שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הצעירים שישכנעו אתכם להתיישב בנגב
    קרן מיראז' לפיתוח התיישבות ועסקים בנגב הקימה קבוצה של מנהיגים צעירים, שרוצים לשכנע אתכם לעבור דרומה. מתוך 60 מועמדים נבחרו רק 9 איש - "שמעדיפים לגור בנגב כי יש כאן יותר אפשרויות". ויש גם מי שהשתכנע ועבר לדרום: "יש כאן תנופה של היי-טק, במרכז קשה לקנות דירה"

    הנגב על המפה: צעירים רבים ומשפחות בתחילת דרכן מביעים באחרונה עניין בהתיישבות בנגב, כשברקע תוכנית ממשלתית חדשה להגדלת האוכלוסייה באזור - באמצעות בנייה בערים הוותיקות והקמת יישובים חדשים. לצורך עידוד ההתיישבות, הקימה באחרונה קרן מיראז' לפיתוח התיישבות, עסקים ויזמות בנגב קבוצה של מנהיגים צעירים - שרוצים לשכנע אתכם לעבור דרומה.

     

     

    "נבחרת ההתיישבות" הזו, שלדברי מנהלי קרן מיראז' נבחרה בקפידה, כוללת צעירים המתגוררים בכפרי הסטודנטים ובמרכזי הצעירים של עמותת "איילים", הפועלת ליישוב הגליל והנגב, וכן בגרעיני התיישבות נוספים באזור דרום הארץ. הם מבקשים לחולל שינוי תפיסתי - ולהוביל בעקבותיהם צעירים נוספים להשתקע בנגב.

     

    "החלטתי לעבור לדרום כי רציתי את השקט הזה, שלא קיים בעיר הגדולה", מספר ל-ynet גיל סיטון (27), במקור מירושלים, שעבר לדרום והצטרף למחזור השני של הנבחרת. סיטון מתגורר כיום בבאר שבע, שם הוא לומד לתואר שני בתכנון ערים במחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן גוריון.

    נבחרת ההתיישבות. חברי הקבוצה נבחרו בקפידה (צילום: קרן מיראז') (צילום: קרן מיראז')
    נבחרת ההתיישבות. חברי הקבוצה נבחרו בקפידה(צילום: קרן מיראז')
     

    "רציתי לעבור לגור עם החברה בקיבוץ בנגב, אבל זה לא מתאפשר לנו מבחינת לימודים, אז בחרנו בבאר שבע - שהיא מטרופולין שגדל בקצב מטורף", הוא מסביר את הבחירה במקום מגוריו. "אני מעדיף לגור בנגב ולא במרכז. יש כאן יותר אפשרויות, יותר חופש וחינוך טוב לילדים, עם בית צמוד קרקע שאפשר לקנות בקלות יחסית מאשר במרכז הארץ".

     

    בכל הנוגע לתעסוקה, אומר סיטון בביטחון כי "מהנדס בתל-אביב יקבל את אותו השכר כמו בדרום - רק שכאן הקידום הוא מהיר יותר. ולגבי תרבות - אמנם בנגב יש פחות ממנה, אבל מה שיש הוא מספיק. תמיד מגלים דברים חדשים. אנשים חושבים שבנגב יש מדבר ואין כלום. אבל יש פסטיבלים ומועדונים ופאבים ביתיים - שבהם כולם מכירים את כולם".

    גיל סיטון ובת זוגו. "מהנדס בת"א יקבל אותו שכר כמו בדרום" ()
    גיל סיטון ובת זוגו. "מהנדס בת"א יקבל אותו שכר כמו בדרום"

     

    "לילדים זה מעולה לגור פה"

    חברי הקבוצה עוברים תוכנית הכשרה, במסגרתה הם רוכשים ידע, כלים וניסיון שיסייעו בהובלת תהליכי התיישבות בקרב סטודנטים וצעירים. החברים אף זוכים במלגת קיום מטעם הקרן. נבחרת ההתיישבות הקודמת יזמה ולקחה חלק במיזם "חשיפה לדרום", במסגרתו עורכים למשפחות שמעוניינות לעבור לאזור סיורים מרוכזים בנגב, יריד תעסוקה, כנסי תיירנים ועוד.

     

    ונראה שהפרויקטים של נבחרת ההתיישבות נושאים פירות. דותן (34) וסיוון (34), שהגיע לסיור חשיפה לדרום, עברו לאחרונה ליישוב פתחת ניצנה. "רצינו לעזוב את העיר ולעבור לכפר", מספר דותן, "רצינו חיים פשוטים". כיום הוא עובד כגנן ביישובים באזור, ואשתו עובדת כפזיוטרפיסטית בעיר אופקים. "היתרון במגורים בניצנה זה היחסים שיש בין האנשים. השכנים פה נחמדים. יש יותר תקשורת", הוא מוסיף.

