שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    סיפור יהודי: הסבא - אדמו"ר, הנכדה - רבה רפורמית
    טליה אבנון-בנבנישתי הייתה קיבוצניקית מנותקת מיהדות, עד שבמהלך עבודת שורשים גילתה במקרה שסב-סבה הוא רבי לוי יצחק מברדיצ'ב - מגדולי החסידות. הגילוי שינה את חייה, והיום היא רבה רפורמית ומרכזת תערוכת "הסיפור היהודי" בבית התפוצות. הצצה לסיפוריהם של שרה סילברמן, דן שכטמן ואחרים - ולעבודות שורשים מדהימות של ילדים מרחבי העולם

     

    הסיפור המשפחתי שלהם: שרה וסוזן סילברמן ומשפחתן המורחבת. ביקור בירושלים ()
    הסיפור המשפחתי שלהם: שרה וסוזן סילברמן ומשפחתן המורחבת. ביקור בירושלים

     

    "כשאחותי שרה שאלה אותי לפשר המחיצה ברחבת הכותל המערבי, הסברתי לה שכאן, קבוצה קטנה של גברים חרדים מחליטה בשביל כולם. הרגע הזה הזכיר לי את חגיגות ראש השנה בילדותנו. על אף שמשפחתנו הייתה חילונית, מדי שנה נהג אבינו לקחת אותנו, ארבע בנותיו, לטפס על הרים ביום הראשון של החג. כשהגענו לפסגת הר מונאדנוק, הוא נהג להשקיף על הבתים שלמטה ולומר: 'אתן יודעות, אם יש אלוהים, אנחנו יותר קרובים אליו כאן מאשר אם היינו לכודים בין ארבעת קירות בית הכנסת".

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

     

    הטקסט הזה הוא חלק מסיפורן של האחיות שרה וסוזן סילברמן. הראשונה, קומיקאית יהודייה-אמריקאית בעלת שם עולמי. אחותה היא רבה רפורמית. הסיפור האישי שכתבו יחדיו תחת הכותרת "החוצפה לשנות את העולם", הוא חלק מתערוכה חדש ומרתקת שנפתחת היום (א') בבית התפוצות, וחושפת לראשונה שורת סיפורי משפחה אישיים שנכתבו על ידי דמויות מפתח מובילות בעולם היהודי.

     

    כל מה שקורה, חדש ומעניין - היכנסו לערוץ היהדות :

     

    עוד בכותבים: נשיא המדינה לשעבר, יצחק נבון, איש האוכל גיל חובב, זוכה פרס נובל דן שכטמן, כדורסלן העבר טל ברודי ורבים נוספים – מחווה לעשרים שנות הפרויקט עצי משפחה של "בית התפוצות", המוכר לרובנו מבית הספר. לצדם מוצגות עבודותיהם הייחודיות של ילדים יהודים מרחבי העולם, שיצרו את עצי המשפחה שלהם בדרך לא שגרתית.

     

    הנכדה של "סנגורם של ישראל"

    "יש לי שתי תשובות לשאלה 'מה המוצא שלך?' הראשונה היא: אני כלב מעורב. באמת, אני חושב שמישהו שיש בדמו גנים מבלרוס, תימן, תוניס, ספרד ואפילו הדים קלושים של גרמניה, אינו אלא כלב כנעני. אבל התשובה השנייה, שבה אני עושה שימוש תדיר יותר, היא 'אני תימני'. גם כי הגנים התימניים שוצפים בדמי באחוז גבוה יותר מכל השאר (50%), וגם כי, מניסיון, כל מי שהוא חצי, רבע או אפילו שמינית תימני, תמיד מגדיר את עצמו כבן העדה (ובצדק!)" (מתוך סיפורו של גיל חובב).

     

    "חמות של תקווה". נויה מיכאלי מבית הספר "גוונים" שבראש העין עם הסיפור המשפתי שלה (צילום: ניר שאנני) (צילום: ניר שאנני)
    "חמות של תקווה". נויה מיכאלי מבית הספר "גוונים" שבראש העין עם הסיפור המשפתי שלה(צילום: ניר שאנני)

     

    התערוכה "סיפור משפחתי" היא כמו בובת בבושקה רוסית. בכל פעם שנדמה כי מגיעים לסיפור המלא,

    צץ לפתע, כמעט בלי להתכוון, עוד סיפור ייחודי מתחת לפני השטח. ועל כן סיפורה של התערוכה הוא, במידה רבה, סיפורה של מנהלת הפרויקט עצמה, טליה אבנון-בנבנישתי, שבגיל 12 השתתפה בבניית עץ היוחסין המשפחתי במסגרת בית הספר, וחשפה תגלית ששינתה את חייה.

     

    אבנון-בנבנישתי היא מנהלת בית הספר הבינלאומי ללימודי העם היהודי במוזיאון. קיבוצניקית חילונית שגילתה במקרה לחלוטין כי היא צאצאית ישירה של אחת הדמויות הגדולות שידע העם היהודי, "והתגלית הזו, במידה רבה, קבעה את נתיב חיי", היא מספרת.

     

    "רק בגיל 12, כשעשיתי את עבודת השורשים שלי, גיליתי שלאבא שלי - ששמו לוי יצחק - יש סבא רבא מיוחד, שגם לו קראו לוי יצחק. הוא חי בעיירה ברדיצ'וב, והיה דמות חסידית ידועה ומיוחדת, בעיקר בזה שנהג להאיר פנים לכל אחד - ולראות בו את הטוב.

     

    "גדלתי בקיבוץ חילוני, וכילדה הדמות הזו לא אמרה דבר לאיש מסביבי. זו הייתה סביבה מאוד ציונית ארצישראלית, וזה לא היה כרטיס הביקור הכי מפואר בתנועה הקיבוצית, להיות עם סבא בעל הגות חסידית מיוחדת".

     

    "הפנינה של משפחתנו". אורה שיפצ'נקו, בית ספר "אור אבנר שבחברובסק, רוסיה (צילום: ניר שאנני) (צילום: ניר שאנני)
    "הפנינה של משפחתנו". אורה שיפצ'נקו, בית ספר "אור אבנר שבחברובסק, רוסיה(צילום: ניר שאנני)

     

    "אבל ברגע שהיכרתי מי היה - פשוט הוקסמתי. כילדה הבנתי שיש פה משהו היסטורי, בעל משמעות, ואני חלק ממנו. חלק מסיפור שחובתי לשמור עליו ולהקפיד שתהיה לו המשכיות. עם החוויה המכוונת הזו כילדה בת 12, נותבו לשם כל חיי המקצועיים והאישיים. למדתי לימודי רבנות והוסמכתי כרבה בתנועה הרפורמית, ובמידה רבה בגלל שבגיל 12 מצאתי סיפור משפחתי שהפך לנכס רוחני לכל חיי".

     

    עשרים-אלף סיפורים

    "ליום הולדתי השביעי קנה לי סבי, זאב אשור, מתנה - זכוכית מגדלת איכותית. הייתי מבלה שעות רבות בחוץ, ובעזרתה בוחן דברים בהגדלה. כבר אז פיתחתי את אהבתי לעולם הדברים הקטנים, כמו את הסקרנות לטבע שסבב אותי. בשנת 1967 בעת המחקר לקראת עבודת המגיסטר שלי, הגיע לטכניון מיקרוסקופ האלקטרונים הראשון. מאז לא נפרדנו, המיקרוסקופ ואני" (מתוך סיפורו של דן שכטמן).

     

    "הקשר עם העבר". מישל רוזנסטוק גלבר, בית ספר חיים וייצמן שבסן חוזה, קוסטה ריקה (צילום: ניר שאנני) (צילום: ניר שאנני)
    "הקשר עם העבר". מישל רוזנסטוק גלבר, בית ספר חיים וייצמן שבסן חוזה, קוסטה ריקה(צילום: ניר שאנני)

     

    לא פחות מעשרים אלף אילנות יוחסין מכל רחבי העולם השתתפו בתחרות שיזם המוזיאון, בהם אילנות שהגיעו מ-155 בתי ספר יהודיים. "מתוכם בחרנו את המיוחדים ביותר", מציינת אבנון בנבנישתי. חלקם הגדול של עבודות הילדים, הינם פרויקטים שהניבו תגליות של ממש: סיפורי גבורה בשואה, דמויות מופת ומודלים לחיקוי עבור הנערים והנערות אשר חקרו את שורשיהם".

     

    אלה יוצגו לצד ארבעים אנשי עשייה מוכרים ופורצי דרך, שהסכימו לחשוף את הסיפור המשפחתי שלהם

    במסגרת התערוכה. "אין לנו את משה רבנו וגם לא דוד בן גוריון, שהן דמויות מופת היסטוריות, לצערנו. לכן הכנו רשימה של ארבעים אנשים שלדעתנו מטביעים במו ידיהם חותם על העולם היהודי הנוכחי שבו אנו חיים. זה היה תהליך ממושך, אבל לשמחתנו כמעט כל מי שפנינו אליו, נענה ושיתף בשמחה".

     

    במסגרת התערוכה תושק לראשונה אפשרות גישה מרחוק למאגר הגנאולוגי המרשים של בית התפוצות, הנחשב לאחד הגדולים בעולם. כך יוכל כל אחד מביתו לבנות לו עץ משפחתי, ולהטעין אליו תמונות ומסמכים היסטוריים.

     

    "אגדה משפחתית שעברה מדור לדור מספרת כיצד עזבו אבותיי את תורכיה שאליה הגיעו בעקבות גירוש יהודי ספרד. במחצית השנייה של המאה ה-17, באחת ממלחמות הבלקנים, נכנסה לחצר משפחת נבון פִּרדה עמוסה בשני שקים כבדים, מלאים זהב. פחדם היה רב פן יחזרו חיילי האויב לחפש ולנקום. לפיכך החליטו לחלק את האוצר ולעזוב את עירם. אח אחד הגיע לירושלים ואני צאצאו" (מתוך סיפורו של יצחק נבון).

     

    "המנגינה היהודית" של יוני רזניקוב מאשדוד (צילום: ניר שאנני) (צילום: ניר שאנני)
    "המנגינה היהודית" של יוני רזניקוב מאשדוד(צילום: ניר שאנני)

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    סבא שלה היה צדיק. הרבה טליה אבנון-בנבנישתי
    מומלצים