המדריך למתגייר: כך תוכר כיהודי, כך תקבל אזרחות, כך תתחתן ברבנות
החלטת בג"ץ להכיר חלקית בגיורים אורתודוכסים פרטיים, מצטרפת לסדרה ארוכה של שינויים משפטיים ביחס המדינה למצטרפים לעם היהודי מהארץ ומהעולם. מבולבלים? מכון עתים ו-ynet מציגים חמישה מסלולים בדרך ליהדות – ואת הזכויות האזרחיות והדתיות שכל אחד מהם מקנה לכם
הגעתי מפרו והתגיירתי בבד"ץ חרדי. האם הרבנות תכיר ביהדותי? באתי ארצה מצפון-אמריקה עם תעודת גיור רפורמית. אני זכאי לאזרחות ישראלית? רב מוכר מאוסטרליה מאשר שאני יהודי. כך יופיע במרשם האוכלוסין?
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
החלטת בג"ץ להכיר אזרחית בגיורים אורתודוכסיים פרטיים שנערכו בישראל, כפי שהתקבלה בשבוע שעבר, הופכת את הנושא המורכב ממילא - לסבוך במיוחד: בארץ ובעולם קיימים לא פחות מחמישה מסלולים שונים להצטרפות לעם היהודי, ומבחינה דתית או אזרחית יש לצעד שכזה שלוש משמעויות משפטיות אפשריות.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- הקיבוץ גירש, המשפחה התרחקה: "מי יאהב אותי עכשיו?"
- צנזורה במכללה החרדית: דפים כוסו במדבקות
- מרהיב: כשצלם חרדי וצלם חילוני אוהבים את ירושלים
התאמה נכונה בין סוג הגיור לבין הזכות או הזכויות שהוא מקנה היא משימה לא פשוטה, ובמיוחד לאור השינויים התכופים במצב המשפטי של יחס המדינה לגיורים השונים. מבולבלים? מכון "עתים" ו-ynet עושים לכם סדר.
הגיור הממלכתי בישראל: קיבלתם הכל
ככלל, לגיור עשויות להיות שלוש השפעות עיקריות על מעמדו האישי של האדם – קבלת אזרחות ישראלית, עדכון סעיף הלאום במרשם האוכלוסין - והכרה כיהודי על פי ההלכה לעניין נישואין וגירושין כדת משה וישראל ברבנות ובבתי הדין הרבניים.
על פי מדריך שפרסם מכון "עתים", שליווה את המתגיירים בעתירתם, הגיור הממלכתי בישראל הוא היחיד שמקנה באופן אוטומטי את שלוש הזכויות.
גיור הלכתי בחו"ל: דרוש אישור הרבנות
ב"דרג ב'" נמצאים גיורים שבוצעו על פי ההלכה בקהילות מוכרות בחו"ל, המזכים באזרחות וברישום יהדות במשרד הפנים, ובדרך כלל גם באפשרות להינשא ולהתגרש - באישור המחלקה לאישות ולגירות ברבנות הראשית או בית הדין הרבני.
הגיור האורתודוכסי הפרטי: קיבלתם שניים מתוך שלושה סעיפים
אם בחרתם בגיור אורתודוכסי פרטי שנערך בישראל - כגון של הבד"צים החרדיים או ברשת הציונית-דתית "גיור כהלכה" שנוסדה באחרונה – תוכרו גם-כן על ידי משרד הפנים לעניין אזרחות ורישום, וזאת על פי ההחלטה התקדימית של בג"ץ מהשבוע שעבר. עם זאת, הממסד הדתי הממלכתי לא יכיר ביהדותכם – אלא באישור מיוחד של הרב הראשי לישראל.
הגיור הרפורמי בארץ ובחו"ל: בתחתית הסולם
בתחתית הסולם נמצאים הגיורים הרפורמים והקונסרבטיבים. אלה שבוצעו בחו"ל מוכרים לעניין חוק השבות ומרשם האוכלוסין, אך הרבנות לא תכיר בהם בכל מקרה.
אלה שנערכו בארץ מזכים כיום רק ברישום "יהודי" בסעיף הלאום, ובבג"ץ תלויה ועומדת עתירה להכרה בהם גם לעניין זכאות לאזרחות מכוח חוק השבות.
"הזדמנות היסטורית לרבנות"
יו"ר מכון "עתים" לסיוע והכוונה בשרותי הדת, הרב ד"ר שאול פרבר, אמר: "בעקבות פסיקת בג"ץ, הגיור הפרטי האורתודוכסי הופך להיות יותר ויותר אטרקטיבי. כעת, כשהוא מוכר גם לצרכי משרד הפנים ורבנים רבים כבר הודיעו שהם מוכנים לחתן את המתגיירים במסגרתו - ההבדלים בינו לבין הגיור הממלכתי הצטמצמו משמעותית".
"אני רואה כבר כיום כיצד הציבור הישראלי מצביע ברגליים, ובוחר יותר ויותר בגיור הפרטי - כמו זה של רשת בתי הדין 'גיור כהלכה', בראשות זקן רבני הציונות הדתית הרב נחום רבינוביץ', שהוקמו על ידי 'עתים', 'אור תורה סטון' והרב דוד סתיו".
פרבר קרא לרבנות הראשית "לחשב מסלול מחדש" בעקבות החלטת בית המשפט, שלדבריו יכולה הייתה להיות מוסכמת בשיח בין הצדדים ללא צורך בהתערבות השופטים. "כיום ברור לכולם כי מדובר בדרישות שהיו צודקות מאין כמותן", הוסיף. "הדרישה המתבקשת בעקבות פסיקת בג"ץ היא שגם הרבנות תכיר בגיורים הללו - ואף היא צודקת מאין כמותה".
"זוהי הזדמנות היסטורית עבור הרבנות ליטול יוזמה, ולהכיר בגיורים הללו מבלי להזדקק שוב למאבק משפטי. הרבנות חייבת להבין שהתעלמות מהבעיות לא תעלים אותן. הציבור הישראלי שרוצה בשירותי דת בסבר פנים יפות, תוך התחשבות והבנה בצרכיו, איננו האויב שלה".
לפנייה לכתב/ת 
