שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    עברתם קיצור קיבה? כך תשמרו על המשקל החדש

    הוא הפך לאחד הניתוחים הפופולאריים בעולם ובעיקר בישראל ונחשב "פתרון קסם" עבור הסובלים מהשמנה קיצונית. אלא לאחר השנה הראשונה מניתוח לקיצור קיבה, שבה חלה ירידה מהירה במשקל, מתחיל אתגר לא פשוט - שמירה על התוצאה. מי צפוי להשמין חזרה? ואיך אפשר להישאר רזים גם שנים לאחר הניתוח? דיאטנית מסבירה

    לאור השיעור ההולך וגדל של השמנה חמורה (Morbid Obesity) בעשור האחרון, ולאור העובדה שטיפולים שמרניים הכוללים דיאטה, פעילות גופנית וטיפול התנהגותי נכשלים ב 95% מהמקרים לאורך זמן, הפכו הניתוחים הבריאטריים - ניתוחים לקיצור קיבה - לפתרון נפוץ מאוד.

     

    עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

     

    התחלתם דיאטה ? קראו עוד:

    ההחלטה שתגרום לכם לרזות בקלות בלי דיאטה

    "לפני הכל - אני שמנה. ואני אוהבת את הגוף שלי"

    מחקר ענק: אכילת דגנים מלאים מאריכה חיים ב-10%  

     

    השיטות החדשות והמוצלחות של ניתוחים אלו, כמו שיטת השרוול הרווחת, והירידה הגדולה והמהירה במשקל בשנה הראשונה הופכים את הניתוחים למפתים מאוד עבור אנשים הסובלים מהשמנה קיצונית.

     

    מחקרים שנעשו על התוצאות ארוכות הטווח של הניתוח, מראים כי בניגוד לירידה הקלה והמהירה יחסית במשקל המתרחשת בשנה הראשונה, אחרי חמש שנים חלק גדול מהמנותחים משמינים חזרה, ומשיגים ירידה של פחות מ-50% מעודף המשקל.

     

    לשם ההבחנה, בשנה הראשונה הירידה הממוצעת עומדת על 60%-70% מעודף המשקל.

     

    בשנה הראשונה יש ירידה של 60%-70% בעודף המשקל (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    בשנה הראשונה יש ירידה של 60%-70% בעודף המשקל(צילום: shutterstock)

     

    כיצד נכון לאכול לאחר הניתוח?

    בניתוח שרוול מסירים כ-70%-80% מנפח הקיבה. הקיבה שנשארת צרה מאוד, לכן יש הגבלה בכמות האוכל שניתן לאכול. האזור הנחתך, בטן הקיבה (הפונדוס), הוא האחראי להפרשת הורמונים רבים, בהם הורמון הגרלין המעורר את תחושת הרעב. הסרת בטן הקיבה גורמת להפחתה משמעותית של הפרשת הורמון זה, לכן בחודשים הראשונים פוחתת תחושת הרעב הפיזיולוגית.

     

    בחודשים הראשונים הקיבה פצועה ובצקתית, ולכן מגבילה עוד יותר את כמות המזון שניתן לאכול בארוחה. למעשה, מדובר בכמויות קטנות לא רק בהשוואה למה שאותו מנותח אכל לפני הניתוח, אלא אפילו ביחס למה שמסוגל אדם בוגר רזה לאכול, ושווה לכמות שאוכל ילד כבן שנתיים.

     

    חשוב להדגיש כי אלו כמויות לא רציונליות למצב נורמלי, ואופייניות רק לתקופה הראשונה שלאחר הניתוח. צריכת הקלוריות הנמוכה גורמת כמובן לירידה מהירה ומרשימה במשקל.

     

    אחרי מספר חודשים הקיבה מחלימה, הבצקת יורדת וכיוון שמדובר בשריר, קיימת התרחבות קלה של הקיבה שהיא לחלוטין נורמלית וצפויה. במקביל, האזור שנשאר בגוף הקיבה לומד להפריש את הגרלין, לכן גם תחושת הרעב הפיזית חוזרת. אמנם עדיין לא מדובר בכמויות הזהות לאלה שניתן היה לאכול טרם הניתוח, אולם מדובר בהכפלה ואפילו שילוש של כמות המזון בהשוואה למה שניתן היה לאכול בחודשים הראשונים לאחר הניתוח.

     

    בשלב זה ההגבלה היא בעיקר על מזון מוצק כמו לחם, בשר, ירקות, אורז, פסטה, ביצים, דגים ועוד. מזון רך, נוזלי ופריך כמו קרקרים, מעדנים, מרקים, דגני בוקר, וכמובן עוגיות, חטיפים, פיצוחים, שוקולדים, שייקים ומיצים למיניהם, עוברים בקלות וכמעט ללא הגבלה.

