שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    כתובת ערבית קדומה: אל-אקצא - "בית אלמקדס"
    כתובת בת למעלה מאלף שנה נתגלתה במסגד המרכזי של הכפר נובא, ומעידה כי בראשית התקופה המוסלמית כונה מבנה כיפת הסלע בשם "בית אלמקדִס", בזיקה לבית המקדש שפעל במקום. החוקרים: "כך השפיעו מסורות יהודיות על התפתחות האיסלאם בראשיתו"

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    כתובת ערבית קדומה המוצבת במסגד המרכזי של הכפר נובא הסמוך לחברון, מעידה כי בראשית התקופה המוסלמית כונה מבנה כיפת הסלע בשם "בית אלמקדִס", בזיקה לבית המקדש שפעל במקום .

     

    << הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

     

    על רקע החלטת אונסק"ו, שמטילה ספק בזיקה היהודית להר הבית, טוענים הארכיאולוגים שפרסום מחקרם נטול הקשרים פוליטיים: "החלטת אונסק"ו, ימים ספורים לפני הכנס הארכיאולוגי, מהווה צירוף מקרים".

     

    קראו עוד בערוץ היהדות  

  1. מזמור לדניאל: "אומר תהילים כדי להיות בן אדם"

     

    במחקר שערכו הארכיאולוגים אסף אברהם ופרץ ראובן, מוצגת כתובת הקדש בת כ-1,300 שנה, וממנה ניתן ללמוד על השפעתן של מסורות יהודיות בתקופה שבה הושלם כיבושה של העיר ירושלים. הכתובת עתיקה, התלויה מעל גומחת תפילה במסגד שנבנה בימיו של הח'ליף עומר בן אלח'טאב (634-644 לספירה), קושרת בין "מסגד אל אקצה" לבית המקדש.

     

     (צילום: אסף אברהם) (צילום: אסף אברהם)
    (צילום: אסף אברהם)

     

    "בשם אללה הרחמן הרחום הנחלה הזאת נובא בגבולותיה ושטחיה (היא) הקדש לסלע בית אלמקדס ומסגד אל-אקצא הקדישה אמיר המאמינים עמר אבן אלח'טאב למען אללה יתעלה", נחרט על על לוח אבן גיר, ברוחב כ-60 ס"מ ובגובה כ-40 ס"מ.

     

    "בחירה לא מקרית"

    הכתובת מתפרסת על פני שש שורות בכתב ערבי כופי. האותיות שנחרטו על האבן לפני מאות שנים, נצבעו בשנים האחרונות בצבע, בכדי להדגישן ולאפשר קריאה ברורה יותר למתפללים. "לפחות אחד הכינויים המרכזיים של מבנה כיפת הסלע במאות הראשונות לאיסלאם, היה 'בית אלמקדס' המשמר את השם העברי 'בית המקדש'", קבעו הארכיאולוגים.

     

     (צילום: אסף אברהם) (צילום: אסף אברהם)
    (צילום: אסף אברהם)

     

    במחקר שהוצג בשבוע שעבר בכנס "חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה" שערכה רשות העתיקות באוניברסיטה העברית בירושלים, הסבירו החוקרים שבכתובת מוזכר שם הכפר נובא כהקדש עבור הסלע של "בית אלמקדס" (בית המקדש) ו"מסגד אל-אקצא" ולצידה, שמו של החליף עומר אבן אלח'טאב שכבש את ארץ ישראל וירושלים בשנת 638 לספירה.

     

    "תפיסה שביקשה להאדיר מחדש את מעמדו של מתחם הר הבית מאז חרב בית המקדש השני". אסף אברהם ופרץ ראובן (צילום: אסף אברהם) (צילום: אסף אברהם)
    "תפיסה שביקשה להאדיר מחדש את מעמדו של מתחם הר הבית מאז חרב בית המקדש השני". אסף אברהם ופרץ ראובן(צילום: אסף אברהם)

     

    "הבחירה להשתמש בשם 'בית אלמקדס' אינה מקרית", הסביר אברהם. "השימוש בשם הזה הוא תולדת השפעתם העמוקה של מסורות יהודיות על התפתחות האסלאם בראשית ימיו".

     

    על פי המחקר, הכתובת מהכפר נובא ביחד עם מסורות מוסלמיות נוספות, מראות כי הקמת מבנה כיפת הסלע קשורה בזיהוי מיקומו של בית המקדש היהודי שקדם לו. "בנייתו של מבנה כיפת הסלע בהשראת המקדש המקראי, הייתה למעשה אחת מהפעולות המשמעותיות ביותר בשלהי העת העתיקה, ועמדה במרכזה של תפיסת עולם שביקשה להאדיר מחדש את מעמדו של מתחם הר הבית, מאז חרב בית המקדש השני".

     

    הארכיאולוגים מוסיפים כי "הכתובת מנובא היא עדות המחזקת את הבנתו כיצד חדרו והשפיעו המסורות היהודיות על האיסלאם בראשית ימיו".


  2.  

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אסף אברהם
    הכתובת. בת למעלה מאלף שנה
    צילום: אסף אברהם
    מומלצים