שתף קטע נבחר

תבע את נאוטיקה על ספאם וזכה ב-3,400 שקל

לטענת התובע, החברה שלחה לו 6 הודעות פרסומת. הוא בתגובה שלח מייל בבקשה להסירו מרשימת התפוצה ואז קיבל עוד פרסומת במייל. כשערך חיפוש בגוגל וראה שזה מותג מוכר, העז ללחוץ על "הסר" ורק אז הוסר מהרשימה, לא לפני שקיבל עוד הודעת פרסומת, אחרונה ודי

לקוח שלא ביקש לקבל הודעות פרסומת של המותג נאוטיקה, ולא חדל מלקבלן גם אחרי שביקש להיות מוסר מרשימת התפוצה, זכה ב-3,400 שקל בתביעה נגד אס.בי.אן, מפעילת חנויות מותג נאוטיקה בישראל, שנמצאת בבעלות סקאל ובריל.

 

קיבלתם ספאם ולא הסירו אתכם מרשימת התפוצה? חוששים ללחוץ על "הסרה" כי השולח לא מוכר? כיתבו לנו >>

 

 

לטענת התובע, עורך דין במקצועו, אחרי 6 הודעות פרסומת ששוגרו בטווח קצר: ב-15 ביולי, 18 ביולי, 21 ביולי, 24 ביולי, 28 ביולי ו-30 ביולי 2014, הוא שלח ב-30 ביולי דרישה להסירו מרשימת התפוצה. את הדרישה שלח במייל חוזר.

 

חרף דרישתו, קיבל הודעה נוספת ב-1 באוגוסט 2014. עקב כך ביקש שוב להסירו מרשימת התפוצה ב-7 באוגוסט 2014 וגם אחריה קיבל הודעת פרסומת.

 

בקשת ההסרה של הלקוח ()
בקשת ההסרה של הלקוח

נאוטיקה ()
נאוטיקה

 

"שיגור ההודעות אירע בשל תקלה בהקלדת כתובת מייל דומה לזו של התובע" 

בתשובתה לכתב התביעה, טענה החברה כי מדובר בעורך דין שהוא "תובע סדרתי, שעושה שימוש בחוק התקשורת כמקור הכנסה". לטענתה הוא "נמנע מהסרת כתובות מרשימת התפוצה עד שצבר מספיק הודעות לצורך הגשת התביעה. יתרה מכך, שלח בחוזר דוא"ל ולא השתמש באפשרות שנכללה בכל הודעה להסרה מרשימת התפוצה. לאחר שהשתמש בקישור ההסרה, הוסרה כתובתו לאלתר מרשימת התפוצה".

 

בפסק הדין נכתב כי החברה הסבירה איך קרה שכתובת המייל של התובע התגלגלה לידיה, למרות שלטענתו מעולם לא ביקש לקבל דברי פרסומת מהחברה: "הנתבעת אישרה כי התובע לא נתן את הסכמתו לשיגור הודעות כאמור, אולם טענה כי שיגור ההודעות לתובע אירע בשל תקלה בהקלדת כתובת דוא"ל דומה לזו של התובע ובשל כך כתובתו נמנתה על רשימת התפוצה שלה".

 

צרכנים רבים חוששים ללחוץ על לינק ההסרה, כשהשולח לא ידוע

לטענה כי לא לחץ על קישור ההסרה בפעם הראשונה שביקש להיות מוסר מרשימת התפוצה, אמר התובע שהוא לא נוהג ללחוץ על קישור ההסרה, אלא במקרה בו ידועה לו זהות השולח. הוא עצמו לא הכיר את המותג נאוטיקה ולא ביקש לקבל דברי פרסומת שלו, לכן חשש מלחיצה על לינק שאינו מכיר. צרכנים רבים חוששים ללחוץ על לינקים מעין אלה, מחשש לוירוסים ורוגלות.

 

אחרי שהחברה לא נענתה לבקשת ההסרה שלו, הוא ערך חיפוש בגוגל וגילה כי מדובר במותג מוכר וברשת חנויות. עקב כך החליט ללחוץ על קישור ההסרה. כאמור גם אחרי לחיצה זו קיבל הודעת פרסומת נוספת.

 

התובע הסביר כי לא ביקש הסרה במועד מוקדם יותר, משום שהמחשב שלו היה בתיקון כשבועיים. עוד טען כי לא הגיע להודעות בגלל עומס בעבודה ורצון למנוחה.

 

לגבי הטענה שהוא תובע סדרתי - התובע לא הכחיש זאת, אך טען כי מטרתו למגר את התופעה. לטענתו כל תביעותיו התקבלו למעט אחת - שעל פסק דינה ערער וזכה בערעור. ברם, לפי השופטת דלית ורד, עצם העובדה שהתובע שלח לחברה דרישה להסרתו חצי שנה אחרי ששמו הוסר מהרשימה ועצם העובדה ששלח נוסח קבוע של מכתב התרעה מעלה שאלות.

 

התביעה התקבלה חלקית

השופטת דלית ורד קיבלה את התביעה באופן חלקי. היא קבעה כי החברה שיגרה דבר פרסומת לתובע ושיגרה אותו ביודעין. היא קבעה כי לא מוטל על מקבל דבר הפרסומת הנטל להקטין את הנזק באמצעות שליחת הודעת הסרה מרשימת התפוצה, ככל שההודעות שוגרו ללא הסכמתו. עוד נפסק, כי מתן האפשרות על ידי המפרסם להסרה מרשימת התפוצה אינה מחייבת הקטנת הפיצוי, אך ביהמ"ש רשאי להתחשב בה. כמו כן קבעה כי תוכן ההודעות לא היה פוגעני ומדובר במספר קטן יחסית של הודעות.

 

אחרי שנה של התדיינות השופטת קבעה לתובע פיצויים של 3,400 שקל במקום 5,000 שביקש. הסכום מורכב מ-2,200 שקל פיצוי וכן 1,200 שקל הוצאות משפט.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
המקצוענים
מומלצים