שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    גורשו מירדן כי החזיקו כיפות: "אסור להחזיק בחפצים יהודיים"
    משפחה ישראלית ביקשה לצאת לחופשה משפחתית בירדן, אך במסוף הגבול חשבו אחרת: ללא מילת הסבר או הבהרה, חטפו הירדנים את הכיפות מעל ראשי האב וילדיו, השאירו אותם לחכות שעתיים - ולבסוף דרשו מהם לשוב לישראל "כדי להיפטר מהכיפות": "המסר היה מאוד פשוט: לא רוצים אותנו בירדן". משרד החוץ: נערוך בדיקה עם השגרירות הירדנית

    "הילדים אמרו לא מעוניינים, הם הרגישו שהם לא רצויים כיהודים בירדן, ובעצם ביטאו את מה שאנחנו הרגשנו". ילדי משפחת הירדני, במעבר הגבול (צילום: תמר הירדני) (צילום: תמר הירדני)
    "הילדים אמרו לא מעוניינים, הם הרגישו שהם לא רצויים כיהודים בירדן, ובעצם ביטאו את מה שאנחנו הרגשנו". ילדי משפחת הירדני, במעבר הגבול(צילום: תמר הירדני)

     

    מורת דרך ובני משפחתה שהיו אמורים לחצות אמש את הגבול עם ירדן לחופשה משפחתית, עוכבו במסוף הירדני ולא הורשו להיכנס למדינה, משום שהחזיקו ברשותם כיפות. "לקחו לנו את הכיפות מהראש, בלי שום התראה או הסבר", סיפרה ל-ynet תמר הירדני.

     

    כל מה שרציתם לדעת על חנוכה - בעמוד המיוחד שלנו. היכנסו

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>  

     

    היא הוסיפה כי גם לאחר הפצרות והבטחות להטמין את הכיפות בתרמילים, לא התרצו הפקידים הירדנים, שדרשו מהם להשאיר את הכיפות במעבר הגבול - וציינו כי הכניסה לשטח ירדן עם "חפצים יהודיים" אסורה. במשרד החוץ הגיבו כי יבררו את פשר ההתנהלות עם השגרירות הירדנית: "אנחנו עם המשפחה, וסבורים כי אין כל הצדקה להחרמת כיפות", מסרו.

     

    חנוכה שמח בערוץ היהדות :

     

    לא כך תכננו בני משפחת הירדני שיסתיים הטיול שציפו לו בירדן. אמש הגיעה המשפחה – ישי ותמר הירדני ושלושה מילדיהם - למעבר הגבול בערבה. "התלבטנו אם להגיע עם כיפה למעבר, או שלחבוש כבר את הכובע", מספרת הירדני. "לבסוף החלטנו להחליף שם. לא חשבנו בשום שלב שצריך 'לעבוד' על הירדנים, או שזה יהווה בעיה כלשהי".

     

    "תחזרו לישראל כדי להיפטר מהכיפות"

    הירדני שכבר שהתה בעבר בירדן, מספרת כי ארגנה את הטיול בשיתוף גורמים שמכירים את הנהלים, וזו

    הפעם הראשונה שבה שמעו על האיסור להיכנס עם "חפצים יהודיים" למדינה.

     

    "מומחה שאתו ארגנתי את הטיול, אמר לי עם מי בדיוק צריך לתאם ואיפה", היא מספרת. "אבל דבר כזה? הוא פשוט היה המום. התכתבתי איתו תוך כדי האירוע. היינו תקועים שעתיים בגבול, עד שהסכימו להחזיר לנו את הדרכונים. הוא אמר לי שפעם אחת הוא נתקל בזה שעשו לחרדי בעיות, אבל זהו. וגם אז אפשרו לו להיכנס".

     

    אחרי המעבר לצד הירדני של המסוף ותשלום אגרות המעבר, מציינת הירדני כי ללא מילת הסבר או הבהרה, ניגש אליהם אחד החיילים, ופשוט חטף את הכיפות מראשי הילדים ואב המשפחה.

     

    "זה נעשה בצורה מאוד מכוערת. הוא לא הסביר או אמר כלום, הוא פשוט לקח להם את הכיפות מהראש, ונעלם", היא מספרת. "לאחר זמן מה הוא חזר, והתחיל לצעוק עלינו. הוא דרש מאיתנו לחזור חזרה לישראל כדי 'להיפטר' מהכיפות".

     

    ניסיונותיהם של בני המשפחה לשנות את רוע הגזרה, נפלו כאמור על אוזניים אטומות: "אמרנו להם שאנחנו כבר פה, ולא נעשה את כל התהליך הבירוקרטי בחזרה. אמרנו שאין לנו שום בעיה להשאיר את הכיפות עמוק בתרמיל, וזהו. אבל הוא לא הסכים בשום אופן".

     

    הירדני מוסיפה כי "אפילו הנהג המקומי שליווה אותנו ניסה להתערב, ואמר לו שהוא לוקח אחריות והוא עצמו ישאיר את הכיפות אצלו במונית, וייקח את זה אליו הביתה. שום דבר לא עזר. המסר היה ברור: עם חפץ יהודי לא תוכלו ליהכנס לשטח ירדן".

     

    "הילדים לא רצו לטייל בירדן יותר"

    תוך כדי האירוע, הייתה המשפחה עדה לתקרית דומה: "מטייל נוסף הוכנס לחדר שבו שהינו, ונאלץ לחזור בגלל שבתיק שלו היו, 'שומו שמיים', תפילין! ואותו מדריך טיולים אומר לי: אני לא יודע מה קורה, אבל אני אישית נכנס לירדן בעקביות עם תפילין. הוא אמר לי שאם היה לו שמץ של חשש שכיפות יהוו בעיה, הוא היה מעדכן אותנו מראש".

     

    הירדני מציינת כי לתחושתה, ישנם פקידים במסוף שמחליטים באופן שרירותי על נהלים מסוימים. "זו לא מדיניות רשמית, ואנחנו לא המשפחה הסוררת שעוברת על הכללים שלהם".

     

    מה בסופו של דבר גרם לכם להחליט לוותר על הכל ולעשות "אחורה פנה"?

     

    "האמת היא שזה הגיע מהילדים. ישבנו שם והיינו מאוד מבואסים שבגלל כיפות נחזור הביתה. לא היה לנו עניין עקרוני עם זה, אם היינו יודעים מראש - לא היינו באים עם כיפה. אבל כאשר בא מישהו, ובצורה כל כך תוקפנית ומכוערת פשוט לוקח את הכיפה מהראשים שלנו, ואז משאיר אותנו להתייבש שם.. הילדים אמרו לא מעוניינים, הם הרגישו שהם לא רצויים כיהודים בירדן, ובעצם ביטאו את מה שאנחנו הרגשנו. זו נקודת האור שלי בכל הסיפור הזה".

     

    "כאשר חפץ יהודי דתי הופך לפריט כל כך בלתי נסבל, עד שאפילו בתיק הוא 'מוקצה', קשה לשאת את המחשבה על זה, וזה מעורר תהיות", היא מוסיפה.

     

    משרד החוץ: "אין הצדקה להחרמת כיפות"

    בינתיים המשפחה כבר הספיקה להתמקם באחד מבתי המלון באילת, לחופשה ישראלית. לדבריהם, הסיטואציה

    גרמה להם הפסדים כספיים ניכרים, מאחר והמלון הירדני ושאר המקומות ששולמו מראש, מסרבים להחזיר להם את כספם.

     

    "המסר בעיניי הוא מאוד פשוט: אולי רוצים אותנו שם כישראלים, אבל לא רוצים אותנו כיהודים".

     

    ממשרד החוץ נמסר בתגובה: "אנחנו בודקים עם השגרירות מהו הבסיס להתנהלות הירדנית. נראה לנו סביר שזו יוזמה מקומית, מוטעית כמובן. אנחנו עם המשפחה, וסבורים כי אין כל הצדקה להחרמת כיפות".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים