שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    נעדרים מבימת ההיסטוריה
    ממשלות ישראל לדורותיהן לא דאגו לחשוף את אחד מהנושאים הכואבים בהיסטוריה היהודית - גירוש יהודי מדינות ערב במאה שעברה

    מראות הפליטים ששוטפים בימים אלה את אדמת אירופה כשמשפחות שלמות וילדים קטנים ישנים ברחובות בלי מים ומזון וכולם הולכים אלפי קילומטרים ברגל בדרך אל עתיד לא ידוע, מציפים בימים אלה את מהדורות החדשות המרכזיות והעיתונים. אומרים שאין טוב ממראה עיניים, ואכן הסיקור התקשורתי הנרחב מעלה על סדר היום הציבורי את סוגיית הפליטים ומותיר את חותמו על מדינות העולם המערבי כולו. סיקור תקשורתי זה לא עמד לרשות הפליטים היהודים שגורשו ונעקרו במאה הקודמת ממדינות ערב ואיראן, וכך נותרו הם וסיפוריהם נעלמים מהעין ומהשיח הציבורי.

     

    עוד בערוץ הדעות:

    כך לא מפתחים את הנגב

    איך להרתיע מחבלים בגדה?

    להקים ערוץ הסברה בינלאומי

    מימון זר: פרטי מול ממשלתי

    צועדים בבטחה לעבר מדינה דו-לאומית

     

    הפליטים היהודים ממדינות ערב נאלצו ברובם לעזוב חסרי כל את המדינות שבהן נולדו וחיו‏, כתוצאה מהפרת זכויות אדם‏. מדובר בתהליך שהחל בשנות ה-30 של המאה ה-20, שהלך והתעצם בהכוונתה‏ של הליגה הערבית בסמיכות להקמת מדינת ישראל, ונמשך בשנות ה-50' וה-60'. במהלך השנים הללו חוו היהודים פרעות, רדיפות, מעצרים ואף הוצאות להורג, וככל שהלך והתעצם התהליך חדלו מלהתקיים קהילות בעלות היסטוריה בת מאות ואלפי שנים, במה שהוגדר כ"טיהור אתני" של האוכלוסייה היהודית בארצות ערב. הם הפכו לפליטים, כאשר רבים מהם מצאו מקלט במדינת ישראל וכיום הם וצאצאיהם מהווים יותר ממחצית מאוכלוסייתה.‏

     

    אולם, למרות היקפם ועוצמתם של אירועים אלה, קולם של הפליטים היהודים מארצות ערב כמעט שלא נשמע, תוך שסיפורם וחוויותיהם נעדרים במידה רבה הן מהשיח הציבורי והן מהנרטיב ההיסטורי של עם ישראל. ממשלות ישראל לדורותיהן לא דאגו לחשוף את אחד מהנושאים הכואבים בהיסטוריה היהודית, שהינו כאמור חלק מרכזי ממורשתם של למעלה ממחצית מהתושבים בארץ. מבחינה היסטורית מדובר בסיפור אקסודוס השני של יהודי ארצות ערב, אולם אף אחד לא סיפר במשך כל השנים שעברו על הפוגרומים והפרעות שהקהילות הללו עברו ועל העובדה שלאחר 2500 שנים שבהן היו שוקקות חיים נתרוקנו הן לחלוטין תוך 25 שנה.

     

    למעט שר החינוך בנט, שמראה נכונות רבה להטמיע את הנושא, מערכת החינוך לא עשתה מספיק במשך עשרות שנים על מנת להטמיע בתלמידים את הסיפורים האלה.

     כך נוצרה מציאות אבסורדית שבה בני נוער מוצאים עצמם מזדהים עם הפלסטינים על מה שהם קוראים "נכבה", מבלי שהם מודעים לנכבה האמיתית והיזומה שהתחוללה כלפי יהודי ארצות ערב, אשר מחציתם נמנים עם צאצאיה.

     

    בניסיון לתקן את המצב, נחקק בשנת 2014 ביוזמתי ובהצטרפותו של הח"כ לשעבר ניסים זאב חוק היום לציון היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ומאיראן. אולם היום, כאשר אנו מציינים זו הפעם השנייה את יום הציון, לצערי מידת החשיפה וההנצחה עדיין אינה ראויה מספיק וכן לא ניתנת מספיק הדעת מהי הדרך בה מדינת ישראל צריכה להנציח בפועל את יום הציון. מדובר בפרק חשוב ומרכזי בזהותנו כעם ישראל בארץ ישראל, והגיעה העת והשעה שיקבל הוא את מקומו הן על בימת ההיסטוריה היהודית והן בתודעה של עמנו.

     

    הכותב הוא ח"כ לשעבר ומנהל מרכז דהאן - המרכז לחברה, תרבות וחינוך במורשת יהדות ספרד

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים