שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    הבו חומר ולבנים ונבנה - היי-טק בערים ערביות
    הפתרון למחסור העובדים בהיי-טק נמצא במקום אחר. וכמו במקרים רבים - דווקא מתחת לפנס

    לאחרונה התבשרנו כי ראש הממשלה ושר הכלכלה שוקל הבאת עובדי היי-טק זרים לישראל, בתגובה לדברי המדען הראשי בדבר הקיפאון בשוק ההי-יטק בישראל.

     

    עוד בערוץ הדעות:

    שיימינג ככלי שיפוטי

    מי מפחד מהאלה העברית

    תאונות עבודה אינן גזירת גורל

    אל תביאו מחו"ל - תשקיעו בישראל

    נתניהו מוודא שהערבים לא ינהרו לקלפיות

     

    אין ספק כי ההיי-טק הישראלי זקוק לידיים עובדות, או אם תרצו - "ראשים חושבים" - באלפים. ההערכות לגבי המחסור במהנדסים בתעשיית ההיי-טק נעות בין 5,000 ל-7,000 עובדים ויש הטוענים כי זהו רק הצורך המיידי, ופוטנציאל הגידול של השוק הינו גדול בהרבה. נתניהו מעריך, כך לפי הפרסומים, כי ייבוא עובדים מהודו וסין יפתור את הבעיה, יביא להורדה בדרישות השכר של עובדי ההייטק המקומיים, וישיב להייטק הישראלי את התחרותיות למול העולם. אנו מבקשים לטעון כי הפתרון למחסור העובדים נמצא במקום אחר. וכמו במקרים רבים - דווקא מתחת לפנס...

     

    התחרותיות של ההיי-טק הישראלי אף פעם לא הסתמכה על שכר נמוך. ההבטחה לעבוד בענף המקדש יצירתיות, יזמיות, חדשנות, תעוזה ואתגרים אינטלקטואליים ומדעיים - זהו מקור ההצלחה של ההייטק בישראל, אלו הסיבות שעשו את ישראל לחממת מחקר ופיתוח עבור חברות גלובאליות, ואת ישראל לממוקמת גבוה הרבה מעבר לגודלה הפיזי והכלכלי בחוד החנית של ההייטק העולמי.

     

    כל אלו, ולא שכר תחרותי. להיפך, השכר הגבוה הוא גורם נוסף שמשך ומושך אלפי צעירים וצעירות להתחייב למקומות עבודה תובעניים. הבאת עובדים מחו"ל משמעה שיתוק האלמנט הזה בהייטק הישראלי, העברת ידע מחוץ לתעשייה בבחינת "בריחת מוחות" "בילט אין" בתהליך (עם שובם של העובדים לארצות מוצאם) ומעל לכל - הורדת המוטיבציה של צעירים וצעירות להצטרף לענף תובעני ביותר ללא התגמול ההולם הן באתגר, הן ביוקרה, הן ברמת השכר.

     

    אז מה בכל זאת ניתן לעשות על מנת לשמר את ההייטק כמנוע הצמיחה של המשק? פוטנציאל ההון האנושי המודר והבלתי ממומש בישראל הוא המענה, בין אם מדובר בנשים, בעובדים מעל גיל 45 שנפלטו מהתעשייה ללא הצדקה, בחרדים ובערבים. שילוב כל הללו ייתן תרומתו גם במילוי השורות וגם בחדשנות הנובעת מגיוון.

     

    כמו בנצרת

    במקרה של שילוב הערבים בתעשיית ההייטק, הניסיון של השנים האחרונות מצביע באופן ברור על חלק משמעותי בפתרון. תוכניות להכשרות, השמות והכוון תעסוקתי החל משלב ההשכלה הגבוהה, ובעיקר קבלה הולכת ומתגברת של אקדמאים ואקדמאיות ערבים וערביות לתעשייה, שהביאו לפעולת שרשרת מתבקשת - בשנתיים האחרונות עלה אחוז הסטודנטים והסטודנטיות הערבים במקצועות ההיי-טק במוסדות המובילים בהשכלה הגבוהה בלמעלה מ-30%. אם יש עבודה בתחום, יש מוטיבציה להשקיע בלימודים המתאימים. תוכניות אלו, חלקן בתמיכת הממשלה, צריכות להמשיך ולהתרחב. אך אין הן מספיקות לכלשעצמן. לא מספיק לעודד צעירים ערבים לבחור במקצועות הנכונים, צריך לעודד את התעשייה להעסיק ערבים באמצעות שיפור והקלות בתמריצים הקיימים להעסקת ערבים בתחום. זאת ועוד, מקרה הבוחן האמיתי המתרחש לנגד עינינו בנצרת, מאז הקים סטף ורטהיימר פארק תעשייה בעיר, מצביע על הפוטנציאל הגדול לשינוי - הבאת הי-יטק לערים ערביות.

     

    בנצרת מועסקים כיום כ 800 עובדי היי-טק (רבות מהם - עובדות היי-טק) בחברות מובילות כמו אמדוקס, גליל סופטוויר, ברודקום, אלפא אומגה, אפסילון דלתא ורבות אחרות. בעקבות זאת, ובדיוק

     כפי שהתרחש בערים יהודיות מוטות תעשייה מתקדמת, סצינת היזמות בעיר עולה כפורחת עם סטרטאפים רבים, חממה עסקית, אקסלרטור, קהילת הייטק מבעבעת בדמות מובייל מאנדיי נצרת, ועוד.

     

    כל זאת בבחינת "אם תבנה אותו, הם יבואו" או אם תרצו בפראפרזה על שיר החלוצים הידוע "הבו חומר ולבנים ונבנה את (תל אביב)", רק שכאן מדובר בנצרת, בירת הגליל. מודל זה יש לשכפל ובאופן מיידי לערים ערביות נוספות, וצופן מכינה בימים אלה עם המשרד לשוויון חברתי (באמצעות הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית בראשות איימן סייף) וראש עיריית כפר קאסם עאדל בדיר, תוכנית רב שנתית ורב תחומית להקמת קריית היי-טק בעיר - החל מרמת התיכונים, הסטודנטים והאקדמאים, דרך עידוד יזמות נדל"ן ועד הטבות לחברות המעסיקות. בקריה זו יעבדו שכם אל שכם ערבים ויהודים, במשכורות מכובדות, ויתמודדו עם האתגרים הבאים של ההיי-טק הישראלי. תכנית זו, אם תאושר, תהווה פיילוט למימוש בערים נוספות בעתיד.

     

    פז הירשמן וסאמי סעדי, מנכ"לים משותפים, "צופ ן- בונים הייטק בחברה הערבית"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: איליה מלניקוב
    סאמי סעדי ופז הירשמן
    צילום: איליה מלניקוב
    מומלצים