שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    כוויות קור: מתי חייבים לקטוע את האצבעות?

    פצועי מפולת השלגים באנפורנה שבנפאל שבו לארץ להמשך הטיפול הרפואי, כשהם סובלים מפגיעות קור קשות. מהי כוויית קור, איזו עזרה ראשונה אפשר להגיש מבלי לגרום נזק נוסף - ומתי חייבים לקטוע את כף היד או הרגל?

    שעות ארוכות ניסו המטיילים הישראלים להיחלץ ממפולת השלגים באנפורנה שבנפאל, כשהטמפרטורה מקפיאה הרבה מתחת לאפס וחודרת לגופם. בשלב מסוים כשלו מערכות הגוף בניסיון לשמר את טמפרטורת הליבה, והרוח המקפיאה החלה במנגנון הפגיעה ההרסני.

      

    עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

     

    חדשות בריאות נוספות:

    פרסום ראשון: כך יטופלו חולי אבולה בישראל

    "שלחנו ילד בריא לצבא - והוא חזר בארון"

    נחשפות: כך נראית צעירה שהופכת אנורקסית

     

    מרבית הפצועים סובלים מכוויות קור, אחד הסימנים הראשונים לפגיעת קור, וללא טיפול מיידי התוצאה עלולה להיות קטסטרופלית.

    פצועי נפאל שבים לארץ בגפיים חבושות בשל הכוויות (צילום: דוברות מד"א) (צילום: דוברות מד
    פצועי נפאל שבים לארץ בגפיים חבושות בשל הכוויות(צילום: דוברות מד"א)
     

    קפיאה של הרקמות ונמק

    כוויות קור הן פציעות מקומיות הנגרמות לקפיאה של הרקמות ולנמק שלהן. כאשר הפגיעה מהירה, חלקיקים המכונים "קריסטלי קרח" נוצרים בתוך התאים, והנוזלים והמלחים שבתא גורמים להרס של קרומי התא. עם התהליך הדלקתי שנוצר נגרמות חסימות בכלי הדם המובילים דם עם חמצן אל כף יד - ומשם לנמק.

     

    בדומה לכוויות חום, מחולקות כוויות קור למספר דרגות:

     

    דרגה ראשונה: פגיעה שטחית הנראית כאזור מרכזי של חיוורון בגפה או באצבע, בצקת המתבטאת בנפיחות ובאובדן תחושה.

     

    דרגה שנייה: שלפוחיות גדולות המכילות נוזל שקוף מוקפות בבצקת ובאודם מתפתחות תוך 24 שעות. השלפוחיות יוצרות לעתים גלד כווייה שחור.

     

    דרגה שלישית: הנזק לרקמה עמוק, השלפוחיות קטנות ולעתים מדממות והעור הופך לגלד שחור תוך כשבוע.

     

    דרגה רביעית: הפגיעה התפשטה לשרירים ולעצמות, העוברים אף הם תהליך של מוות רקמות, כלומר נמק.

     

    סיווג אחר, חדש יותר, מדרג את הכוויות על פי עומק פגיעתן: כוויות שטחיות מתייחסות לכוויות בדרגה ראשונה ושנייה, בעוד שכוויות עמוקות מתייחסות לכוויות מדרגה שלישית או רביעית.

     

    לא רק הקור העז תורם להיווצרות הכווייה, אלא גם התהליכים הכלל-גופנייים בטמפרטורת הקיצון הקפואה. הניצולים סיפרו כי לא אכלו, או אכלו רק קרח, סבלו מתשישות, מחוסר בחלבונים ובסוכרים, מזרימת דם מופחתת ומהתייבשות - כולם תורמים להאצת הכוויות ולסכנת מוות.

     

    כוויות קור שכיחות במיוחד באוזניים, באף, בלחיים, בסנטר, באצבעות ובבהונות, כולם חלקי גוף חיצוניים החשופים לקור. קיימים דיווחים גם על כוויות קור בקרניות העין, שתוארו בגולשי סקי שפקחו עיניים כנגד רוחות עזות.

    כשהפגיעה מהירה, נחסמים כלי דם ונוצר נמק. פצועי נפאל נוחתים בארץ (צילום: דוברות מד"א) (צילום: דוברות מד
    כשהפגיעה מהירה, נחסמים כלי דם ונוצר נמק. פצועי נפאל נוחתים בארץ(צילום: דוברות מד"א)
     

    איך מטפלים בכוויות קור?