     

    אבל לצד היתרונות יש גם חסרונות. "קשה יותר למצוא תעסוקה והשכר נמוך יותר ממרכז הארץ", מודה דותן, אך מדגיש: "אבל החיים יותר זולים, כי יש פחות גירויים כמו בתל-אביב. יש כאן את המדבר, אוויר נקי, אין פקקים. הילד שלנו מעין (בן שנתיים) יכול להסתובב בלי שנפחד שהוא יידרס. לילדים זה מעולה לגור פה".

    דותן והבן מעיין. "לא מפחדים שהילד יסתובב" (  ) (  )
    דותן והבן מעיין. "לא מפחדים שהילד יסתובב"( )

    מתוך 60 מועמדים שביקשו להתקבל לפרויקט "הנבחרת" נבחרו 9 איש בלבד. "אספנו 9 אנשי צוות, מורעלי נגב", מסבירה מנכ"לית הקרן, עו"ד נעמה דהן. לדבריה, "השנה הקמנו עוד קבוצה, הכוללת חבר'ה צעירים, אקטיביסטים, שממש רוצים לגור כאן ולפתח את האזור. חלקם כבר באים עם הוכחות בשטח. בשנה שעברה היו בצוות שני חבר'ה שהקימו גרעין התיישבות בקיבוץ חולית עוד בצבא. יש לנו חברת צוות שאחראית על פיתוח דמוגרפי בדימונה. כולם מחויבים לאזור ומייצרים שינוי".

     

    "הנגב מושפע מסטיגמות שכבר לא רלוונטיות"

    רון נס (30), שצפוי לעבור למדרשת בן גוריון בשדה בוקר יחד עם אשתו הגר (29), משתף שאחד המניעים העיקריים למעבר דרומה הוא חוסר היכולת של בני הזוג לרכוש דירה במרכז. השניים הגיעו לסיורי "חשיפה לדרום", וקיבלו חיזוק נוסף למעבר שהתבשל בהם מזה זמן מה. "בילינו ביום הנישואין שלנו בחוות בודדים בנגב ואהבנו את האווירה", אומר נס ומודה: "עזרו גם אירוע 'חשיפה לדרום' ואירוע 'נגב פינת תל-אביב', שאליהם הגענו דרך הפייסבוק. הקרן סייעה והכווינה - אבל זה היה גם תהליך אישי".

     

    השניים צפויים לעבור לנגב במהלך שנת 2015. "אני עובד בהיי-טק, אז לא תהיה לי בעיה למצוא תעסוקה. אני עדיין יכול לעבוד במרכז או להפוך לפרילנסר", הוא מסביר. לדברי נס, "יש תנופה בדרום בכל הנוגע להיי-טק, בעקבות המעבר של חברות היי-טק ועולם הסייבר לאזור. הגר אוהבת לעסוק באמנות - וייתכן שתפתח עסק עצמאי בדרום".

    הגר ורון נס. "לא תהיה בעיה למצוא בדרום עבודה בהיי-טק" (  ) (  )
    הגר ורון נס. "לא תהיה בעיה למצוא בדרום עבודה בהיי-טק"( )

    נס מודה כי לנושא התעסוקה היה משקל גדול, "אולי הכי גדול", למעבר של בני הזוג לדרום הארץ. "המשכורות בדרום ובצפון אינן באותה הרמה כמו במרכז, אבל המחירים בסופר הם אותם המחירים", הוא אומר, "אין ספק שרמת החיים תעלה מבחינת המקום, הקהילה והחינוך - אבל מבחינה כספית תהיה לנו הכנסה נמוכה יותר".

     

    "אני מאוד מתחברת לרעיון שהנגב הוא מרחב של הזדמנות", אומרת אגדה וולדנברג (25), תושבת באר שבע. וולדנברג נולדה בבירת הנגב ומעולם לא העלתה בדעתה לעבור מהדרום למרכז או לצפון הארץ. "גרתי בכפר סטודנטים של עמותת 'איילים' בירוחם במשך שנתיים ועכשיו עברתי בחזרה לבאר שבע", היא מספרת, "איכות החיים כאן טובה, גבוהה".

     

    עם זאת, מודה וולדנברג שלפי התחושה שלה, "הנגב לא מספיק נגיש לאנשים". לדבריה, "אין כאן מספיק מודעות. הנגב מושפע מסטיגמות של עיירות פיתוח, חור, מדבר ושממה. אלה דברים שכבר שנים לא רלוונטיים". בעיקר אוהבת וולדנברג את הנוף המדברי. "הנוף הזה פותח את הלב, את המחשבה. יש כאלה שיאמרו שהירוק של הצפון עושה להם טוב. אבל המדבר, ההרים, המקום הבראשיתי והנקי ממניירות - עושה טוב לנפש".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: קרן מיראז'
    נבחרת ההתיישבות. השתכנעתם כבר?
    צילום: קרן מיראז'
    גיל סיטון משקיף על מכתש רמון. הצטרף למחזור השני של הנבחרת
    מומלצים