התשובה החדשה של ישראל ל-BDS
ליריבנו נח שצה”ל ומשטרת ישראל לא משתתפים במשימות שמירת שלום. תשובה ציונית הולמת לכוחות ה-BDS ולאפליה האנטי-ישראלית באו”ם היא להרחיב את המעורבות הישראלית, לשגר קצינים ושוטרים לשמור על אזרחים ולסייע למדינות נחשלות להתפתח אחרי שנים של מלחמה
בזמן שמבטינו מופנים בקוצר רוח למועצת זכויות האדם ולגינוי התקופתי שלה על ישראל, משרד החוץ ומערכת הביטחון מקדמים שינוי מדיניות מהפכני מול האו"ם שלא רק יסייע בקרב ההתשה ההסברתי, אלא יתרום לאינטרסים הכלכליים, הביטחוניים והמדיניים של ישראל. או"ם שמו"ם? לא בהכרח, אם נעבוד בתחכום.
עוד בערוץ הדעות:
שכירות הוגנת היא זכות ולא מוצר
במהלך השנים, אומת הסטארט-אפ הצליחה בשנינות ובלא מעט חוצפה לעקוף רבים וטובים בתחומי הטכנולוגיה, החקלאות והמים, בשלל פעילויות של ארגון האומות המאוחדות בעולם. יחד עם זאת, ליצירתיות הישראלית יש עוד פוטנציאל גדול בארגון. לאחרונה, משלחת ישראל לאו"ם החליטה להגביר את הנוכחות הישראלית בארגון, בין היתר, באמצעות מערך כוחות השלום הפרוס ברחבי העולם.
האו"ם הוא השוק הגלובלי של העולם הדיפלומטי. בתוך עולם רחב ומגוון זה, מערך כוחות השלום של האו"ם הינו ספינת הדגל של הארגון. אצלנו, בישראל, הקסדות הכחולות זכו לתדמית של חיילים במגוון דמויות קומיות בסרטי בורקס, אך בפועל, מערך כוחות השלום נהפך בשנים האחרונות לכוח צבאי ומדיני עצום אשר מועסקים בו כ-120 אלף חיילים ותקציב שנתי שמהווה כ-75% מכלל תקציב האו"ם.
בספטמבר 2015 מנהיגי ארה"ב, סין ובריטניה, לצד כ-50 מנהיגים נוספים, קיימו בעצרת הכללית של האו"ם פסגה רמת דרג בנושא אגף כוחות השלום. במוקד הפסגה עמדה ההחלטה להשיק רפורמה כללית באגף על מנת לסייע למערך הוותיק להתמודד עם המציאות החדשה של מדינות מתפרקות, גלי פליטים ולחימה בטרור אסלאמי קיצוני. רוב מדינות העולם, מהמעצמות העשירות ועד למדינות העניות, הפנימו שניתן לקדם אינטרסים כלכליים, מדיניים וביטחוניים באמצעות השתתפות פעילה במערך כוחות השלום. גם ישראל הבינה שכדאי לה לתרום מנסיונה הצבאי, על ידי שילוב כח אדם, שיתוף פעולה טכנולוגי וסיוע בהדרכת כוחות. ההבנה הזו נובעת ממספר גורמים.
"דיפלומטים במדים"
ראשית, ידע הוא כוח - מדינות רבות בעולם, כולל יריבותינו, משגרות חיילים במסגרת האו”ם לצורך חיזוק מעמדן באזורים שבהם השפעתן נמוכה. לישראל ניסיון רב ומוערך בתחומי צבא ושיטור ושימוש בניסיון זה במסגרת משימות האו”ם יסייע רבות לחיזוק היחסים של ישראל עם מדינות בעולם המתפתח, אשר בהן מושקע עיקר הסיוע של כוחות השלום.
שנית, חיילי כוחות השלום מהווים "דיפלומטים במדים". על מדי ב' וללא חליפות, קציני צה"ל ומשטרת ישראל עשויים להכיר את הרמטכ”לים ואת המפכ”לים לעתיד של עשרות מדינות, חלקן מדינות ללא קשר רשמי עם ישראל. קשרים צבאיים מסוג זה מובילים לקשרים דיפלומטים בעתיד.
נקודה מרכזית נוספת היא ההזדמנות כלכלית הגלומה במהלך. האו”ם רוכש מוצרים ושירותים בשווי שנתי של כ-17 מיליארד דולר. במסגרת המהפכה הטכנולוגית שעוברים כוחות השלום, האו”ם מצייד את משימותיו בכלים משוכללים כמו מל”טים ואמצעי תצפית והגנה מתקדמים. האו"ם רעב לטכנולוגיה ישראלית וככל שישראל תהיה יותר מעורבת במערך כוחות השלום כך גם תפתח הדלת עבור התעשיות הישראליות.
לכל הסיבות שהוזכרו מצטרף הממד הערכי, המאפיין את ישראל. כולנו זוכרים את הקסדות הצהובות של משלחות צה”ל אשר שוגרו לאזורי אסון בנפאל, הפיליפינים ויפן. גם העולם זוכר את התרומה הישראלית. אנחנו בין הראשונים שמגיעים לאזורים מוכי אסון, אבל בדרך כלל אנחנו גם בין הראשונים שעוזבים. החשיבות של סיוע מתמשך המתחיל כמבצע הומניטרי וממשיך לתחום השיקום והפיתוח הינו מהלך מדיני שאין לו תחליף. התחייבות אמתית לסיוע חוץ יכולה להשפיע על לבבות ועל היחס כלפי ישראל.
ישראל מצויה במערכה מדינית ודיפלומטית קשה מול יריביה מאז הקמתה. זמן רב לפני תנועת ה-BDS, מדיניות הדרת ישראל הייתה מקובלת באו”ם, אשר נשלט על ידי הגוש הערבי והרוב האוטומטי. ליריבנו נח שצה”ל ומשטרת ישראל לא משתתפים במשימות שמירת שלום. תשובה ציונית הולמת לכוחות ה-BDS ולאפליה האנטי-ישראלית באו”ם היא להרחיב את המעורבות הישראלית, לשגר קצינים ושוטרים לשמור על אזרחים ולסייע למדינות נחשלות להתפתח אחרי שנים של מלחמה. זו ישראל היפה והציונית, זהו תיקון עולם, וזו התשובה לאלה הפועלים ללא הרף לבידודה של ישראל.
יותם גורן, דיפלומט ישראלי במשלחת ישראל לאו"ם, סגן יו"ר ועדת התקציב באו"ם ואחראי תחום כוחות שלום
לפנייה לכתב/ת 