    הטיפול בנפגעי כוויות ארוך ומורכב ומתחיל כבר בשטח: מסירים ביגוד רטוב ונמנעים מהליכה כאשר הכווייה ברגליים. כאשר אין ברירה ויש צורך בהליכה, אסור לחמם את הגפה: חימום כזה מחמיר את הנזק לרקמות.

     

    אם האזור הפצוע אינו שרוי במאמץ גופני כמו הליכה, ניתן להתחיל בחימום כאשר מניחים את האזור הפגוע במים חמימים אך לא חמים, או חימום הגפה באמצעות חום גופו של המטפל (למשל בבית השחי). את האזור הפגוע אסור לשפשף כדי לחמם אותו כביכול, כיוון שפעולה זו תחמיר כאמור את הנזק לרקמות. כמו כן, אסור לחמם את כוויית הקור לצד מדורה או גוף חימום כלשהו, מה שעלול ליצור כוויית חום.

     

    עם הגעת המטופל לבית החולים, מקבלים הנפגעים חיסון אנטי-טטנוס ומתחיל תהליך אינטנסיבי של חימום: האזור הפגוע מוטבל במים שחוממו ל-37 עד 39 מעלות צלזיוס, בעדיפות לאמבט המבצע מערבולות מים עדינות. טמפרטורה גבוהה מ-39 מעלות תגרום לכאבים עזים ולהחמרת הנזק לרקמות. ההפשרה מסתיימת תוך 15 עד 30 דקות, כאשר העור אדום או סגול, ורך למגע.

     

    מאחר שכוויות קור מאיצות תהליך של חסימת כלי דם באזור הפגוע, מקבלים הנפגעים טיפול בתרופות תרומבוליטיות המפרקות קרישי דם. לרוב ניתנת התרופה tPA או הפארין, בעירוי. מחקרים הראו כי התרופות הללו הפחיתו את תהליך היווצרות קרישי הדם ושיפרו את מצב הנפגעים. תרופות אלה יקרות מאוד ועל פי הנטען לא היו בנמצא במרכז הרפואי בקטמנדו.

     

    בשלב הבא מתחיל תהליך השיקום: הגפה הפגועה מורמת ונחבשת בפדי כותנה סטריליים בין האצבעות. סביב האזור הפגוע מוסרות חבישות או ביגוד לוחץ. הטיפול באמבטיות חמימות נמשך, והנפגעים מקבלים משככי כאבים.

     

    לאורך האשפוז מתבצע ייעוץ כירורגי, ולפי הצורך מתבצעות הסרות של רקמות נמקיות, חבישות חוזרות, תוך שיכוך כאבים וטיפולי חימום במים.

    הגפה הפגועה מורמת ונחבשת. פצועי המפולת שבים לארץ (צילום: דוברות מד"א) (צילום: דוברות מד
    הגפה הפגועה מורמת ונחבשת. פצועי המפולת שבים לארץ(צילום: דוברות מד"א)
     

    לפעמים חייבים לקטוע

    הסיבוך הקטסטרופלי הוא נמק וקטיעה של הגפה הפגועה. הערכת הסיכון מתבצעת במהלך שבועות ארוכים, כך שלא ניתן תמיד לדעת כבר בימים הראשונים לפגיעה אם יש צורך בקטיעה. השמועות שלפיהן הרופאים המטפלים בנפגעי מפולת השלגים ברכס האנפורנה מתהלכים כשסכין בין שיניהם תוך כוונה לקטוע איברים, כמובן שאינה נכונה וכל המאמצים נעשים כדי להימנע מקטיעה.

     

    במקרים שבהם הנמק הולך ומתרחב אין מנוס מלבצע קטיעה של האזור, שכן נמק הוא מצב מסכן חיים המתפשט מקצה הגפה אל עבר הגוף ועלול ליצור סיבוכים מסכני חיים כמו זיהומים מפושטים וקרישי דם קטלניים.

     

    לרוב מתבצעת הקטיעה כמוצא סופי, במיקומים ספציפיים שיתאימו להתקנת גפה תותבת (פרוטזה).

     

    כאמור, הערכה של נמק והצורך בקטיעה מתבצעים רק לאחר שבועות ארוכים של טיפול אינטנסיבי בחימום, בחבישות, בהטריית הגלדים ובנוגד קרישים בעירויים אנטיתרומבוליטיים. נותר לקוות כי הפצועים הישראלים יחלימו במהרה, ולא יזדקקו כמובן להליכים כירורגיים כאלה.

     


     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: דוברות מד"א
    הערכה של נמק והצורך בקטיעה מתבצעים רק לאחר שבועות ארוכים של טיפול. פצועי נפאל שבים לארץ
    צילום: דוברות מד"א
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים