שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    דו"ח: למה תוחלת החיים בישראל מהגבוהות בעולם?
    מרכז טאוב מפרסם את הדו"ח השנתי שלו על מצב המדינה - ובו הוא מציין את שירות החובה בצה"ל כגורם שתורם משמעותית לתוחלת החיים הגבוהה של הגבר הישראלי. הדו"ח גם חושף כי במהלך שני העשורים האחרונים, ההוצאה הפרטית על שירותי בריאות עלתה בשיעור כפול מההוצאה הציבורית

    הדו"ח השנתי של מרכז טאוב המתפרסם היום (ד'), עוסק בין היתר גם בתמונת המצב החיובית של הבריאות בישראל: תוחלת החיים של הישראלים נותרה מהגבוהות בעולם, ושיעור תמותת התינוקות הוא מהנמוכים בעולם. על-פי הדו"ח, אחד הגורמים המשמעותיים ליתרון זה של הישראלים - ובעיקר של הגבר הישראלי - טמון בשירות הצבאי.

     

    עוד מגלה הדו"ח מה מידת ההוצאה החודשית על הבריאות, ואיך תורם השירות הצבאי לתוחלת החיים של הגברים בישראל.

     

    קראו עוד

    ישראל לעומת העולם: חיים יותר, יולדים יותר ומוציאים יותר על בריאות 

    חיים יותר: גברים ישראלים במקום ה-4 בעולם

    נמוכים חיים יותר: 10 עובדות על אריכות ימים

     

    תוחלת חיים מהגבוהות בעולם (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    תוחלת חיים מהגבוהות בעולם(צילום: shutterstock)

     

    הד"ח השנתי של מרכז טאוב מציג תמונת מצב חברתית כלכלית של ישראל לשנת 2016 ביחס למדינות אחרות ובהשוואה לעבר. הדו"ח מרכז מחקרים בתחומי תעסוקה, צמיחה במשק, חינוך בריאות רווחה והוצאות ציבוריות.

     

    אחד הממצאים העיקריים בדו"ח מתייחס לתוחלת החיים בישראל שהיא כאמור מהגבוהות בעולם. בשנת 2014 עמדה תוחלת החיים כאן על 84.1 שנים בקרב נשים ועל 80.2 שנים בקרב גברים.

     

    נתון זה הוא מהגבוהים בעולם: גברים מדורגים במקום השלישי, ונשים במקום ה-10. תמותת התינוקות בישראל היא מהנמוכות בעולם ועומדת על 3.1 ל-1,000 לידות חי (נתוני 2014), נתון התורם משמעותית לתוחלת החיים הגבוהה.

     

    האוכלוסייה בישראל צעירה אמנם, אך גדלה בקצב גבוה: בישראל שיעור נמוך של בני 65 ומעלה המגיע ל- 10.56 אחוז בלבד, לעומת 15.94 אחוז במדינות המפותחות. עם זאת על פי הדו"ח, קצב הגידול של אוכלוסיית הגיל השלישי גבוה בהשוואה לכל מדינה מפותחת אחרת.

     

     

    מדוע תוחלת החיים של הגברים בישראל כה גבוהה?

    בשנת 2013 עמדה תוחלת החיים הממוצעת של גבר בישראל על 81 שנים, לעומת ממוצע של 77.7 שנים במדינות ה OECD- ו-68.8 בעולם כולו.

     

    בהתחשב במאפיינים המשפיעים על תוחלת החיים בכל מדינה – כולל רמות העושר וההשכלה, מאפייני מערכת הבריאות והפרופיל הדמוגרפי הכללי – היתרון הישראלי גדול יותר, ואף מתרחב עם הזמן.

     

    ניתוח ממדגם הכולל מעל 130 מדינות, הראה כי שירות צבאי מוסיף יותר משלוש שנים לתוחלת החיים של הגבר הישראלי, ככל הנראה עקב הכושר הגופני הגבוה הנדרש במהלך השירות הצבאי.

     

    אישוש לתוצאות המחקר אפשר למצוא בפער בין אורך החיים הממוצע של גברים ונשים בישראל וב-OECD: ב-34 מדינות ה-OECD נשים חיות בממוצע 5.55 שנים יותר מגברים ואילו בישראל, שבה השירות הצבאי של הנשים קצר יותר ולרוב דורש מאמץ גופני פחוּת, הפער עומד על שלוש שנים בלבד.

