שתף קטע נבחר

דתיים על-אמת? צמצמו צריכת מוצרים מן החי

יש כיום שפע של מזון המייתר למעשה את צריכת מוצרים מן החי. זה והעובדה שתעשיית המזון מייצרת סבל רב לבעלי החיים, מעלה דרישה מכל אדם שומר מצוות, לנסות ולצמצם את צריכת המזון מן החי - איש-איש כפי יכולתו. אכילת מזון מן החי איננה איסור הלכתי, אבל אנחנו בהחלט בדרך לשם

ההיתר לאכול בשר איננו מובן מאליו. פרשת השבוע שקראנו אתמול, "ראה", מלמדת שכאשר היו בני ישראל במדבר, נאסר עליהם לאכול בשר מתוך תאווה, והם אכלו ארוחה בשרית רק לאחר שנתנו מהבשר למזבח ולכהנים. משנכנסו לארץ ורוב העם חי במרחק גדול ממקום המקדש, הותר להם לאכול בשר חולין, המכונה בפרשה "בשר תאווה" (דברים י"ב, כ'-כ"ב).

 

<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>   

 

מסגנון הדברים בפרשה נראה בבירור שההיתר לאכול בשר ניתן מתוך התחשבות של בורא עולם בחולשותיהם של ברואיו. בעל הפירוש "כלי יקר" סבור שהתורה רואה בתאווה לבשר תוצאה של התרחקות פיזית ונפשית מהמקדש. לדעתו, התורה התירה אכילת בשר "כאשר ייאכל את הצבי ואת האייל", שאוכלים מהם מעט, משום שיש לצוד אותם, "ומחמת הטורח הוא ממעט באכילתם".

 

כל מה שחדש ומעניין - בערוץ היהדות :

 

גישה זו הרואה באכילת בשר היתר שבדיעבד, פותחה בכתבי הראי"ה קוק, ודבריו נערכו לחיבור הידוע בשם "חזון הצמחונות והשלום" על ידי תלמידו, הרב דוד כהן, ובימים אלה מציינים את יום השנה לפטירתם. נקודת המוצא של הרב קוק היא ש"זהו חיסרון מוסרי כללי של המין האנושי, שהוא לוקח את חייהם של בעלי החיים בשביל צרכיו והנאותיו".

 

הצרכנים לא יודעים

הרב קוק מראה כיצד פסוקי פרשתנו משקפים אי-נחת ואף "גערה נסתרת" ממצב זה, ומציין כי "אדם הראשון לא הותר לו בשר לאכילה" (סנהדרין נט, ב), ועובדה זו מלמדת שהוא אמור היה להימנע מאכילת בעלי חיים. הרב קוק עמד על כך שמצוות רבות בתורה באות לצמצם את צערם של בעלי חיים, ולרסן את התאווה האנושית לבשר.

 

ההזנה המסיבית בלולי פיטום של עופות גורמת לשברים ולעיוותים ברגליים, בלולי מטילות התרנגולות כלואות בכלובים קטנטנים, הנוטים בזווית ()
ההזנה המסיבית בלולי פיטום של עופות גורמת לשברים ולעיוותים ברגליים, בלולי מטילות התרנגולות כלואות בכלובים קטנטנים, הנוטים בזווית

 

עם זאת, הרב קוק לא סבר שיש כיום חובה להיות צמחוניים, וזאת הן בשל ההכרח הפיזי בתזונה בשרית, והן בגין רמתה המוסרית הנמוכה של החברה האנושית, המחייבת אותה להתמודד תחילה עם גילויי אכזריות כלפי בני אדם. הרב קוק אף הביע חשש מפני יחס שוויוני כלפי בעלי חיים, שיטשטש את ההבדל בין אלה לאלה.

 

בחזון אחרית הימים של הרב קוק, מושם דגש רב על כך שאז ייברא עולם חדש שבו "מדרגת החי דלעתיד לבא תהיה כבחינת המדבר דעכשיו".

