שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    "תוצרת צרפת": טרור הופך לאקשן סוג ז'

    שנה לאחר הפיגוע בבטקלאן עולה בישראל המותחן "תוצרת צרפת" העוסק בתאי טרור אסלאמיסטים באירופה. התזמון אינו מקרי והפצת הסרט ניזונה ממנו, אבל העלילה וסצנות האקשן הדלות, לא מייצגות דבר מהמציאות

    ישנם סרטים שמידת העניין שהם מעוררים קשורה לגמרי ללוח הזמנים של ההיסטוריה, וליתר דיוק לאקראיותו של זה. וכך, סביר להניח שאלמלא הקדימו התקפות הטרור שאירעו בפריז בינואר ובנובמבר 2015 - ראשית, הטבח במערכת המגזין הסאטירי שרלי הבדו והמרכול היהודי, ומאוחר יותר באותה שנה במועדון בטקלאן - את המתואר בסרט "תוצרת צרפת" ("Made in France"), ניתן היה לפטור את התוצאה כלא יותר ממותחן סתמי למדי.

     

    אבל סרטו של הבמאי ממוצא אלג'יראי ניקולא בוכרייף, שזוהי עבודתו השישית כבמאי, נקלע למערבולת האירועים האלימים שהוא השכיל לנבא. כך יצא שמועד הפצתו בצרפת נדחה פעמיים, ונכון לשעת כתיבת שורות אלה לא עלה כלל על האקרנים בשטחה (הצפייה בו התאפשרה רק בשירותי צפייה בתשלום).

     

    העלילה עוסקת בנושא נפיץ ואקטואלי: התהוותו של תא ג'יהדיסטי בצרפת, והתארגנותו לקראת ביצוע פיגוע ראווה בשאנז-אליזה בפריז. כיוון שמדובר בסרט שצולם לפני אירועי הטרור שצוינו לעיל, אין מדובר בתגובה מיידית לחוויה הטראומטית שממנה מתקשה צרפת להתאושש עד היום. מאידך, זהו סרט דל מאוד בכל הנוגע לתובנותיו הפוליטיות ולשיח סביב הפונדמנטליזם האסלאמי שעמו מתמודדת אירופה היום. הנה, רצה שר ההיסטוריה והסרט הזניח הזה מעורר דווקא תשומת לב.

     

    גיבורו של "תוצרת צרפת" - הכותרת מבקשת להיות חריפה ואירונית אגב האיום שהסרט מתאר - הוא עיתונאי צרפתי-אלג'יראי (מאליק זידי) המסתנן אל תוך תא שכזה במטרה לכתוב ספר על הנושא. הסרט נפתח כאשר מנהיג התא (דימיטרי סטורוז') שב ממחנות אימונים של טרוריסטים במזרח התיכון, ומבקש משאר החברים להיטמע בצורה משכנעת ככל האפשר בחברה הנורמטיבית על מנת שלא לעורר חשד, מה שמצריך בראש ובראשונה את גילוח זקנם. אחד מהם הוא כריסטוף (פרנסואה סיביל) המכונה אבו יוסף, בן למשפחה צרפתית אמידה שהתאסלם, ושבית סבתו משמש כמקום מסתור לחבורה.

     

    הסרט לא ממש מתעכב על הנסיבות האידיאולוגית שהובילו את כריסטוף לשינוי הדרמטי בחייו, כשם שאינו אומר דבר בעל משמעות על התנאים החברתיים-פוליטיים שגורמים למשיכתם של מהגרים לתאים ג'יהדיסטיים (שניים מחברי התא הם צעירים אפריקאים). יתר על כן, בוכרייף כמעט ולא מספק לנו רקע על דמותו של העיתונאי - אשתו ובנו הקטן אינם יותר מאשר רקע - והמתח שאמור לנבוע כתוצאה מנכונותו לסכן את חייו וחייהם לטובת הפרויקט, לא ממש קיים פה.

     

    אכן, "תוצרת צרפת" הוא לא יותר ממותחן שגרתי המשרטט בבירור את הקו בין "טובים" ו"רעים"- מנהיג התא מתואר בנוחות רבה מדי כפסיכופט רצחני. הסרט כמו מסתפק בציון העובדה שתאי טרור כמו זה שהוא מתאר צומחים בצרפת, ממש כל עוד אנו צופים בו, אבל נמנע משרטוט של הקשר רחב יותר לקיומו של הפונדמנטליזם האיסלאמי באירופה. כאשר אנו נמצאים במערכה האחרונה, שמגיעה אחרי שורה של תפניות והתרחשויות צפויות למדי, הדרמה מתפתחת בצורה שמזכירה סרט פעולה הוליוודי סוג ז'.

     

    ביקורות נוספות בערוץ הקולנוע :

     

    חולשה נוספת של הסרט קשורה בתיאור פעילותה של המשטרה הצרפתית שנסמכת, ותו לא, על המידע שמספק לה העיתונאי. האם בוכרייף מבקש לבקר את אוזלת ידה במניעת אירועי טרור?

     

    בראיון לעיתון האובזבר הסביר בוכרייף כי כאשר צילומי סרטו החלו, אל-קאעידה היווה את האיום האסלאמי המרכזי, וכי רק מאוחר יותר צץ ארגון המדינה האסלאמית, דאעש. האופן בו הסרט הקדים את המציאות עשוי היה בנסיבות אחרות לעורר עניין, אבל בדיעבד הופך אותו לאנכרוניסטי. באותו ראיון הוא אומר שעשה את סרטו על מנת לתהות מדוע לגיבוריו אין מה להפסיד בכך שיפוצצו את עצמם, מה משך אותם לאידיאולוגיה הפנאטית, ומה אנו יכולים לעשות על מנת לפטור את הבעיות? למרבה הצער, השאלות הללו נותרות ללא מענה מספק, אם בכלל.

     

    "תוצרת צרפת" (צרפת) - במאי: ניקולא בוכרייף. שחקנים ראשיים: מאליק זידי, דימיטרי סטורוז' ופרנסואה סיביל. אורך הסרט: 89 דקות.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים