שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מזון מנחם: למה הוא מנחם – ואיך להפסיק את ההתמכרות אליו
    חיפוש נחמה באוכל, ובעיקר במזונות עתירי סוכר ושומן, היא אחת ההמצאות המזיקות ביותר שירשנו מהחברה האמריקנית, אבל לשמחתנו, מחקרים מראים שאין השפעה אמיתית של אוכל משמין ומתוק על מצב הרוח שלנו, או במילים אחרות - זה הכל בראש שלנו. איך מתירים את הקשר הרגשי לאוכל ומפסיקים את ההתמכרות?

    דמות האישה הפגועה, הממררת בבכי על הספה מול הטלוויזיה ובלי לשים לב מחסלת קרטון גלידה שלם, שאנחנו מכירות ומכירים מסרטי קולנוע וסדרות טלוויזיה מארה"ב, היא סמל לחברה שהתרגלה להטביע את צרותיה במתוקים ולחפש עונג, גם אם רגעי, במזונות מנחמים. יום גרוע בעבודה, ויכוח סוער עם בן הזוג או לחצי יום יום שגרתיים עשויים להיות טריגר לאכילה, שמטרתה פיצוי, פינוק והרגעה.

     

    השאלה הנשאלת היא אם מזונות מנחמים אכן מנחמים, או שאולי תיוג אוכל כמנחם הוא רק תירוץ לפנק את עצמנו במזון אהוב?

    "מזון מנחם" הוא מושג פופולרי עממי שמקורו כאמור בתרבות האמריקנית (בתרגום חופשי מ- Comfort Food), והוא צמח מה"שטח" ולא במעבדות מחקר.

     

    קראו עוד:

    מחקר מפתיע: מה מנחם יותר - שוקולד או סלרי?

    מזון מנחם: השיטה שעובדת להפסקת אכילה רגשית

    שומן טראנס במזון: 10 המאכלים המזיקים ביותר

     

    באופן מובהק, מזון מנחם הוא מזון פחמימתי, עתיר בסוכר, שומן וקלוריות. פרופ' קלי בראונל, דיקן בי"ס סאנפורד למדיניות ציבורית באוניברסיטת דיוק בצפון קרוליינה, אומר ש"לאנשים יש אמונה שמזונות עתירי קלוריות הם הדרך החוצה מרגשות קשים. השיוך בין המילים 'מזון' ו'נחמה' מרמז על קשר שאינו בהכרח קיים".

     

    מחקר של נאס"א: אין קשר בין מזון מנחם ומצב הרוח

    במחקר שמומן ע"י נאס"א בחיפוש אחר דרך לשפר את מצב רוחם של אסטרונאוטים במהלך משימותיהם בחלל, חוקרים מאוניברסיטת מינסוטה, בראשותה של טרייסי מאן, פרופ' לפסיכולוגיה וחוקרת ראשית במעבדה לאכילה ובריאות, בדקו אם תוספת מזונות "מנחמים" לתפריט היומי של האסטרונאוטים תעזור להם להתמודד עם המסעות הארוכים והמאתגרים בחלל.

     

    האישה הפגועה והגלידה. ברידג'ט ג'ונס (מתוך הסרט "יומנה של ברידג'ט ג'ונס") (מתוך הסרט
    האישה הפגועה והגלידה. ברידג'ט ג'ונס(מתוך הסרט "יומנה של ברידג'ט ג'ונס")

     

    100 מתנדבים ענו על שאלון אוכל, שבו התבקשו לבחור שלושה מזונות שישפרו את מצב רוחם ושלושה מזונות שהם אוהבים, אך לא מאמינים שיש להם השפעה על מצב הרוח. במטרה לעורר רגשות של כעס, עצבות וחרדה, המתנדבים צפו בסרטים "קשים" במשך 18 דקות. מיד לאחר הצפייה בסרטים, המתנדבים ענו על שאלון מצב רוח. רוב המתנדבים דיווחו על רגשות לא נעימים.

     

    בשלב הבא, המתנדבים חולקו לארבע קבוצות. הקבוצה הראשונה קיבלה מנה משולשת של מזון מנחם. חברי הקבוצה השנייה קיבלו אוכל שהם אוהבים אבל לא מאמינים שיש לו השפעה על מצב הרוח שלהם. הקבוצה השלישית קיבלה אוכל נייטרלי והקבוצה הרביעית לא קיבלה אוכל בכלל.

     

    3 דקות לאחר האכילה, ענו המתנדבים על שאלון מצב רוח נוסף. נמצא שלמרות שאצל רוב המתנדבים מצב הרוח השתפר, לא ניכר הבדל משמעותי בשיפור מצב הרוח בקרב הקבוצות השונות. המסקנה הייתה שלמזונות מנחמים יש השפעה זניחה על מצב הרוח.

     

    בסיכום המחקר אמרה פרופ' מאן שהמחקר סייע להבהיר שהקשר בין אוכל לנחמה הוא מיתוס בלבד, המושתת על האמונה שבכוחו של אוכל זה או אחר לשפר את מצב הרוח.

     

    ההיבט הקוגניטיבי: איך הרגשות שלנו כלפי האוכל משפיעים על תהליכי העיכול שלו

    את הקשר בין מחשבה ורגש קל יחסית להמחיש. לדוגמא - אם אתם מאמינים שפיטורים הם אסון, ויפטרו אתכם, סביר להניח שתחושו תחושות של לחץ, חרדה, פחד ורגשות שליליים נוספים. אם אתם מאמינים שפיטורים הם הזדמנות לפתוח את העסק שחלמתם עליו שנים, ברור שבמקרה של פיטורים תחוו התרגשות, ציפייה, שמחה ורגשות חיוביים אחרים.

     

    מידע רגשי עובר לגוף באמצעות מערכת העצבים. כשהאמונות, המחשבות והרגשות שלכם כלפי האוכל שאתם אוכלים הם חיוביים, המוח מעביר את המידע החיובי למערכת העיכול באמצעות מערכת העצבים הפרא-סימפתטית, האחראית על מצבי רגיעה, מה שגורם לאיברי העיכול להיכנס לפעולה.

     

    התוצאה היא שנהניתם מהאוכל, וגם תהליכי פירוק המזון ושריפת הקלוריות היו יעילים. אם אתם חווים רגשי אשם, חרטה או הלקאה עצמית כלפי האוכל שאתם אוכלים, המוח מעביר את המידע השלילי לגוף באמצעות מערכת העצבים הסימפתטית, האחראית על מצבי סטרס, דבר הגורם לצמצום פעילותה של מערכת העיכול. התוצאה היא, שבנוסף לרגשות הלא נעימים, גם איכות תהליכי העיכול, כולל שריפת הקלוריות, יעילה הרבה פחות.

     

    על אותו משקל, האמונה שמזון מסוים מנחם מובילה לרגש של נחמה ולחוויה שהמזון אכן מנחם.

     

    ההיבט הביוכימי: התשוקה לסוכר

    אוכל עשיר בסוכרים גורם להפרשה מוגברת של ביו-כימיקלים, בעיקר דופמין, סרוטונין וחומרים מקבוצת האופיואידים והקנאבינואידים המקושרים לעונג.

     

    סרוטונין קשור לתחושות של well-being וויסות מצב הרוח. מחסור בסרוטונין מקושר לדיכאון. שילוב של סרוטונין ודופמין קשור לשיכוך כאב, הנאה מינית וויסות התיאבון.

     

    דופמין מעורר את מערכת התגמול במוח, מערכת עצבית שיוצרת תחושת עונג בתגובה לגירויים מסוימים. מערכת זו משפיעה על ההתנהגות בכך שהיא מעודדת אותנו לחזור על פעולות שגורמות לנו עונג. מכיוון שסרוטונין הוא אחד החומרים הגורמים לירידת רמתם של הורמוני סטרס, יש הגיון ביוכימי-עצבי בתשוקה לסוכרים במצבי סטרס.

     

    הפסיכולוגיה שמאחורי הנחמה 

    מחקרים מהשנים האחרונות מראים שמקור השפעתם של מזונות מנחמים הוא הזיכרונות הנעימים שהם מעוררים, ולא האוכל עצמו.

     

    מחקר בראשותה של שירה גבריאל, פרופ' לפסיכולוגיה באוניברסיטת באפלו בניו יורק מצביע על כך שהקשר בין אוכל ונחמה קשור להתניה שקיימת או לא קיימת בין אוכל לחוויות ילדות. כל דבר שמעורר זיכרון נעים ישפיע באותה הצורה כמו קריאת ספר אהוב, צפייה בתכנית טלוויזיה אהובה ועוד.

     

    מקור התחושה הטובה הוא הזכרונות הנעימים, לא האוכל עצמו (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    מקור התחושה הטובה הוא הזכרונות הנעימים, לא האוכל עצמו(צילום: shutterstock)

     

    בשלב ראשון המתנדבים במחקר התבקשו לדרג את מערכות היחסים הבין-אישיות שלהם כחזקות ובריאות או לא. לאחר מילוי השאלון, המתנדבים ניהלו יומן אכילה ורגשות במשך שבועיים. הם תיעדו את כמות וסוגי האוכל שאכלו, בפרט אם אכלו מזונות מנחמים ואם חוו בדידות. המחקר מצא, שלאנשים בעלי מערכות יחסים חזקות נטייה בולטת יותר לאכול מזונות מנחמים במצבים בהם חוו בדידות.

     

    המסקנה הייתה שאם בילדות מי שדאג לך נתן לך אוכל מסוים, נוצרת התניה הקושרת בין האוכל לחוויה שדואגים לך. בבגרות, האוכל מעורר את התחושה המשויכת לחווית הילדות. אם מערכת היחסים עם מי שדאג לך טעונה ברגשות שליליים כמו פחד או חרדה, יכולה להיווצר תחושה לא נעימה באכילת המזונות המעוררים זיכרונות ילדות.

     

    יש פתרון לאכילה רגשית

    שלושים שנות ניסיון קליני כמטפלת רגשית מוכיחים, שהדרך היעילה ביותר להשתחרר מהתשוקה למזונות מנחמים היא באמצעות טיפול רגשי, המאתר את הגורמים הרגשיים המניעים אכילה רגשית ומטפל בהם. ברגע שהתבניות הרגשיות מהעבר מותמרות, ואנשים לומדים להתמודד עם רגשות שליליים בצורה בריאה – הצורך במזון מנחם נעלם מעצמו.

     

    מיכל (שם בדוי), סבלה שנים מאכילה רגשית ותשוקה בולטת למזונות מנחמים שהוסיפו למשקלה 30 ק"ג עודפים. למרות שמיכל הבינה קוגניטיבית שאוכל מנחם לא באמת מנחם, היא לא עמדה בתשוקה הבלתי נשלטת. טיפול רגשי, שחשף ושחרר את הקשר האסוציאטיבי בין התשוקה למזונות מנחמים לזיכרון של אירוע מיני לא תקין בילדות, הביא להיעלמות מחלטת של התשוקה למזון מנחם, ומיכל ירדה במשקל ללא מאמץ.

     

    הניסיון הקליני מאמת את ממצאי המחקר לפיהם "מזון מנחם" הוא מיתוס נחמד המצדיק אכילה של מזונות אהובים אך לא בהכרח בריאים. בפועל, מזון מנחם לא באמת מנחם והעלות הקלורית, הרגשית והבריאותית שלו גבוהה. אין שום בעיה בצורך בנחמה או ברצון לשפר את מצב הרוח. נהפוך הוא. מכיוון שכל דבר שאתם קושרים לזיכרון נעים יעשה את העבודה, מומלץ להתנחם ולהרגיש טוב, אך לא באמצעות אוכל.

     

    הכותבת היא מומחית לטיפול רגשי – גופני, מורה מן החוץ בביה"ס רקנאטי למקצועות הבריאות הקהילתיים באוניברסיטת בן גוריון. ג'ון תרצה בנושא: "זה לא מה שאתה אוכל - זה מה שאוכל אותך. נגמלים מאכילה רגשית" בכנס התזונה הבריאה הגדול בישראל "אוכלים בריא 8" שייערך ב-18-17  בנובמבר בתיאטרון גבעתיים.

     

    לפרטים נוספים

     

    למה אוכל שומני טעים לנו יותר? צפו בתשובה של הדוקטור:

     

    צילום: ניצן דרור

    צילום: ניצן דרור

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    אולי זה פשוט תירוץ לפנק את עצמנו?
    צילום: shutterstock
    שלום דוקטור
    מומלצים