 

לא מן הנמנע שבזמננו היה הרב קוק מצדד בצמחונות עוד ביתר שאת, שכן כיום קיים שפע של סוגי מזון המייתרים את ההכרח במוצרים מן החי. מעבר לכך, כיום נגרם סבל רב לבעלי החיים בתעשיית המזון. גידול האוכלוסייה, העלייה ברמת החיים והתיעוש שהתעצם, הביאו להגברה עצומה של צריכת בשר, והאדם מתערב בטבע ביד קשה כדי להגדיל את תפוקתם.

 

כך, לדוגמה, ההזנה המסיבית בלולי פיטום של עופות גורמת לשברים ולעיוותים ברגליים, בלולי מטילות התרנגולות כלואות בכלובים קטנטנים, הנוטים בזווית, ואצל פרות התערבות גנטית וחליבה אינטנסיבית גורמות למחלות בעטינים, לכאבים ולשברים. צרכני המזון אינם באים במגע עם בעלי החיים ואינם רואים את סבלם, אלא קונים מוצר תעשייתי ארוז ומוכן, ולפיכך גילויי חמלה הם בעיקר נחלתם של צמחונים מושבעים שנחשפו להיכרות עם המצב בשטח.

 

ח"כים דתיים, בעלי החיים מחכים לכם

אני סבור שאי אפשר להגדיר אכילת מזון מן החי כאיסור, שכן היהדות מתירה לאדם להשתמש בבעלי חיים לצרכיו. אולם עם זאת, יש לשמור על איזון בין התועלת המושגת מהשימוש בבעלי חיים, לבין הסבל הנגרם להם. לעיקרון זה דוגמאות רבות בספרות ההלכה, כגון בדיונים על מריטת נוצותיהם של אווזים (תרומת הדשן, קה), גידול עגלי חלב (אגרות משה, אבהע"ז, ד, צב), הרעבת תרנגולות (מנחת יצחק, ו', קמה) ועוד.

 

קשה לקבוע בבירור היכן עובר הגבול בין פגיעה סבירה בבעלי החיים לצרכי האדם, לבין גרימת סבל חריג. אולם חשוב לפתח מודעות לנושא, ללמוד על המצב בשטח, ולפעול לשיפור הטיפול בבעלי החיים בתעשיית המזון.

 

ראוי לצמצם את צריכת המוצרים מבעלי החיים - כל אחד כפי יכולתו, ולהימנע לחלוטין מצריכת מוצרי מותרות שייצורם כרוך בסבל גדול לבעלי החיים, כגון: כבד אווז ובשר עגלי חלב. יש לעודד צריכה של מוצרים הגורמים פחות סבל כגון ביצי חופש, ולפעול להוזלת מוצרים אלה. כמו כן, ראוי שאנשים ועסקני ציבור השומרים מצוות, יתמכו ביוזמות חקיקה בתחומים אלה.

 

ראש חודש אלול הוא ראש השנה למעשר בהמה (משנה ראש השנה א, א). פעילים מהארגונים "תנו לחיות לחיות" ו"עולמקום" הציעו להתמקד בתאריך זה בדאגה לבעלי חיים, והם יקיימו מפגש בנושא צמחונות ביהדות בהשתתפות ארז לב ארי והדסה פרומן היום (א') ב"צוללת" בירושלים (לפרטים לחצו כאן ).

 

נראה שברוח חזונו של הרב קוק, זו אכן יזמה ברוכה. ראוי שניתן את הדעת לנושא זה, נגלה בו מעורבות ורגישות, ונשתדל ליצור איזון נכון בין צריכה והנאה - לבין חמלה והקפדה על "צער בעל חיים". בתקווה שעד מהרה נגיע ליום שבו תתקיים הנבואה: "מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" (ישעיהו י"א), יום בו שום בריה לא תגרום צער לאחרת.

 

  • הרב ד"ר רונן לוביץ, משמש כרב היישוב ניר עציון, מרבני "בית הלל" ונשיא "נאמני תורה ועבודה".

 

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גיל יוחנן
באמת חייבים את זה?
צילום: גיל יוחנן
הרב ד"ר רונן לוביץ'
מומלצים