     

    בנוסף, להבדיל מהחודשים הראשונים, בשלב זה שעה אחרי הארוחה כבר ניתן להכניס לקיבה מזון נוסף, זאת אף שלא רעבים.

     

    מסיבה זו, בדרך כלל כחצי שנה אחרי הניתוח ישנה האטה הדרגתית בקצב הירידה במשקל עד לעצירה והתייצבות של המשקל כשנה עד שנה וחצי אחרי הניתוח. זוהי הסיבה שנהוג לכנות את השנה הראשוה לאחר הניתוח כירח דבש, ואחריה מתחיל האתגר הלא פשוט של שמירה על המשקל שאליו הגיע המנותח.  

     

    מי בסיכון להשמין אחרי הניתוח?

    לפי הספרות המדעית, ישנו דפוס המאפיין את המנותחים בעלי נטייה גדולה יותר לעלות במשקל מספר שנים אחרי הניתוח:

    מנותחים שלא היו במעקב או אצל צוות רב מקצועי כמו דיאטנית בריאטרית, פסיכולוג והמנתח, או הפסיקו מעקב כזה.

    מנותחים שלא ביצעו פעילות גופנית.

    מנותחים שלא שינו את בחירת המזון והמשיכו לאכול מזון עשיר בשומן וסוכר.

    מנותחים המנשנשים, בעיקר מזונות עתירי קלוריות כמו פיצוחים, חטיפים, שוקולדים ועוגיות.

    מנותחים שעדיין אוכלים מזון רך, נוזלי וקריספי שאינו משביע לאורך זמן ולכן מעודד אכילה בין ארוחות.

    מנותחים שהתרגלו לאכול כל שעה-שעתיים.

    מנותחים שסבלו עוד לפני הניתוח מהפרעות אכילה כמו אכילה לילית או אכילה בולמוסית ולא קיבלו טיפול מתאים.

    מנותחים שאין להם כלל גורמי תמיכה.

     

    אם הפרעת אכילה לא טופלה, יש סיכוי גדול לחזור ולהשמין (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    אם הפרעת אכילה לא טופלה, יש סיכוי גדול לחזור ולהשמין(צילום: shutterstock)

    איך נמנעים מהשמנה?

    נשמו עמוק והירגעו. ראשית, יש לזכור שעלייה של 5%-10% מהמשקל שירד (כ-3-6 קילו) היא נורמלית וצפויה בטווח של חמש שנים אחרי הניתוח ואינה מעידה על כשלון הניתוח או על התנהגות לא נכונה שלכם. גם אי הגעה למשקל תקין אינה מעידה על כישלון הניתוח.

     

    גם אם עליתם מספר קילוגרמים או שנעצרה הירידה במשקל, יש לעצור ולבדוק את ההתנהלות שלכם. אם ההתנהלות תקינה, כלומר הבחירות שלכם נכונות, הרגלי האכילה נכונים, אתם שותים מספיק ומבצעים פעילות גופנית, סביר להניח שאתם במצב טוב ושהעלייה תיפסק ותתייצבו על משקל שהוא נוח וטוב לגופכם. במקרה זה, כל שנשאר הוא לקבל את גופכם עם הרבה אהבה ולהוקיר את השינוי שעשיתם.

     

    הקפידו על אכילה המתאימה לניתוח שרוול. חשוב לזכור שגם אם הכמויות גדלו, עדיין הניתוח עובד וההגבלה קיימת גם מספר שנים אחרי הניתוח.

     

    הקפידו להתחיל את הארוחה במנת חלבון התורם לבניית מסת שריר ופחות מעורר רעב בהשוואה לפחמימה. שלבו ירק בארוחה וסיימו בפחמימה, עדיף מדגנים מלאים או קטניות שהן משביעות יותר ומתפרקות לאט יותר לסוכר.

     

    העדיפו אכילת מזון מוצק שמשביע. יוגורטים, חטיפי אנרגיה, קרקרים, דגני בוקר ומרקים, טובים בחודשים הראשונים כאשר ההגבלה רצינית, הקיבה פצועה ויש קושי לאכול.

     

    בהמשך, המזונות הללו מתעכלים מאד בקלות ואינם משביעים. שעה או שעתיים אחרי אכילתם אתם חוזרים להיות רעבים, דבר שגורם לאכילה נוספת ובסופו של דבר יעודד עלייה במשקל. במקום פתית עם קוטג' או חלב עם קורנפלקס, העדיפו כריך מלחם מלא לא קל עם קוטג וירקות. במקום מרק, העדיפו מנת בשר עם ירקות ובמקום פירה, העדיפו מג'דרה או תבשיל קטניות אחר .

     

    במקום פתית, העדיפו לחם מלא עם גבינה וירקות (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    במקום פתית, העדיפו לחם מלא עם גבינה וירקות(צילום: shutterstock)

    הגדילו את הכמות הנאכלת בארוחה על חשבון מספר הארוחות ביום. אתם מצליחים לאכול יותר בארוחה? אל תיבהלו, ואל תנסו בכוח לאכול פחות מחשש להרחיב את השרוול. אם תאכלו מעט מדי, תהיו רעבים אחרי שעה. הקשיבו לגופכם ולתחושות רעב ושובע, שכבר קיימות בשלב הזה. סמכו על עצמכם ועל גופכם שהוא יודע כמה לאכול.

     

    אכילה מספקת תאפשר לכם להיות שבעים ליותר שעות. כמה חודשים לאחר הניתוח, כבר אין צורך לאכול כל שלוש שעות. נהפוך הוא, בשלב הזה אכילה כזו תגרור צריכת קלורית מוגזמת. הקפידו על שלוש ארוחות של מזון מוצק עשירות בחלבונים וירקות וביניהם, במידת הצורך, שלבו פרי או יוגורט.

     

    הקשיבו לתחושת רעב והבחינו בין רעב אמיתי לצרכים אחרים. אתם רעבים? זהו אם מדובר ברעב אמיתי או בחשקים או תשוקות, ולמדו להבדיל ביניהם. כשרעבים, אכלו מזון שמשביע ולא נשנושים, חטיפים ומתוקים.

     

    לגבי חשקים ותשוקות, נסו להבין למה החשק האמיתי. לפעמים החשק הוא בכלל לא לאוכל. לפעמים אתם אוכלים מעייפות, מעצבים ומכל מיני סיבות שהפתרון עבורן אחר. לפעמים הצורך האמיתי הוא ביד מלטפת או סתם בשינה טובה. זהו זאת, וספקו לעצמכם את הצורך האמיתי.

     

    תנו לעצמכם מקום. שימו את עצמכם במרכז ולא את האוכל או את המשקל. כמו שאתם דואגים לילדיכם ולקרובים לכם, דאגו גם לעצמכם. עשו עבור עצמכם כל יום משהו טוב אחד לפחות.

     

    למדו לאהוב את עצמכם ללא תנאי ובלי קשר למשקל. גם אם עליתם במשקל, זה לא חייב להיות אסון. קבלו את עצמכם עם חמלה ואהבה, ומתוך כך המשיכו לעשות את השינוי. היפטרו מכעסים, מיסורי מצפון, מאכזבות ומתסכולים. כל אלה יגרמו לכם "לשבור את הכלים" ולהשמין יותר.

     

    ומה לא עושים?

    אל תעשו דיאטות. למרות הלחץ והפחד מפני השמנה, אל תעשו דיאטות. אתם יודעים מניסיון העבר, שבדיאטות אולי אפשר לרדת במשקל אבל לא ממש לשמור עליו. התייחסו אל הניתוח ככלי שיש לנצלו לעשיית שינוי אמיתי בחשיבה, בבחירות ובהתנהלות.

     

    אל תאכלו במקום להרגיש. מישהו הכעיס אתכם? אתם עצובים ומתוסכלים? תנו לעצמכם לחוות את הכעס, התסכול האכזבה. גם אם לא תאכלו, תחושות אלו יעברו. אכילה במצבים אלה אולי תעזור באותו רגע, אבל בטווח הארוך היא תגרום להשמנה, ובעקבותיה לעוד תסכול ואכזבה שיגרמו שוב לאכילה וכך במעגל חוזר.

     

    אל תימנעו משום מזון. אין מזון אסור. הימנעות ממזונות אהובים לאורך זמן, גורמת מאוחר יותר להתנפלות עליהם. מעבר למה שאוכלים, חשוב מאד איך ולמה אוכלים.

     

    אם אתם רוצים לאכול פרוסת עוגה, בחרו את העוגה שאתם אוהבים, אכלו אותה בישיבה ליד שולחן במודעות, ומתוך בחירה ופרגנו לעצמכם .

     

    הכי חשוב: אל תהיו לבד. קבלו עזרה מקצועית. הניתוח הוא רק כלי, אבל צריך ללמוד להשתמש בו. בדיוק כמו שלא תעזו לנסוע ברכב מבלי שלמדתם איך לנהוג בו, כך גם הניתוח מחייב קבלת עזרה וליווי מאנשי מקצוע כמו דיאטנית בריאטרית ופסיכולוג שמתמחה טיפול בהשמנה.

     

     

    הכותבת היא דיאטנית קלינית בריאטרית Msc. חברת עמותת עתיד, מלווה ומטפלת לפני ניתוחים בריאטריים ואחריהם

     

     

      


     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    חמש שנים אחרי הניתוח מרבית המנותחים משמינים בחזרה
    צילום: shutterstock
    ד"ר רק שאלה
    מומלצים