     

    גורם נוסף שמאשש את מסקנות המחקר הוא העובדה שבישראל התמותה בקרב יהודים נמוכה יחסית ממחלות שמושפעות מרמת הפעילות הגופנית, כמו מחלות לב וכלי דם או סוגי סרטן מסוימים. ערבים כמעט אינם משרתים בצבא, ועל פי נתוני משרד הבריאות, שיעור האבחון של מחלות לב וכלי דם בקרבם גבוה מבקרב האוכלוסייה היהודית.

     

    אף שהשירות הצבאי הוא מרכיב חשוב בבריאות הציבור, הוא טרם נדון בספרות האקדמית בנושאי גורמי בריאות בכלל, ובספרות על בריאות בישראל בפרט.

     

    כמה אנחנו מוציאים בחודש על בריאות?

    ההוצאה הלאומית על בריאות נחלקת לשניים: הוצאה ציבורית, הממומנת מכספי המדינה, והוצאה פרטית שמממנים האזרחים (ישירות מהכיס או באמצעות ביטוחים).

     

    ההוצאה הפרטית החודשית הממוצעת של משקי בית בישראל על שירותי רפואה עומדת על 906 שקלים (במחירי 2014), שהם כ-5.9 אחוזים מההכנסה הכספית הממוצעת נטו של משקי הבית, לעומת סכום הוצאה שעמד על כ-3.9 אחוזים מההכנסה בשנת 1997.

     

    ההוצאה הציבורית על בריאות לנפש עלתה מ-4,819 שקלים (במחירי 2014) בשנת 1995 ל-6,377 שקלים בשנת 2014, ושיעור הגידול השנתי הממוצע שלה היה כ-1.3 אחוזים.

     

    לעומת זאת, ההוצאה הפרטית עלתה באותה תקופה מסך של 2,247 (במחירי 2014) שקלים ל-3,634 שקלים – שיעור גידול שנתי ממוצע של 2.6 אחוזים, כלומר כפול משיעור הגידול בהוצאה הציבורית.

     

    ההוצאה על טיפולים משלימים שאינם נכללים בזכאות הציבורית (בעיקר טיפולי שיניים) ועל טיפולים מקבילים לאלו הניתנים במימון ציבורי גבוהה יותר במקומות שזמינות השירותים הציבוריים והשימוש בהם פחותים – בעיקר במגזר הערבי, ובמידה מסוימת גם במגזר החרדי.

     

    מצד שני, ההוצאה הגבוהה יחסית של בעלי הכנסה גבוהה על טיפולים מקבילים ומשלימים תומכת בהשערה כי המערכת הציבורית אינה מַסְפֶקֶת מבחינתם, הן בסוגי הטיפולים והן באיכותם.

      

    מה אנחנו אוכלים?

    על פי הדו"ח, ההוצאה החודשית הנדרשת לצורך רכישת סל המזון הבריא יורדת ככל שרמת ההכנסה של משק בית עולה, מאחר שבישראל יש יחס הפוך בין גודל משק הבית לגובה ההכנסה.

     

    כלומר, בעשירון העליון ההוצאה הממוצעת הנדרשת למימון סל מזון בריא בסיסי היא הנמוכה ביותר, מכיוון שמספר הנפשות הממוצע במשקי הבית בעשירון זה הוא הנמוך ביותר – 2.46. לעומת זאת, בעשירון הנמוך ביותר ממוצע הנפשות למשק הבית הוא הגבוה ביותר.

     

    בחישוב לפי מספר המנות המומלץ ביום, עלות הסל היא כ-844 שקלים בממוצע למבוגר, וכ-737 שקלים לילד לחודש (במחירי 2015). נוכח הרכב משקי הבית של המשפחות ברמות ההכנסה השונות, עלות הסל למשפחה בעשירון העליון היא כ-2,040 שקלים לחודש, ולמשפחה בעשירון התחתון – כ-3,450 שקלים.

     

    בהשוואה להוצאה על מזון בפועל עולה מהנתונים כי בחמישוני ההכנסה העליונים ההוצאה בפועל גבוהה מהנדרש למימון סל מזון בריא (חמישונים 5 ו-4), או נמוכה ממנו באחוזים בודדים (חמישון 3), ואילו בשני החמישונים התחתונים (ובעיקר בחמישון התחתון) ההוצאה בפועל נמוכה ב-22 אחוז מהסכום המומלץ.

     

    קשה לדעת אם הפערים נובעים מהעדפה של מזון זול יותר (ולעתים קרובות בריא פחות) ומסדר עדיפויות שונה או מאילוץ כלכלי.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "דו"ח: למה תוחלת החיים בישראל מהגבוהות בעולם?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    תוחלת החיים בישראל מהגבוהות בכולם
    צילום: shutterstock
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים