שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    הכותל - סמל של עם אחד
    הכותל, שהיה סמל של מונופול ושל אחדות שמותנת באחידות, יהפוך לסמל של עם אחד היודע לחגוג גם את המכנה המשותף וגם את ריבוי הפנים שבו

    ביומו האחרון כמזכיר הממשלה העניק אביחי מנדלבליט מתנה חשובה לחברה הישראלית ולעם היהודי. גם אם המשמעות המלאה של המתווה שגיבש בעניין הכותל המערבי ושאושר בממשלה תתברר בהדרגה ואט אט, הרי שנפל דבר בישראל. רוב הציבור הישראלי אכן אינו נוהג לפקוד את הכותל באופן קבוע לטובת תפילה, אבל הרוב המכריע של הישראלים אינו מוכן לראות נשים נאזקות רק מכיוון שהתעטפו בטלית או לקבל מצב בו נכפית הפרדה בין חיילים וחיילות בטקסי השבעה ברחבה הציבורית של האתר הלאומי.

     

    עוד בערוץ הדעות:

    פשרה שהיא רעידת אדמה

    שתי גדות לשמאל

    איך להגיב להחלטה לסמן מוצרים

    בונים שפה דמוקרטית משותפת

    נתניהו מ פ ח ד

     

    על פי המתווה שאושר תוכשר רחבת תפילה ממלכתית בחלקו הדרומי של הכותל המערבי, שבה לא תונהג הפרדה בין גברים ונשים. הרחבה תהיה חלק אינטגרלי מאתר הכותל המערבי ותפעל במסגרת חוק המקומות הקדושים, בשעה שהתפילה בה תתנהל ברוח היהדות הרפורמית והיהדות הקונסרבטיבית. הכניסה לאזור התפילה השוויוני תעשה דרך הרחבה הציבורית של הכותל ובאמצעות שער משותף, שיוביל הן לרחבות התפילה האורתודוכסיות והן לרחבה החדשה.

     

    למרות שהרחבה החדשה תוגדר בחוק כחלק מאתר הכותל היא לא תנוהל על ידי רב הכותל והקרן למורשת הכותל המערבי, אלא על ידי מועצה שבה יכהנו נציגי ממשלה בכירים ונציגים של התנועה הרפורמית, התנועה הקונסרבטיבית וארגון נשות הכותל. לא פחות חשוב מכך, ההחלטה קובעת שהרחבה העליונה של הכותל המערבי תיועד לטקסים ממלכתיים וציבוריים ולא תונהג בה הפרדה בין גברים ונשים.

     

    כל מי שקורא את הדו"ח הממשלתי ואת נוסח התקנות החדשות וכל מי שמביט במפה המשרטטת את רחבות התפילה יכול להבין את משמעות הדברים. לראשונה תינתן הכרה מלאה וברורה בחוק הישראלי למנהג תפילה שוויוני ברוח היהדות הרפורמית והקונסרבטיבית כחלק אינטגרלי ולגיטימי של המנהגים והנהלים במקומות הקדושים לעם היהודי. לראשונה יוקם גוף ממשלתי בעל סמכויות ותקצוב בהשתתפות נציגים רשמיים של התנועה הרפורמית והתנועה הקונסרבטיבית. כל מבקר בכותל וכל משפחה מהארץ ומהתפוצות החוגגת בר או בת מצווה יוכלו לבחור בין תפילה בהפרדה ועם מחיצה (כשהאמא, הסבתא והדודה מתאמצות להציץ במתרחש על כסאות פלסטיק מעבר לגדר הגבוהה) לבין תפילה שוויונית ומשפחתית.

     

    כל ישראל חברים

    המקורות שלנו מלמדים אותנו שירושלים אמורה לעשות את כל ישראל חברים. המציאות כידוע שונה למדי. אחד מהישגיו הגדולים של המתווה הוא הדיאלוג המתמשך שקדם לאישורו עם כל הגורמים הנוגעים בדבר ומתוך מאמץ אמתי לגבש פשרות והסכמות. מטבע הדברים, פשרות אלו מחייבות את שני הצדדים. אחרי שנות דור של מאבק ארוך והרואי, כולל המתווה גם הסכמה שתפילת נשים כמנהגן של נשות הכותל תתקיים ברחבה החדשה. עזרת הנשים ועזרת הגברים תשמשנה למנהג תפילה אורתודוכסי, כשם שהרחבה החדשה תהיה הבית של מנהגי התפילה הפלורליסטים בעולם היהודי.

     

    סביר להניח שבתוך המרחב האורתודוכסי הישראלי ימשך הוויכוח מה נכלל בתוך מנהג התפילה ההלכתי, וטוב שכך, אך במקביל תיווצר מציאות שבה יהודים חילונים, מסורתיים, רפורמים, קונסרבטיבים וכן - גם אורתודוכסים מודרניים יוכלו לחגוג זה לצד זה, להתפלל זה לצד זה, לטמון פתק בין האבנים זה לצד זה, כאשר מנהג אחד אינו מפריע לאחר ואינו בא על חשבונו. בשנים האחרונות, ובאופן זמני, כונה האזור בו תבנה הרחבה החדשה בשם "עזרת ישראל". האמת היא שעם אישור המתווה ראוי לקרוא לרחבה זו - "עזרת כלל ישראל", מכיוון שדווקא בה יבוא לידי ביטוי העיקרון שכל ישראל ערבים זה לזה אבל לא חייבים להיות דומים זה לזה.

     

    במציאות המדממת סביבנו ניתן בהחלט לשאול האם אכן מדובר בהחלטה חשובה והיסטורית. התשובה טמונה בכך שהמתווה שאושר מבוסס על ערכים של סובלנות דתית, כבוד הדדי, מתינות ופלורליזם. כל מי שמביט סביב יודע עד כמה הערכים הללו נדרשים לחברה הישראלית דווקא בימים אלו ובמיוחד בכל הנוגע למתרחש ברחובותיה של ירושלים.

     

    התנגדותם של השרים החרדים ושל השר אורי אריאל להחלטת הממשלה מלמדת שהדרך ליישום המתווה ולהפעלתו עוד תהיה רצופה מהמורות, אבל עם אישור הממשלה הקטר

     כבר יצא מן התחנה. הסוכנות היהודית, הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה, התנועה הרפורמית, התנועה הקונסרבטיבית וארגון נשות כותל יעמדו בתוקף על היישום הקפדני של המתווה ולא יאפשרו את הפיכתו לאות מתה.

     

    סביר להניח שגם לאחר היישום, ייקח זמן עד שהישראלי הממוצע יראה לנגד עיניו שלוש רחבות תפילה כאשר הוא חושב על הכותל המערבי ולא רק שתיים; אולם בסופו של יום זו תהיה התמונה שתבהיר ותחנך שיש יותר מדרך אחת להיות יהודי בישראל. לאט-לאט, כיתות בתי ספר שתגענה לאתר הכותל תבקרנה בשתי הרחבות וכך יהיה גם בביקורים רשמיים של משרד החוץ או בסיורים של קבוצות תיירים יהודים ולא יהודים. הכותל שהיה סמל של מונופול ושל אחדות שמותנת באחידות יהפוך לסמל של עם אחד היודע לחגוג גם את המכנה המשותף וגם את ריבוי הפנים שבו. בניגוד למסעות הפרסום שראינו בשבוע האחרון, שהטיפו לבדלנות, קיצוניות, תיוג ושנאה, על המתווה החדש בהחלט ניתן וצריך לומר: "אם תרצו - אין זו אגדה".

     

    עו"ד הרב גלעד קריב, מנכ"ל התנועה הרפורמית בישראל

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים