל אחת מגלמת מחסור בדמות אב או אם הנדרשים על ידי הילדים. אם הסרט היה מתוחכם יותר ניתן היה לקרוא לו מניפולטיבי.

     

    החופשה האפריקאית שבה מתנהלת רוב העלילה עונה על כלל הברזל בסרטיו האחרונים של סנדלר: לצלם אותם במקום בו הוא רוצה לנפוש. מעין מועדון ה"כל כלול" בדרום אפריקה, המייצר שלל פעילויות עבור התיירים הלבנים. רכיבה, ספורט, ספארי הופכים לסדרה של סצנות שבה ההורים מתקרבים בהדרגה, בעוד כל אחד מהם מסייע ביצירת שינוי חיובי בילדיו של האחר.

     

    המהלך הוא מאוד שמרני (שלא לומר מיושן) וצפוי, גם כסרט המנסה להיות "לכל המשפחה". דמויות המשנה מבצעות את ההסטה לעבר הוולגארי, אך גם זה נעשה באיפוק יחסי. קווין נילון וג'סיקה לאו הם זוג נופשים עם פערי גיל בולטים, שמהווים את הבבואה המוקצנת של הזוג "הנורמלי".

     

    אגף הבידור של אתר הנופש מצטיין בהופעה של להקה המתמחה בהרמוניות קוליות בראשותו של "ניקנס" (טרי קרוס) שצצה במקומות לא צפויים ושרה שירים רלוונטיים להתפתחות העלילה. גם הייצוג של השחורים בסרט נושא ניחוח של ימים עברו. הוא יכול להיות מאוס במיוחד עבור קהל בעל רגישויות פוליטיות לייצוג מיעוטים. מצד שני, זה בדיוק סוג הקהל שלא מרבה ללכת לסרטיו של סנדלר.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים