שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    האם ייתכן שהנגיף האבולה מועבר גם באוויר?

    רשויות הבריאות ברחבי העולם מתעקשות על כך שנגיף האבולה מועבר רק באמצעות מגע ישיר עם נוזלי החולה, אך טענות של מומחים וניסויים שנערכו בקופים מוכיחים אחרת. מדוע לא מזהירים את הציבור? כתבת תחקיר של ד"ר יפה שיר-רז ממגזין "מנטה"

    מאז תחילתה של מגפת האבולה הנוכחית, החמורה והנרחבת ביותר בהיסטוריה של המחלה, מתעקשות רשויות הבריאות ברחבי העולם להעביר מסר מרגיע וטוענות: הנגיף מועבר אך ורק באמצעות מגע ישיר עם דם, נוזלי גוף או הפרשות של חולה אבולה, או עם משטחים, מצעים או לבוש המזוהמים בהם - אך אינו מסוגל להתפשט באוויר ולהדביק באמצעות הנשימה.

     

    עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

     

    מגפת האבולה - עדכונים אחרונים:

    פרסום ראשון: כך יטופלו חולי אבולה בישראל

    מירוץ לחיים: מי יפתח ראשון תרופה לאבולה?

    כוננות אבולה בארה"ב: סריקות בנמל התעופה

     

    "הנגיף מועבר בין בני אדם דרך מגע קרוב וישיר עם נוזלי גוף מזוהמים, כשברוב המקרים מדובר בדם, צואה והקאות", נטען באתר ארגון הבריאות העולמי. "נגיף האבולה איננו זיהום המתפשט באוויר".

     

    באתר ה-CDC (המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית) מוצג קמפיין שלפיו האבולה אינו מועבר דרך האוויר. בדומה לכך, באתר משרד הבריאות הישראלי נכתב: "מחלת האבולה יכולה להיות מועברת על ידי מגע ישיר עם נוזלי הגוף או הפרשותיו של החולה, לרבות חפצים אישיים. המחלה איננה מועברת דרך מזון, מים או על ידי הנשימה".  

     

    אך מתברר שלאחרונה גוברים הקולות בקרב המומחים העולמיים הבכירים בתחום, החולקים על הרשויות וטוענים שהנגיף דווקא כן מסוגל לעבור באוויר ולהדביק באמצעות הנשימה. חלקם אף מזהירים שהצהרות ההרגעה מהוות הטעיה העלולה להחמיר את המצב.

     

    "פשוט אין לנו די מידע כדי להוציא זאת מכלל אפשרות", אמר בריאיון ל"לוס אנג'לס טיימס" ד"ר סי-ג'יי פיטרס, אחד מחוקרי האבולה המובילים בעולם, שבסוף שנות ה-80 עמד בראש המחקר של ה-CDC בנושא העברת האבולה בבני אדם וב-1995 היה בין חוקרי ה-CDC שבחנו את התפרצות האבולה בקונגו. במחקר המקיף ביותר שנכתב בנושא זה, ופורסם ב-1999 בכתב העת הרפואי Journal of Infectious Diseases, הוא מצא עדויות לכך שלפחות בחלק מהמקרים, ההידבקויות התרחשו באמצעות "העברה של חלקיקים באוויר".

     

    "אנו יודעים כעובדה שהנגיף נמצא בכיח, ואיש מעולם לא ערך מחקר המפריך שעיטוש או שיעול הוא אמצעי מעשי להעברה", אמר גם ד"ר צ'ארלס ביילי, חוקר נגיפים אחר מה-CDC, שעסק אף הוא במחקר דרכי ההעברה של נגיף האבולה. בסוף 1989 היה ד"ר ביילי מי שפיקח על תגובת ממשלת ארצות הברית להתפרצות אבולה בקרב עשרות קופי רזוס במתקן מחקר ברסטון, וושינגטון.

     

    מה שלמד ביילי מהמקרה חיזק את חשדו שהנגיף הנוכחי של האבולה עלול להיות מופץ באמצעות טיפות זעירות הניתזות באוויר כתוצאה משיעול או עיטוש. "הקופים האלה מתו באופן שהצביע בוודאות על שיעול והתעטשות - סוג כלשהו של תנועת חלקיקים", אמר. לדבריו, הצהרות ההרגעה שלפיהן הנגיף אינו מועבר באמצעות האוויר "מטעות".

    יודעים שהנגיף נמצא בכיח. מפני גופות בסיירה לאון (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    יודעים שהנגיף נמצא בכיח. מפני גופות בסיירה לאון(צילום: AFP)
     

    הקופים מתו ללא מגע ישיר בנגיף

    ואכן, מחקרים נוספים בקופים הצביעו על כך שפוטנציאל ההדבקה של נגיף האבולה דרך האוויר בהחלט קיים. במחקר האחרון בתחום שפורסם ב-2012 בכתב העת Scientific Reports, הראו חוקרים קנדים שנגיף האבולה הצליח לעבור באוויר מחזירים הנגועים בו לקופים, אף שהקופים נמצאו בכלובים נפרדים מאלה של החזירים ומעולם לא היו במגע ישיר עמם. תוך שמונה ימים נדבקו כל ארבעת הקופים בנגיף ומתו, והנגיף עצמו נמצא בתאי מערכת הנשימה ובריאותיהם.

     

    "הדבקת כל ארבעת הקופים בסביבה שבה נמנע מגע ישיר בין שני המינים ובין הקופים עצמם תומכת בתפיסה של העברה דרך האוויר", כתבו החוקרים. אחד החוקרים, ד"ר גארי קובינגר מהמעבדה הלאומית למיקרוביולוגיה בסוכנות הבריאות הקנדית, הסביר שהטיפות נותרות באוויר. "אמנם לא לאורך זמן, אך הן יכולות להיספג בדרכי האוויר, וזו הדרך שבה מתחילה ההדבקה".

     

    גם פרופ' מנפרד גרין, מומחה לאפידמיולוגיה, ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה עד לאחרונה, ובעבר ראש המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות, סבור שלא ניתן לשלול העברה טיפתית של האבולה דרך האוויר. "הצד המכני של ההעברה כרוך בכך שהנגיף, שנמצא בנוזלי הגוף, חייב לחדור איכשהו למערכת הדם כדי להדביק", הוא מסביר. "הוא עושה זאת דרך פצעים או חתכים בעור ותיאורטית יכול לחדור גם למערכת הנשימה או לרירית הפה. אבל כדי לעשות זאת הוא צריך להישאר מספיק זמן באוויר.

     

    "בשונה מנגיפי שפעת, שנחשבים לבעלי כושר תעופה יעיל ויכולים להישאר באוויר ולעבור בקלות מרחקים גדולים, נגיף האבולה נחשב, לפחות עד לאחרונה, לנגיף לא יעיל במיוחד בהעברה, וכך התייחסנו אליו. אבל אני מניח שאם אדם חולה מאוד ומתעטש או מקיא וטיפות של החומר נשארות באוויר לזמן מה ומגיעות לאדם שנמצא סמוך אליו, הוא יכול להגיע לרירית החשופה בסביבת הפה, לאף ולעיניים".

    פחות יעיל בהעברה. תרגיל התגוננות מאבולה בתל השומר (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
    פחות יעיל בהעברה. תרגיל התגוננות מאבולה בתל השומר(צילום: עידו ארז)
     

    תרחיש הסיוט הולך ומתקרב

    סוגיה חשובה המגבירה את התהיות ביחס לאופן ההעברה של נגיף האבולה היא כיצד ייתכן שמאות אנשים מקרב צוותי הרפואה נדבקו באבולה אף שהיו מכוסים מכף רגל ועד ראש בביגוד מיגון בהתאם לפרוטוקול ה-CDC. לדברי פרופ' גרין, "נשאלת השאלה היכן הכשל במיגון, וזה מביא אותנו לסימני שאלה לגבי הדרך שבה מועבר הנגיף, והאם באמת יש סיכוי שהוא יכול לעבור באופן טיפתי דרך האוויר".

     

    חלק מהמומחים טוענים כעת שגם אם זה לא קרה עד כה, נגיף האבולה עלול לעבור מוטציה בקרוב מאוד ולהפוך לנגיף המסוגל להתפשט אווירית. אחד מהם הוא אנטוני בנבורי, ראש צוות המשימה של האו"ם למלחמה באבולה, שלפני כמה שבועות הזהיר מפני "תרחיש סיוט" כזה. "ככל שהנגיף עובר זמן ממושך יותר בקרב בני אדם, כך גוברים הסיכויים שהוא עלול לעבור מוטציה", אמר בריאיון לתקשורת.

     

    כאמור, למרות כל הממצאים מתעקשות רשויות הבריאות לדבוק בעמדתן הרשמית שלפיה האבולה אינו מועבר באוויר. אלא שכשמספר הנדבקים כבר מתקרב ל-15,000 ומספר המתים הגיע לכ-5,000, נראה כי הרשויות עצמן אמביוולנטיות.

     

    כך, לדוגמה, בשבוע האחרון הולך ומתלהט בארצות הברית ויכוח בשאלה אם יש לכפות הסגר על אנשים המגיעים ממדינות מערב אפריקה שהיו במגע עם חולי אבולה. הנושא, שעומד במוקד הכותרות בכל עיתוני ארצות הברית, עלה לדיון לאחר שרשויות הבריאות במספר מדינות בארצות הברית, בהן ניו יורק, לואיזיאנה וניו ג'רסי, הכריזו על מדיניות חירום חדשה, הכופה הסגר למשך 21 יום על רופאים ואחיות השבים לארצות הברית לאחר שטיפלו בחולי אבולה במערב אפריקה, כמו גם אנשים המגיעים לארצות הברית ממדינות אלה והיו במגע כלשהו עם חולי אבולה - גם אם אינם מפגינים תסמינים.

     

    קייסי היקוקס, האחות הראשונה ששבה לארצות הברית לאחר פרסום המדיניות החדשה ונלקחה לאוהל בידוד מיוחד בניו ג'רסי אף שלא הפגינה תסמינים, מחתה כנגד המדיניות החדשה. לטענתה, אין כל סיבה לכפות הסגר על מי שאינו מפגין תסמינים אופייניים לאבולה, שהרי על פי טענת ה-CDC עצמו אין העברה טיפתית של הנגיף והמחלה אינה מידבקת ללא הופעת תסמינים.

     

    קוראים להסגר וולונטרי

    בעקבות הוויכוח פרסם ה-CDC קווים מנחים מחודשים עבור אזרחים וצוותים רפואיים השבים ממערב אפריקה. אף שהקווים המנחים האלה אינם כופים הסגר אלא דורשים רק ניטור יומיומי, ד"ר תומס פרידן, מנהל ה-CDC, קרא להסגר וולונטרי בבית לאנשים שיש סיכון שנדבקו באבולה. עם זאת, הודיע ה-CDC כי הקווים המנחים אינם מחייבים את המדינות השונות, כך שיש להן הזכות לנקוט במדיניות נוקשה יותר, של הסגר כפוי.

     

    האמביוולנטיות הזו רק מחזקת את המסקנה שהשאלה כיצד מועברת האבולה לכל הפחות איננה ברורה כל צורכה ושנויה במחלוקת. ואם כן - מדוע ממשיכות הרשויות לדבוק בעקשנות בטענה שזה לא כך? האם אין זה ראוי להציג את אי-הוודאות הזו בפני הציבור?

     

    "באופן אישי איני מרגיש נוח עם האמירה השוללת לחלוטין את האפשרות שהנגיף יכול לעבור טיפתית או באוויר", אומר פרופ' גרין. "אינני חושב שאנחנו יכולים לשלול זאת לחלוטין. ניתן לומר שהסיכון קטן, אבל לא לשלול. החשש הוא אמיתי וצריך להגיד לציבור שזה נכון לפחד - אחרת לא תעשה שום דבר כדי למנוע את ההידבקות".

     

    הכתבה המלאה של ד"ר יפה שיר-רז, כתבת ראשית במגזין "מנטה",  מתפרסמת בגיליון נובמבר של המגזין, אותו ניתן להשיג בחנויות



     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: AFP
    ניתן לומר שהסיכון להעברה באוויר קטן, אבל לא לשלול
    צילום: AFP
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים