שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    גם אישה יכולה לאנוס גבר
    נשים יכולות לתקוף, וגברים יכולים להיות קורבנות שלהן. ובניגוד לחוק הישראלי, התנ"ך ידע שאישה יכולה לכפות יחסי מין על גבר, ומביא את סיפור יוסף ואשת פוטיפר האונסת. רבים הפרשנים עסקו ב"מבוכה" הגברית נוכח בריחתו, ורק תשובה אחת לא עלתה בדעתם: שיוסף ממש לא רצה לשכב עם אשת פוטיפר

    האם אישה יכולה לאנוס גבר?

    לכאורה, התשובה פשוטה: כן, ובמגוון הדרכים האיומות שניתן להעלות על הדעת. אלא שההיגיון לא עולה בקנה אחד עם התשובה המשפטית.

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו  >>

     

    זמני כניסת ויציאת השבת - ועוד על פרשת וישב

     

    על פי החוק הישראלי אישה לא יכולה לאנוס, וגבר לא יכול להיאנס. חוק העונשין מגדיר אונס באופן הבא: "אינוס - הבועל אישה שלא בהסכמתה החופשית", ובועל הוא "המחדיר איבר מאיברי הגוף או חפץ לאיבר המין של האישה". אם אישה פוגעת מינית בגבר, ניתן להאשים אותה ב"מעשה מגונה" או "מעשה סדום", ולא באונס.

     

    עיקר הקושי אינו בענישה, שכן גם על "מעשה סדום" או "מעשה מגונה" ניתן להטיל עונשים כבדים. עיקר הקושי הוא בתפיסת העולם העומדת בבסיס החוק.

     

    שפה פוליטית

    החוק מבטא תפיסת עולם פטריארכאלית, הפוגעת המקרה זה גם בגברים עצמם. לשון החוק מעידה על קהילה המסרבת לשאת את המחשבה שאישה יכולה לאנוס גבר. המחשבה הזו מחלישה כל כך את החברה הגברית, שהיא מוכנה לפגוע בגברים עצמם - ובלבד שלא תייחס תאווה ואלימות לנשים, וחולשה ופסיביות לגברים.

     

    זו דוגמה לאלימות הסימבולית שעליה מדבר מישל בורדייה. הפטריארכיה כופה על המציאות את האידיאולוגיה שלה, ואנחנו מחונכים להאמין שמשאלות הלב של הגברים השליטים, הן הטבע.

     

    לפנינו עמדה תרבותית המוצגת כעובדה ביולוגית. עובדים עלינו. מאמללים אותנו, ואנחנו מהנהנים בראש ומאמינים להבלים ה”מדעיים" שמוכר לנו השלטון.

     

    הבלבול הזה רע גם לנשים

    כיוון שחוסר הסכמה להתבונן במציאות כפי שהיא, מזיק לכל מי שרוצה לקיים את המצווה היסודית: "דע את עצמך". אם לא נכיר

    בעובדה שגם לנו, הנשים, יש תשוקות אפלות ואלימות – לא נדע באמת מי אנחנו, ולא נדע מה גודל האחריות המוסרית המוטלת על כתפינו.

     

    נשים יכולות לתקוף, וגברים יכולים להיות קורבנות שלהן. זה לא קורה הרבה פעמים, בגלל שנשים שייכות לחברה המדוכאת, וגברים לחברה השלטת. איש לא יודע מה יקרה ביום מבחן. דבר אחד ברור - המבנה הפיזיולוגי לא מבטיח הגנה מחטא מוסרי זה.

     

    חברה שספר החוקים שלה מציע ל"יחסי מין" את הכינוי המחפיץ והשוביניסטי "בעילה", מעידה שהיא מסרבת לקבל את העובדה הביולוגית הפשוטה, ולפיה אישה יכולה לכפות על גבר קיום יחסי מין.

     

    התנ"ך לא היה פתי

    ובניגוד לחוק הישראלי, התנ"ך ידע שאישה יכולה לכפות יחסי מין על גבר. הדוגמה הקדומה והמובהקת לכך היא סיפור לוט ובנותיו. במנוסתן מסדום ההפוכה, ומתוך חרדתן שסוף העולם קרוב - משכרות שתי בנותיו של לוט את אביהן, ואונסות אותו לילה אחר לילה. התנ"ך ידע שגם מה שמבהיל, אפשרי.

     

    אשת פוטיפר מנסה לאנוס את יוסף

    ובפרשת השבוע שלנו, "וישב", מתואר ניסיון נוסף של אישה לאנוס גבר (בראשית ל"ט, ו'-י"ב):

     

    "ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה... ותישא אשת אדוניו את עיניה אל יוסף, ותאמר, שכבה עימי. וימאן, ויאמר אל-אשת אדוניו, הן אדוני לא ידע איתי מה בבית, וכל אשר יש לו נתן בידי... ולא חשך ממני מאומה, כי אם אותך באשר את אשתו. ואיך אעשה הרעה הגדולה, הזאת, וחטאתי, לאלוהים. ויהי, כדברה אל יוסף יום יום, ולא שמע אליה לשכב אצלה, להיות עימה... ותתפשהו בבגדו לאמור, שכבה עימי. ויעזוב בגדו בידה, וינס וייצא החוצה".

     

    הסיפור מתחיל בהטרדה מינית של אשת הבוס, ומסתיים בניסיון אונס, שממנו ניצל יוסף בקושי רב. וכפי שיכול להתרחש במקרים של פגיעה מינית בידי סמכות - אשת פוטיפר מצליחה להפוך את הגלגל, ויוסף מושלך לכלא.

     

    כשהגבריות היהודית נפצעת

    לא נעים הסיפור הזה של יוסף ואשת פוטיפר. על פי הסטריאוטיפ - גבר אמור להפציר באישה, והיא אמורה לסרב ולברוח.

    גבר פוסע בגאון, ואילו אישה נוטשת את בגדיה במנוסתה. איך קרה שהגבר הקרייריסט והמצליח הראשון בתולדותינו, מוצג בצורה המביכה את הפטריארכיה? מה נאמר על גבריותו של יוסף?

     

    רבים הפרשנים שעסקו ב"מבוכה" הגברית נוכח בריחתו של יוסף מאשת פוטיפר, ואציג כאן שלוש התייחסויות:

     

    "מטרונה שאלה את רבי יוסי, איפשר יוסף בן י"ז שנה היה עומד בכל חומאו היה עושה הדבר הזה?" (בראשית רבה, פז). בפיה של המטרונה, הגבירה הלא יהודייה, שמים חז"ל את השאלה המטרידה – יוסף היה גבר צעיר, ואמור היה לעמוד במלוא "חומו" המיני. איך יעלה על הדעת שהוא סירב להפצרותיה של אשת פוטיפר? האם נמצא פגם בגבריותו של יוסף, או שאולי (והלוואי?) מכסה הכתוב על הסיפור האמיתי?

     

    "'ואין איש' – (יוסף) בדק ולא מצא עצמו איש, שאמר רבי שמואל: נמתחה הקשת וחזרה..." (שם). ממשיך המדרש ומציע תשובה לשאלה מדוע לא שכב יוסף עם אשת פוטיפר. יוסף ראה "שאין איש", כלומר – נמתחה קשתו וחזרה... והוא לא יכול היה לשכב עמה. רצונם לומר – אם היה יכול, בוודאי היה שוכב, אחרי הכל – הוא גבר.

     

    והסבר שלישי – "שעלה בדעתו לשכב עמה, וראה דמות אביו בחלון (בדמיונו), ופירש ממנה" (מדרש אגדה לבראשית מ"ט, כ"ד). אמור מעתה – הוא רצה ואף יכול היה, אלא שבדיוק ברגע שעמד לעשות מעשה, הוא דמיין את אביו, ומתוך כך אסף כוח לסרב לאשת פוטיפר.

     

    תשובה אחת לא עלתה בדעתם של חז"ל, והיא שיוסף לא רצה לשכב עם אשת פוטיפר. ממש לא רצה. והיא ממש התעקשה, והיא הייתה בוטה וחזקה פיזית, והוא נאלץ לברוח ממנה בעורו ובבשרו. כאמור, גברים רוצים מין, ונשים נמצאות בעמדת סירוב. גברים חזקים ונשים חלשות. גברים בועלים ונשים נבעלות.

     

    "נשים חדשות ויודעות..." האם לנשים אין יצרים מיניים?

    והנה לפנינו עוד ענף סורר של תפיסת העולם ולפיה גברים רוצים יותר. תשובה הלכתית שהשיב הרב דב דב ליאור (התשובה

    התפרסמה באתר "ישיבה", ותשובות רבות מאוד קיימות כדוגמתה):

     

    "מדוע הרב שליט"א התיר לנשים לראות בנים לבושים רק בבוקסר, וזאת כמובן בניגוד לאיסור המוטל על גברים לראות נשים בלבוש שכזה...?

     

    ומשיב הרב: "אצל אישה אין בעיה של הרהור... זה רק אצל בנים ביחס לבנות... אישה שרואה בן אדם שלא לבוש בגופייה, זה לא מעורר אצלה הרהור..."

     

    אלימות סימבולית, כבר אמרנו? עולם גברי שלם רוצה לנכס לעצמו את המיניות, וממציא לעצמו תפיסת עולם ולפיה גברים קלים יותר להתפתות מינית, וקשים יותר לכבוש את יצרם. לכן אנחנו, הנשים, צריכות להבין אותם כשהם לא עומדים בפיתוי, וגם להתלבש באופן צנוע ולהחביא את עצמנו מפניהם. כיוון שלהם (ולא לנו) יש אתגר של הרהור עבירה. ובשם העמדת הפנים הזו נשים מכסות את ראשן, נמנעות מלהוביל תפילות ולשאת דרשות בבתי הכנסת, ומסתובבות ברחוב כשגופן מכוסה במלבושים שחורים ורחבים.

     

    לא, הרב שליט"א. גם לנו, הנשים, יש הרהורים ויצרים, והם לא שונים משלכם. אלא שאנחנו למדנו לקחת עליהם אחריות, ואילו אתם למדתם לשגע אותנו.

     

    חוק האונס משתלב להפליא בתפיסת עולמו של הרב ליאור, ושניהם מתעקשים להאמין שהעולם מורכב מגברים בועלים ונשים חסודות ונבהלות. כמה טוב שיש פרשת שבוע.

     

    ובבית המדרש של הטוקבקים

    בעקבות הטור של השבוע שעבר, עלו בבית המדרש שמות רבים של ספרים "מערערים", ספרי יציאה בשאלה, ואזכיר כאן כמה:

     

    הגן של אפיקורוס – יעקב מלכין (המלצה של צביקה לבנה, פייסבוק)

    The God Delusion - Richard Dawkins (המלצה של רועי, טוקבק 36)

    אפיקורס בעל כורחו – יהושע בר יוסף (המלצה מטוקבק 31)

    המורדת, מחצר סאטמר אל החופש – דבורה פלדמן (המלצתה של אורנה פילץ)

     

    ותודה לחברותיי וחבריי בקבוצת "אני פמיניסטית דתייה וגם לי אין חוש הומור", ולכל האחרים שעזרו לי להתמצא בנבכי חוקי האונס.

     

    שבת שלום!

     

  1. לכל הטורים של רוחמה וייס
  2.  

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    גם לנשים יש יצרים אלימים
    צילום: shutterstock
    צילום: גיל יוחנן
    רוחמה וייס
    צילום: גיל יוחנן
    מומלצים