שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    החסידים השקופים: דור שלם מחפש חיבוק

    מה מושך רבבות צעירים להתקרב לחסידות? החיפוש אחר נשמה, האכזבה מהשכל - והרצון לקירבה אנושית: "חבר בפייסבוק נותן לי לייק, אבל חסיד נותן לי יד ורוקד איתי", מסביר אבי רט, שכתב ספר חדש על תולדות החסידות - התנועה ששינתה ועדיין משנה את פני היהדות

    בין שלל עיסוקיו, הסופר, עורך "התלמוד הישראלי" ואיש התקשורת אבי רט הוא גם מדריך של קבוצות ומשלחות לפולין. לפני מספר שנים כללה אחת המשלחות גם סטודנטית ערבייה מהגליל, שפנתה לרט ובמבטא כבד אמרה: "אני מבינה שאתה מומחה לחסידות. תוכל להסביר לי בבקשה מה ההבדל בעבודת הבורא, בין זו של רבי אלימלך מליז'נסק לחוזה מלובלין?"

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

     

    "כל הנוסעים באוטובוס השתתקו, וניסו להתקרב כדי לשמוע", אומר רט בחיוך רחב, "אבל אני הייתי בטוח שזו מתיחה במצלמה נסתרת. חברי הקבוצה היו ישראלים נבונים ומוכשרים, תלמידי תארים מתקדמים, אך מבחינתם חסידים הם אנשים עם שטריימל, פאות וזקן. ולפתע דווקא צעירה שאיננה יהודייה, מפגינה ידע נרחב ביהדות".

     

    כל מה שקורה, חדש ומעניין - היכנסו לערוץ היהדות :

     

    בירור קצר העלה כי לא מדובר במתיחה, אלא בסטודנטית לתואר שני ביהדות, שחשקה נפשה להעמיק את הידע שלה בעולם החסידות. המפגש חיזק אצל רט את ההרגשה שיש צורך להשלים חוסר אדיר בידע של הישראלי הממוצע על עולם החסידות. מסיבה זו יוצא החודש ספרו החדש "באמת ובאהבה - על גדולי החסידות עולמם ותורתם" (הוצאת "ידיעות ספרים").

     

    לרקוד עם חסידים

    כמי שבקיא בעולם החסידי, אך נטוע עמוק בעולם הדתי-לאומי – רט מביט בהשתאות אחר תופעת הנהירה

    הגוברת אחר עולם החסידות. את התופעה הוא קושר ל"אכזבה מהשכל": "השכל פעמים רבות מאכזב ומטעה. יש פרופסורים שהם טיפשים, יש גנרלים שעושים טעויות נוראיות. אנשים שלמדו ונחשבים כנבונים, אומרים פעמים רבות דברים הפוכים לגמרי.

     

    "יש גם כל כך הרבה מידע, אבל לא יודעים מה לעשות איתו. לצעירים לא חסר שכל, חסר להם חיבוק וחום אנושי. יש להם אלף חברים בפייסבוק - ואף לא אחד שיחבק אותם. דווקא בעולם הדיגיטלי צעירים מחפשים רגש. כמו שאמר רבי נחמן מברסלב - 'שימו לב לנשמה'. צעירים אומרים – אנשים מדברים איתי, אבל בברסלב וחב"ד נותנים לי יד ורוקדים איתי. חבר בפייסבוק נותן לי לייק, אבל חסיד נותן לי חיבוק ושותה איתי לחיים".

     

    על השאלה מדוע רבים מצטרפים לחב"ד ולברסלב, אבל לא לחסידויות אחרות, משיב רט: "בשתי החסידויות האלו פוגעים בנשמה במקום שבו היא נמצאת. הייתי מספר פעמים באומן, כולל בחגים, ויש שם אווירה של חוסר שיפוטיות. אתה יכול להתלבש איך שאתה רוצה, ולרקוד איך שאתה רוצה. חוסר השיפוטיות מושך אנשים שלא מסתכלים על איך הם היו בעבר. באומן אתה רואה אנשים עם זקן, שלבושים כמו אליהו הנביא, הולכים למקווה - ושם רואים שגופם מלא קעקועים. ואתה מבין שכל אחד מגיע מעולם מסוים, אבל זה לא מעניין אף אחד מאיפה באת.

     

    "גם לחב"ד נוהרים רבים כי אנשים רוצים להיות בחברה שמקבלת אותם כמו שהם, ומוציאה מהם שמחה ואנרגיות חיוביות. כשאדם מרגיש שהפרטנרים שלו מוציאים ממנו אנרגיות חיוביות, הוא רוצה להימצא במחיצתם".

     

    חסידויות בלי אדמו"ר (חי)

    רט מוסיף ומציין בחיוך, כי מה שמשותף לחב"ד ולברסלב היא העובדה שבשתיהן אין אדמו"ר חי. לדבריו: "הרבי מלובביץ' נפטר לפני 20 שנים, ורבי נחמן הלך לעולמו לפני יותר מ-200 שנים, אבל גם כשהרבי מלובביץ' היה חי, זה מה שהוא שידר. העובדה שבשתי החסידויות האלו מקבלים את כולם בחום ובשמחה, מושכת לשם רבים". 

     

    אבי רט נולד ב-1959, להורים ניצולי שואה שגדלו בבתים חסידיים באזור מרמורש שבטרנסילבניה. "לאחר שעלו לארץ, הוריי המירו את חסידות ויז'ניץ, בחסידות ארץ ישראל", רט אומר, אבל לדבריו החיבור לעולם החסידי נמשך בזכות העובדה שבית המשפחה היה קרוב מאוד למעונו של האדמו"ר מקרעטשניף, שאף היה הסנדק של התינוק אברהם צבי רט.

     

    כילד, ישב רט ב"טיש החסידי", בסמוך לאדמו"ר, התענג על הניגונים - ונותר עם קשר רגשי עמוק לעולם החסידות. אחרי שסיים תואר שני בהיסטוריה, הוא הרצה וחקר את עולם היהדות, ובמקביל פיתח קריירה חינוכית וספרותית כעיתונאי ופובליציסט, גם כאן ב-ynet יהדות.

     

    מפת התפשטות החסידות

    לפני כחמש שנים, עם פטירת אמו, החליט רט לקיים שיעור על העולם החסידי במלאת

    שלושים לפטירתה. לאירוע הגיעו 300 איש, שבתום השיעור ביקשו לקיים מפגש נוסף. כך נולדו שנתיים של שיעורים שבועיים שעסקו בחסידות.

     

    על השאלה, מדוע תחום זה כל כך מסקרן אותו, הוא משיב: "כמי שלימד היסטוריה, חיפשתי תמיד צמתים היסטוריים ששינו את המציאות. תנועת החסידות היא צומת ונקודת מפנה דרמטית בהיסטוריה היהודית. אבל כדי להבין את זה, חייבים להבין שכל מהפכה כלכלית, פוליטית, מדינית או דתית, צריכה להתמודד בהצלחה עם ארבעה מבחנים: לגלות בעיה, לתת פיתרון, לדעת כיצד ליישם את הפתרון, ו'להעמיד תלמידים הרבה', כלשון חז"ל".

     

    הספר "באהבה ובאמונה" מנתח, בין היתר, את הליך היווצרות המהפכה החסידית, במציאות שבה רוב העם היהודי באירופה היה מיואש, עצוב, מדוכא, מושפל ומנוכר לאליטה הרבנית-למדנית, שפעמים הפגינה בוז עמוק כלפי היהודים "הפשוטים".

     

    "הבעל-שם-טוב, מייסד החסידות שזיהה את הייאוש והניכור, הציע פתרון בדמות העתקה של עבודת הבורא מהשכל אל הלב, ומבית המדרש אל בית הכנסת", כך רט. "הוא העניק ביטחון לאנשים שגם יהודי שלא יודע ללמוד גמרא, הוא לא סוג ב', ואפילו אם כל מה שהוא יודע זה לחלל בחליל בבית כנסת, ה' אוהב אותו. הבורא מחפש את עבודת הלב.

     

    "יישום הפתרון היה באמצעות שינוי המבנה הקהילתי למצב חדש, שבו יש אדמו"ר וסביבו חצר חסידית, והדרך לעבודת ה' משובצת בשמחה. כשכל כל המעטפת היהודית השתנתה, החסידות אתגרה את המתנגדים ואת המשכילים. הנוכחות החסידית אילצה את המרקם היהודי להגיב אליה, וכמו בעולם העסקי, כשיש תחרות זה עושה טוב לכולם".

     

    "הצילו את יהדות אירופה מבחינה רוחנית"

    לדברי רט, החלק הרביעי בפסיפס שאפשר את ההצלחה של החסידות היא הפצת השיטה דרך תלמידיו העיקריים של הבעל שם-טוב, הלא הם "המגיד ממזריטש" (רבי דב בער), וכן הרב יוסף כ"ץ מפולנאה מחבר הספר "תולדות יעקב יוסף".

     

     (צילום: שוקי לרר) (צילום: שוקי לרר)
    (צילום: שוקי לרר)

     

    "הרב כ"ץ היה זה שאיגד והביא לדפוס את הגותו של הבעל שם-טוב,
    ואילו 'המגיד' הקים חממה שממנה יצאו עשרות אדמו"רים שהפיצו את השיטה החסידית בכל אירופה. בין הבולטים שבהם רבי שניאור זלמן מלאדי המכונה 'האדמו"ר הזקן', מייסד חסידות חב"ד שפעל ברוסיה בצוותא עם האדמו"ר מקרלין; רבי אלימלך ליפמן מליז'נסק שפעל בגליציה ונאבק בתנועת ההשכלה; ורבי שמואל שמעלקא הורביץ מניקלשבורג, שיחד עם אחיו פנחס, פעלו בגרמניה. זו היתה פריסת כוחות שיצרה תשתית לעולם חסידי, שהציל את יהדות אירופה מבחינה רוחנית".

     

    הדחיפה הסופית לספר, בעריכת דב ליברמן, באה בעקבות חודשים ארוכים של הרצאות על תורת החסידות שמשכו אליהן רבם מתושבי המרכז. "אנשים מכירים את חב"ד, ברסלב, גור וגם ויז'ניץ, אבל לא יודעים מי היה לפני מי, מי השפיע על מי, ומה ההבדל למשל בין החסידויות השונות. נכון שאפשר לחיות גם בלי לדעת את זה, אבל מי שמתעניינים בתחום יוכלו להכיר בעזרת הספר טוב יותר את העולם החסידי".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: AFP
    לא רק אומן
    צילום: AFP
    צילום: ישראל ברדוגו
    אבי רט
    צילום: ישראל ברדוגו
    "באמת ובאהבה" - עטיפת הספר
    מומלצים