שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שוברת את מחיצות: "אני לא עושה מוזיקה דוסית"
    היא משלבת פסוקים מהמקורות עם יצירות רוק, חובשת כיסוי ראש אבל שרה בפני גברים, גרה בתל אביב כשנשמה בבית הכנסת. רות נודלמן מוציאה אלבום ראשון, לא מתלבטת יותר בשאלת "קול באישה ערווה" - ורוצה שהקהל החילוני יאזין למוזיקה שלה. קבלו קליפ ושיר בבכורה מהאלבום

     

    "רק תני בי אור"    (צילום: סטאס מינדרול, עריכה: גידי סורוצקין)

    "רק תני בי אור"    (צילום: סטאס מינדרול, עריכה: גידי סורוצקין)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    בזמנים שבהם הכי מגניב לחגוג "שישי ישראלי" שהוא בעצם "שישי דתי", מתגלה זמרת דתייה שיש לה מה להציע. באמת ולא במשחק, גם לחילונים, מבלי לבטל את זהותם. רות נודלמן היא אולי חלק מקשר תרבותי חדש בין מגזרים, שמחליף את המיאוס והחשדנות - בשיתוף ורוחניות.

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >> 

     

    נודלמן היא גם אדם של מורכבויות: למדה בבית ספר יסודי חרדי ביום, והאזינה לבטהובן אחר הצהריים. הגיעה מבית דתי ולמדה בתיכון "פלך" הליברלי. משלבת בין פסוקים מהמקורות, ובין יצירות קלאסיות ולהיטי רוק, ומוציאה בימים אלה את אלבום הבכורה שלה, שהושק אמש (יום ג') במופע מיוחד ב"צוללת הצהובה בירושלים".

     

    קראו עוד בערוץ היהדות :

     

    אחרי שסיימה את לימודיה ב"רימון", וחרשה את הארץ בהופעות עם הלהקה שהקימה - נודלמן הפכה לפנים מוכרות בעיקר בעקבות השתתפותה ב"כוכב נולד". "לא הפכתי למוזיקאית בזכות 'כוכב נולד', אבל כל דבר הוא אבן דרך. וניסיון על הבמה, עם קהל ועם ביקורת, חיזקו אותי מאוד", היא אומרת.

     

    האזינו: "היה לי הר"    (צילום: ארתור ברגילבסקי)

    האזינו: "היה לי הר"    (צילום: ארתור ברגילבסקי)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    "מבחינת המשתתפים והפידבקים שלהם מסביב, הבנתי שיש לי תפקיד במוזיקה", והיא מתארת את התפקיד כ"זכות שיש לכל אחד להיות קשור לאלוהים שלו בדרך שלו, בין אם במדיטציה, בתפילה אישית או בהנחת תפילין.

     

    "לכל אחד היה צורך לספר לי איפה נקודת השמיים האישית שלו. זה עשה לי טוב. כשהייתי ילדה הרגשתי את הלב והתמימות שבאמונה, אחר כך הבנתי כמה חשוב להפעיל את השכל - להבין במה אני מאמינה, ואני עדיין בתהליך של התקרבות לקדוש ברוך-הוא".

     

    ואיך זה משתלב עם עולם המוזיקה? עם ההופעות?

     

    "חשבתי שאני צריכה להצליח עד גיל 24, לגור בתל אביב ולהראות חילונית, וכל מני דברים כאלה שאנחנו תוקעים לעצמנו בראש. אבל אז אתה לומד שרק כשתהיה יותר אותנטי, הגלגלים יתחילו לנוע".

     

    ומה השתנה?

     

    ברגע שמצאתי את האחד שלי, הבנתי שלא רק שזה לא מתנגש - אלא שזה משלים, ושמשם צריכה לבוא היצירה. מתוך החיים, ולא מתוך הספרים והתיאוריות. מהזוגיות, מהילדים ומהמראות שהם מציבים כל הזמן. גם האומץ שלקחתי מבחינה אמונית להכשיר בית, להכשיר מטבח ולהיות דתייה. לקחת על עצמי את ההגדרה הזאת - וללכת על זה עד הסוף, גם עם החצאית ועם כיסוי הראש".

     

    ואת נתקלת בהרמת גבות על שאלות הלכתיות של שירת נשים?

     

    "נתקלת בדברים כאלה כל הזמן. מלב אל לב אני אגיד לך שאני לא מתיימרת להבין. זה דואלי כי ביהדות מחנכים אותך למחשבה עצמאית, ומצד שני יש את הקטע שהרב אומר לך מה עושים ויש גבולות ברורים.

     

    "אני אוהבת את זה שיש אבא גדול בשמים שהביא לנו תורה, ועם זאת יש את השלב שאנחנו חיים בו באמת. הייתי שם, אני לא רוצה לקרוא תיגר על ההלכה, אני לא רוצה להתריס ולהכעיס, ואני באמת לא מתכוונת לזה. אבל ניתאי (בן הזוג) אמר לי בפשטות - השם לא רוצה שתעשי משהו בגלל לחץ חברתי, או מפחד מה אחרים יגידו. כרגע זו את, אז תהיי את. וככה הוא פתר לי את זה בשנייה".

     

    נודלמן מספרת כי דווקא המגזר מפרגן: "אני יכולה להגיד שכקהילה, כמגזר, יש הרבה פרגון והרבה תמיכה, ואנשים מרגישים שעושים את זה מהלב. אני לא יכולה לעשות משהו אחר. אני משתדלת כמה שאפשר לעשות הכל לשם שמים".

     

    האיזון בין רוח לאדמה

    בגיל 30 רות נודלמן נשואה לניתאי ואמא לשניים: טליה בת שנתיים וחצי, לדביר בן כמעט שנה. למוזיקה

    היא מתייחסת כאל שותף שלישי בחייה: "זה דבר שאני לוקחת ברצינות, וצריך לבנות אותו כמו חיי נישואין".

     

    בואי נדבר באמת על המשפחה.

     

    "זה ממוטט אותי, זה מגמד את כל הרגשות שהרגשתי. אם זו חרדה מתוך אהבה בצורה שלא ידעת שקיימת, או רגעי אושר חזקים. כל כך חיכיתי לפגוש אותם אחרי הגן היום, ועם זאת אסור לפגוע בשילוב של זה עם הקריירה המוזיקלית. אם פעם היתה לי פריבילגיה כזו, היום כבר אי אפשר לכתוב עד שלוש בבוקר, וצריך להתעקש שבזמן שאתה שם, אז אתה שם לגמרי.

     

    "יש בזה גם משהו מאוד משחרר. בעבר חייתי את המוזיקה 24/7 בלי גבולות, וזה מאוד מסוכן לנפש של אמן, כי גם ככה אתה חצי על הקרקע, ואין שום דבר שמקרקע אותך. עכשיו עושה לי טוב לנשמה לדעת שעד שעה מסוימת אני עפה לי במוזיקה, וביצירה, ובעבודה סביב האלבום - ומשעה מסוימת אני נטו על הקרקע עם המשפחה שלי, ואפילו את הטלפון אני לא לוקחת איתי. האיזון הזה בין הרוח לאדמה חשוב, וזה ממש יכול לבנות מוזיקאי".

     

    לא עושה מוזיקה דתית

    היום הדת לוקחת מקום מרכזי בחייה של רות, ועדיין היא מאמינה שיש לה מה להציע לקהל הלא-דתי: "אני חושבת שהמגזר החילוני מאוד יתחבר לאלבום. אני חיה בסביבה חילונית, ואני עושה מוזיקה מכל הסוגים: מפאנק ורוק ואוונגרד.

     

    "בעלי תמיד צוחק עליי שאני מכירה את כל הלהקות הכי זנוחות עלי אדמות, ואני מחברת בין העולמות האלה יחד
    עם המסורת העמוקה שלנו. ובתוך כל זה כשתשמע את ההופעה, לא תזהה מוזיקה 'דוסית'. אני מניחה שהיום רובנו על אותה סירה. אנשים רוצים לראות את המציאות בעוד רבדים".

     

    ומה השיר שאת הכי גאה בו?

     

    "זו שאלה מאוד קשה. גאווה זו לא תכונה טובה, אבל האלבום הזה הוא באמת היצירה המוגמרת, ואני מאוד אוהבת את 'תני בי אור'. העוצמה הזאת של המוזיקה מתחברת לי עם עוצמת התפילה".

     

    בראיון שערכנו איתך לפני כמה שנים, שאלנו איפה את רואה את עצמך בעוד חמש שנים. דיברת על משפחה ועל קריירה, ונראה שהלך לך. מה הפעם?

     

    "בעוד חמש שנים, בעזרת ה', אוציא אלבום שלישי, המשפחה תתרחב, הקשר עם הקהל יגדל - ואצליח להתפרנס בכבוד מהיצירה. חיה באמונה, קרובה לה' באהבה ונשארת בריאה".

    פורסם לראשונה 24/11/2015 22:42

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים