שתף קטע נבחר
.
ערוץ 20
מחקר: ללא השואה, העולם החרדי היה נכחד
מחקר חדש מעלה כי בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה היו רק אלפים בודדים של תלמידי ישיבה באירופה. החורבן העצום גרם לניצולי השואה להתגייסות חירום: "הם הבינו שזה 'להיות או לחדול'", אומרת החוקרת. "יתכן ואם לא הייתה שואה, לא היו חרדים". צפו

הם לא תמיד עומדים בצפירה, לא לוקחים חלק משמעותי בטקסי יום השואה, אבל החברה החרדית מקיימת בעצם קיומה מפעל הנצחה, שבו גם נשים לוקחות חלק משמעותי. מחקר שערכה ד"ר מיכל שאול על העולם החרדי והקשר לשואה, מגלה כי התעצמותו והתפתחותו בשישים השנים האחרונות הגיע דווקא בזכות השואה. את הנתונים הרבים שאספה במהלך הדוקטורט היא איגדה לספר חדש - "אפר תחת אפר".

 

<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

 

 

ד"ר שאול קובעת כי עולם התורה הלך ונעלם עד לשואה, ולולא האסון הנורא שאירע לעם היהודי, ייתכן והחרדיוּת לא הייתה קיימת עוד בדורנו. "בתחילת המאה ה-20 היה עולם התורה נתון במשבר עמוק", היא אומרת. "החרדיות כמעט ונכחדה. תנועות ההשכלה, הציונות והסוציאליזם נגסו בה, והסחף היה אדיר. על פי הערכה, בתקופה שלפני המלחמה היו רק אלפים בודדים של תלמידי ישיבה, במזרח אירופה".

 

לדבריה, דווקא החורבן העצום גרם לניצולי השואה להתגייסות חירום. "הם הבינו שזה 'להיות או לחדול'", היא מסבירה. כאשר הניצולים ראו בסיום המלחמה כיצד כמעט כל עולם התורה עלה בלהבות, ועם קימומה של מדינת ישראל החילונית, הבינו מנהיגי עולם התורה, וכן אנשים ונשים מן השורה כי אין ברירה, יש לקום ולעשות מעשה - להילחם ולהקים את עולם התורה על תילו. "ישנה סבירות שלולא השואה, עולם התורה היה נכחד".

 

כך הנציחו את התורה שאבדה

מיכל מגלה כי קיימת הכחשה בציבור החרדי על עוצמת השבר שהשואה יצרה. לדבריה, למרות שהשואה הייתה חורבן של המרחב הגיאוגרפי של חצרות חסידיות, של תרבות ושל שפה, האתוס החרדי מדבר על רציפות והמשכיות. "החברה החרדית רואה את עצמה כמפעל הנצחה אותנטי של מה שהיה לפני השואה, למרות שהדבר כלל לא מדויק", כך שאול. "זה מה שמאפשר להם להתגבר".

 

משואה לתקומה. חסידות בעלז (צילום: שלומי כהן) (צילום: שלומי כהן)
משואה לתקומה. חסידות בעלז(צילום: שלומי כהן)

  

"הדרך הרווחת ביותר להנצחת הנספים בשואה בחברה החרדית, הינה בהוצאת ספרים תורניים והקדשתם לעילוי נשמות הניספים". לדבריה, לא מעטים - ניצולים בודדים ממשפחותיהם - ביקשו להוציא לאור שרידים של כתבי יד שלהם או של אחרים, שהיו, כמותם, אודים מוצלים מאש, ובכך להנציח את התורה שאבדה.

 

"באותם ספרים תורניים הודפסו דברי תורה של הנספים, פורסמו כתבי יד שניצלו מהשואה, נשמרו דברי תורה והגות - והודפסו מחדש ספרים שאבדו בשואה. בכך היוו ספרים אלה מעין אנדרטות כתובות לקהילות, לאישים ולמוסדות דתיים שנכחדו".

 

ומה תפקידן של הנשים בתעשיית התורה? צפו בראיון בערוץ 20 

החרדים מקדישים ספרי קודש לזכר הניצולים. ערוץ 20

החרדים מקדישים ספרי קודש לזכר הניצולים. ערוץ 20

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 
ד"ר שאול מציינת עוד כי "בניגוד להתנגדות לימי הזיכרון הכלליים לשואה, התפתחו בחברה החרדית - וליתר דיוק בזו החסידית - ימים קבועים בלוח השנה להתייחדות עם הנספים. היו אלה ימי ה'הילולה' של האדמו"רים, או ימי ההצלה שלהם, ובכך הפך 'יום הזיכרון לשואה' במגזר, ליום הודיה על נס ההצלה".

 

הזיכרון - בשמחה על הצלת החסידות

בספרה מנסה מיכל להסיט את הדיון מכך שהיו אדמו"רים שנמלטו בעור שיניהם מאימת הנאצים, בעוד החסידים נותרו מאחור. לדבריה,

שמחת ההצלה של החסידות הקהתה בסופו של דבר את תחושת האובדן. "ציון יום ההצלה שנחגג בחסידויות רבות, מוצג כיום שמחת הצלתן של התורה ושל החסידות כולה, ולא כיום שמחתו האישית של הרבי", היא אומרת.

 

"ציון ימי ההצלה בחסידויות חיזק את מיתוס נס הצלת התורה בימינו, ואת מעמדם של האדמו"רים כמשקמי עולם התורה. משגדלו החסידויות, הפכו ההתכנסויות בימים אלה למפגני כוח של החסידות, שתכליתם בין השאר - חיזוק גאוות היחידה של החצר, והוכחה ברורה לניצחון הדרך".

 

עוד בערוץ 20, היכנסו לעמוד ה-VOD ולשידור החי

  

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: AP
השואה הצילה את החרדיוּת?
צילום: AP
צילום: יח"צ
ד"ר מיכל שאול
צילום: יח"צ