74.4% מפגועי הנפש בישראל: "הציבור רואה בנו מסוכנים"

דעות קדומות נגד פגועי נפש בישראל: סקר חדש שנערך מטעם תוכנית "עמיתים" השייכת לחברה למתנ"סים בקרב פגועי נפש בישראל מצא שרובם הגדול סבור שהחברה הישראלית פועלת מתוך דעות קדומות על פגועי הנפש בישראל.

בנוסף רבים מהם חשים שפגועי הנפש נתפסים כמסוכנים, חסרי תועלת, טיפשיים ועצלנים. ההתמודדות הכי קשה שלהם היא במציאת זוגיות ולאחר מכן – השתלבות בלימודים.

הסקר נערך בקרב 280 אנשים המתמודדים עם מגבלה נפשית שמשתלבים בקהילה. 76% מהמשיבים היו נשים ו-18.6% היו גברים. 12.5% מהנשאלים היו עד גיל 18; 39.5% היו בין הגילאים 18-25; 23.5% היו בין הגילאים 26-35; 13.2% בין הגילאים 36-45; 10.3% בין הגילאים 46-60 ו-1.15 מעל גיל 60. הנשאלים סבלו ממגבלות נפשיות שונות החל מדיכאון מז'ורי דרך מאניה דפרסיה, סכיזופרניה, דיכאון לאחר לידה ועד חרדות.

קיראו עוד על התמודדות עם הנפש:

39% בישראל מאמינים - חולה נפש מסוכן לציבור

הפגנה נגד פגיעה בחולי הנפש בהוסטלים של משרד הבריאות

סטיגמה נגד פגועי נפש

המשתתפים בסקר נשאלו אלו תכונות שליליות או חיוביות לדעתם מייחס הציבור לאנשים עם התמודדות נפשית. 82.2% מהמשיבים סברו שהם חשים שהציבור תופס אותם כמסכנים, 74.4% השיבו שהציבור רואה אותם כמסוכנים, 77.9% רואים אותם כדיכאוניים ו-65.5% רואים בהם כתלותיים וחסרי תועלת. רק 11.4% סברו שהציבור רואה בהם גאונים ו-7.1% סברו שהחברה הישראלית מייחסים להם תכונות של גבורה.

הנשאלים בסקר התבקשו להשיב האם התפיסה בציבור את מתמודדי הנפש תואמת את מה שקורה במציאות או שהיא מונעת מדעות קדומות. רק 2.8% סברו שהתפיסה של החברה הישראלית תואמת את המציאות; 6.8% השיבו שהיא די תואמת את המציאות; 14.2% חשבו שהיא תואמת את המציאות באופן חלקי, הרוב המכריע - 47.3% חשבו שהיא מונעת מדעות קדומות ו-28.8% סברו שהיא מונעת מדעות קדומות לחלוטין.

המתמודדים עם מגבלה נפשית ציינו תחומים רבים בהם הם חשים שיש כלפיהם אפליה ושהסטיגמה שקיימת בציבור כלפי הסובלים ממגבלה נפשית פוגעת בהם. 74.4% מהנשאלים סברו שבגלל הדעות הקדומות הם מתקשים למצוא זוגיות 72.2% סבורים שבגלל הסטיגמות קשה להם להתקבל ולהשתלב בלימודים, 24.6% סבורים שהקושי קיים גם בהשתלבות במקום העבודה ו-15.7% חושבים שהקושי הזה קיים גם בהתמודדות מול גופים ממשלתיים.

"לא אספר על התחושות האמיתיות שלי"

79.4% מהנשאלים בסקר השיבו שהם לא חוו אפליה בניסיון להתקבל לעבודה אבל מנגד 10% ציינו שחוו אותה לפחות פעם אחת, 6.4% חוו זאת פעמים אחדות ו-4.3% ציינו שחוות זאת פעמים רבות. "לא עשיתי צבא בגלל בעיות של חרדה כללית וחרדה חברתית שיש לי", סיפר אחד מפגועי הנפש, "בראיון עבודה שאלו אותי למה עשיתי שירות לאומי ולא צבא, וכשלא רציתי לפרט, כנראה הבינו שזה על רקע נפשי ולא קיבלו אותי".

פגוע נפש נוסף סיפר: "לא התקבלתי לשרת בשנת שירות בגלל הדיכאון שלי. אמרו לי זאת במפורש". אחת מהמשיבות לסקר סיפרה על כך שהיא מצניעה את העובדה שהיא סובלת מדיכאון: "אני חשה אפליה. לא אעז לספר על התחושות האמיתיות שלי והמצב הנפשי שלי בראיון עבודה. ובמערכת יחסים חדשה כנראה אצייר את המצב טוב ממה שהוא באמת. בהיכרויות עם אנשים חדשים אספר על התמודדויות וקשיים אך לא על הדיכאון".

אחד הנשאלים הנוספים בסקר הוסיף: "הייתי צריך לנהל את תחום השיווק בחברה גדולה ואמרתי למנהלת שאני לא יכול להכין להם מצגת ולהרצות בפני קהל כי יש לי חרדה חברתית, היא אמרה שזה כנראה לא מתאים לה. אם זו לא אפליה אז אני לא יודע מה זה".

הסקר נערך על ידי תוכנית עמיתים, שבשיתוף משרד הבריאות, שמה לה למטרה לקדם מתמודדי נפש בקהילה באמצעות ליווי בהשתלבות בפעילויות פנאי הפתוחות לקהל הרחב, קידום מיצוי זכויות בקרב מתמודדים, ופעילויות הסברה לציבור הרחב.