פגשתי את פרויד בחנות תחפושות
בדיוק כמו בתיאורית הדחפים שלו, הוא מיין את התחפושות לשתי קבוצות: ארוס וטנטוס - יצר המין ויצר האלימות. עבור בנות הציע תחפושות בעיקר מן הסוג הראשון, לבנים הוא הציע בעיקר מן הסוג השני. לאור חדשות הימים האחרונים, שמתי לב שהוא מתלבט באיזה מדף להניח את תחפושת השוטר
היום פגשתי את פרויד. זיגמונד פרויד. כבר הרבה זמן שאני תוהה מה הוא עושה בימים אלה, כאשר חלק ניכר מהתיאוריות שלו כבר לא כל כך פופולאריות כמו שהיו בתחילת המאה ה-20. נכנסנו לחנות צעצועים כדי לקנות תחפושות לילדים לקראת חג הפורים המשמש ובא, ופרויד עמד וסידר שם את המדפים.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כתבו לנו בטוויטר
מסתבר שבימים אלה הוא מחלטר כמוכרן באחת מרשתות השיווק הידועות. בדיוק כמו בתיאורית הדחפים שלו, הוא מיין את התחפושות לשתי קבוצות: ארוס וטנטוס – יצר המין ויצר האלימות.
עוד בערוץ היהדות - קראו:
- הקנאים מציגים: תקנון צניעות לפרסום בעיתון
- האיזון הקדוש: הזרם שבין חילונים לדתיים
- חצאית בארון: המועדון הסגור של הדתיות
"תחפושות הארוס" הן כולן גלגולים שונים של אותה אישה פתיינית. פעם בדמותה של פיה, פעם בדמותה של מלכה -
"תחפושות הטנטוס" מייצגות תמיד דמות רבת כוח – בין אם מדובר בסופרמן, בצב נינג'ה או בסתם בחייל. קשה למצוא תחפושת שלא מלווה בחרב, אקדח או כלי משחית אחר.
עבור בנות מציע זיגמונד תחפושות בעיקר מן הסוג הראשון, לבנים הוא מציע בעיקר מן הסוג השני. לאור חדשות הימים האחרונים – שמתי לב שהוא מתלבט באיזה מדף להניח את התחפושת של השוטר.
לאן נעלמה התרבות?
מוזר שזה מה שפרויד עושה היום. פעם הוא טען שהדחפים הללו הם הכוח שמניע את האדם, והתרבות האנושית היא "תחפושת" המבקשת לווסת אותם. היום הוא מוכר את הדחפים האלה בתור תחפושות חסרות ויסות, וכבר לא ברור מהו הכוח שמניע את בני האדם, ולאן נעלמה התרבות שלהם.
פניתי אליו נרגש. הצגתי את עצמי כמעריץ גדול, אפילו קצת כתלמיד. "קראתי את כל הספרים שלך", אמרתי לו. "אני פסיכולוג, וזה גם בהשפעתך". ואחרי שההתרגשות הצטננה במעט, אזרתי אומץ ושאלתי: "פרופסור, אולי יש לך איזו תחפושת קצת פחות אגרסיבית לילד בן 5? אולי משהו עם קצת פחות ליבידו לילדה בת 8? אתה הרי קראת לגיל שלהם 'שלב החביון' – היצרים הללו עוד אמורים להסתתר בגיל הזה, לא?"
פרויד נאנח בצער, וענה: "ברור שזה לא מתאים לגיל שלהם. זה עלול אפילו להיות הרסני בגיל הזה. כתבתי על כך בלי סוף. אבל את הספרים שלי כבר מזמן אף אחד לא קורא. למה אתה חושב שנהייתי מוכר בחנות צעצועים?"
יצאתי מהחנות עצוב. עצוב שלא מצאנו תחפושת לילדים, עצוב על התרבות הקלוקלת, עצוב על הנזק החינוכי והחברתי, ועצוב על פרויד עצמו. חבל שזו הדרך שיהודי מתבולל שכמותו בחר להתחבר לחגים היהודיים.
לפנייה לכתב/ת 
