שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    הישראלים שמטהרים את נהר הגנגס
    הודו הצליחה אמנם לגייס את המימון הדרוש של ניקוי הנהר הגדול בהודו וחברות ישראליות נכנסו לתמונה בזכות הטכנולוגיה שלהן. אחת מהן היא חברה שפועלת באמצעים "ירוקים", כמו בסינון מים בעזרת צמחייה

    נהר הגנגס הוא תופעה תרבותית שאין דומה לה בעולם. אנשים עוברים מרחקים עצומים על מנת לטבול במימיו, להתרגש ולהיטהר. בקומבה המלה, הנערכת על גדותיו כל כמה שנים, טובלים בנהר עשרות מיליוני עולי רגל וזהו האירוע ההמוני הגדול ביותר בעולם. את החשיבות והקדושה שלו בעיני בני הדת ההינדית ניתן להשוות אולי לכותל המערבי. אם תרצו ניתן להציג אותו ככותל מערבי המתפתל לאורך אלפי קילומטרים, משקה ומנקז, יחד עם היובלים שלו, אזור שבו חיים כ-40% מתושבי הודו, יותר מחצי מיליארד איש.

     

    עוד בקיימות וכלכלה ירוקה

    צפו: בונים בניין ירוק בן 57 קומות ב-19 ימים

    42 אלף שקל קנס על זיהום הכנרת בשמן מדחפור

    מצילים את הסמל של הגליל העליון: אלון בן 450

     

    הקדושה אינה המאפיין היחיד של הגנגס. האוכלוסייה העצומה החיה לאורך הערוץ שלו, השופכת לתוכו את הביוב העירוני והכפרי שלה יחד עם שפכי תעשייה וחקלאות במימדים עצומים המוזרמים אליו, הופכת אותו למקור מים מזוהם. יש בכך סכנה לשותים ממנו, לשואבים ממנו ולטובלים בו.

     הודים רבים גם רואים קושי דתי ורגשי עמוק להגיע אל אתרי העלייה לרגל, אל מי היאמונה, שלאורכם ביצע קרישנה, על-פי המאמינים, את הנסים שלו - כשבמים נמצאים פגרי חיות, קצף של שפכים לצד ריח בלתי נסבל.

     

    התגברות הבעיה והתגברות המודעות בהודו לאיכות הסביבה כבר הניבו בעבר התגייסויות רבות למען הנהר הקדוש. מוסדות האו"ם הקציבו למענו כספים לא מועטים, ועמותות הודיות ואחרות פתחו במבצעים מקומיים על מנת להפחית את הזרמת השפכים המזוהמים. לבסוף גם צעדה ממשלת הודו לתוך הזירה והכריזה על מבצע לאומי לניקוי הנהר, מבצע המשלב תקציבי ממשלה יחד עם הקצבות בינלאומיות. המבצע מצליח לקבל רמות גבוהות של מימון, בארץ הידועה בקשיי המימון שלה.

     

    יוני בן זקן, הנספח הכלכלי של ישראל בניו דלהי, סיפר כי שלב הביניים הראשון שבו אנו נמצאים מתוקצב בלמעלה מ-8 מיליארד דולר והוא כולל שיפור תשתיות בתחומים רבים, ביותר מ-100 ערים לאורך הערוץ, ולצידן מיזמים של ניקוי מזהמים של תעשיות שונות. מדובר בפרוייקט רחב היקף, המתפרש לאורך זמן ומוקדי פעילות שונים לאורך 2,500 קילומטרים שעל גדותיהם אזורים של עושר וגם של עוני.

     

    הדמיה של אחד הפרויקטים ()
    הדמיה של אחד הפרויקטים

     

    הודו הצליחה אמנם לגייס את המימון הדרוש עד כה, אך אין לה בהכרח את הטכנולוגיות הדרושות, וזה המקום שבו ישראל - הידועה גם בהודו בזכות הטכנולוגיות שלה - נכנסת לתמונה. בשנת 2012 הגיעה לישראל משלחת מטעם גופי המחקר האחראים על הצד הטכנולוגי של הפרוייקט, מתוך מודעות לכך שישראל מחזיקה בידע רב בתחומים הרלוונטיים.

     

    היום, כשלוש שנים לאחר ביקור המשלחת, הפרויקט כבר נמצא בשלבי היערכות מתקדמים ונכנס לשלבי ביצוע ובין החברות הפועלות בו יש כמה חברות ישראליות. אחת מהן היא חברת אילה מים ואקולוגיה. היא הוזמנה על ידי המנהלה לטיפול וטיהור נהר הגנגס, ה-NGRBA, כדי להציג את הקונספט התכנוני שלה ונציגיה נפגשו עם הצוות המקצועי לטיפול בגנגס ברשות השרה לעניני מקורות מים, אומה בהרטי. בעקבות אישור הטכנולוגיה החברה נבחרה לבצע שני פרוייקטים לאורך הנהר, האחד באזור דלהי והשני צפונה יותר באזור רישיקש.

     

    טובלים בגנגס. ארכיון (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    טובלים בגנגס. ארכיון(צילום: AFP)

     

    דרך הפעילות שלה ידועה כ-Natural Biological System, שעיקרה הוא טיהור המים תוך שימוש באמצעים "ירוקים", כמו סינון בעזרת צמחייה. אלי כהן, מייסד ומנהל החברה סיפר כי השיטה כבר מיושמת בהודו בערים בנגלור והידרבד. המטרה של השיטה היא לטפל במי ביוב גולמיים, עירוניים ותעשייתיים הזורמים בתעלות פתוחות בכל מקום במרחב האורבני והתעשייתי - על מנת למנוע את ההזרמה שלהם לעבר נהרות, אגמים ומאגרי מים טבעיים, כשהמים המטוהרים ניתנים להחדרה לקרקע לשם חידוש האקוויפר. כל הפתרונות נעשים כחלק מהמרחב הנופי הפתוח. היתרון שלה על פני שיטות מסורתיות יותר הוא השימוש בצמחייה, שאינה עושה שימוש באנרגיה וכימיקלים וגם אינה דורשת תחזוקה.

     

    חברת אילה פועלת בעזרת חברת בת מקומית בהודו וכחלק מההיערכות היא חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם ה-FICCI, המאגד חברות מסחריות ותעשייתיות הודיות ועם GIWA שהוא גוף ללא מטרות רווח שהוקם בחסות האו"ם, הכולל את ארגון WASH העולמי, הפועל בחסות אונסק"ו במטרה לפתור בעיות סביבתיות בוערות.

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    זאת סנונית ראשונה. ההיקף והתקציבים של הפרוייקט בכללותו צפוי להימדד עם הזמן במאות מיליארדי דולרים, מה שמותיר מקום לחברות ישראליות רבות להשתלב בו ולקבל פרוסה מהעוגה. שני אתגרים יש לקחת בחשבון בדרך לשם: נסיון העבר משאיר מקום לחוסר בהירות. כבר היו פרויקטים כאלה קודם לכן והם נכשלו על רקע של שימוש במאצעים לא מספיקים, עקב קשיי ארגון ועקב השחיתות ההודית, שנגסה בתקציבים.

     

    היום מנשבות רוחות חדשות בהודו. הממשלה החדשה של נרנדרה מודי נרתמת להסיר חסמים ולקדם את הכלכלה ההודית שדישדשה בשנים הקודמות והארגון הציבורי. היא עושה זאת בינתיים במרץ רב והצלחה בפרוייקט הלאומי של ניקוי הנהר הקדוש להינדים תשתלב היטב במטרות שלה. לכן יש מקום לאופטימיות.

     

    הנקודה השנייה היא הצורך לבצע התאמות ולקדם את הקשר מתוך הבנה של צורת החשיבה והפעילות בהודו, ובאופן מיוחד בפעילות מול גופי הממשל ההודים. אלה גופים הנוטים להיות בירוקרטיים, מסורבלים, פרוצדורליים מאוד ולצד זאת מחייבים התנהלות מולם וטיפוח קשרי אנוש בדרך ההודית, הכוללים טקסים וגם רגישויות שאותה יש להכיר, ושאליהם יש לבצע התאמה.

     

    טל רשף - יועץ עסקי ובין תרבותי, יועץ ומרצה לעסקים בהודו ומעביר הכשרות וסדנאות לפעילות במזרח אסיה .

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: AP
    טובלים בגנגס
    צילום: AP
    צילום: חורחה נובומינסקי
    טל רשף
    צילום: חורחה נובומינסקי
    מומלצים