שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    רב צבאי הולנדי: "אפילו ברית מילה לא עשו לי"
    הרב דוד גיילרד עבר דרך ארוכה מילדות באמסטרדם, במנותק מיהדות - ועד שהפך לרב בצבא הולנד: "לקחו לי המון שנים להגיד בקול רם 'אני יהודי'. זה היה משהו מאוד מוזר לי"

     

    צפו בכתבה המלאה    (אורות)

    צפו בכתבה המלאה    (אורות)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    הוא גדל בבית מנותק מיהדות, את ברית המילה עבר בבגרותו – והיום הוא רב בצבא הולנד: הרב דוד גיילרד טוען כי סיפורו מייצג את סיפורם של יהודים רבים בהולנד של אחרי מלחמת העולם השנייה ועד היום – סיפור של התרחקות מודעת מהשורשים.

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

     

    "אפשר ממש לזהות שלמשפחות היהודיות המבוגרות יש בדרך כלל חוסר ביטחון וחרדה מלהיות יהודים, ואני מבין את המנטליות הזאת היטב מכיוון שאני בא מאותו הרקע", הוא אומר בראיון מיוחד ל-ynet ו"אורות - טלוויזיה יהודית".

     

    קראו עוד בערוץ היהדות:

     

    הרב גיילד מעיד כי גדל "במשפחה אנטי-דתית ואנטי-ציונית", כדבריו. רק בנערותו נחשף להיותו יהודי. "זה היה בערך בגיל הבר מצווה. לא עשו לי בר מצווה. אמא שלי לא ראתה בזה משהו חיובי. אבל אני חשבתי שאם אני באמת יהודי - בטח יש משהו מאחורי העניין הזה של יהדות".

     

    "יש פה המון אנשים שמחפשים את השורשים שלהם"

    הרב גיילרד מספר כי כאשר נשאל מפעם לפעם אם הוא יהודי, היה עונה לרוב, "אולי. יש לי אמא יהודייה". לדבריו, "חלק מהאנשים, בעיקר נוצרים, אמרו לי: 'אוקיי, אם אמא שלך יהודייה, אז גם אתה יהודי'".

     

    לפעמים עוזר רוחנית לחיילים שאינם יהודים כלל" (צילום: אורות) (צילום: אורות)
    לפעמים עוזר רוחנית לחיילים שאינם יהודים כלל"(צילום: אורות)

     

    "אני חושב שהייתי בערך בגיל 17-18 כשהלכתי בפעם הראשונה לבית הכנסת, אבל זאת הייתה חוויה מוזרה בשבילי. הרב רצה שאוכיח את יהדותי. הוא ביקש ממני המסמכים – ולי, לא הייתה אפילו מצבה או הוכחה של ברית או בר מצווה".

     

    הקהילה היהודית ההולנדית מונה, לדברי הרב, בין 30-40 אלף נפשות, אך ההתבוללות בה הייתה גבוהה עוד לפני פרוץ המלחמה.

     

    עד מלחמת העולם השנייה היו כ-10% מתושבי אמסטרדם יהודים, והיא נקראה "מוקום" – מקום, ביידיש. "עד היום יש מאות מילים ביידיש ועברית בתוך השפה ההולנדית", הוא אומר. "יש לי קשר מאוד חזק לסיפור של הקהילה פה מלפני המלחמה, אבל כמובן שלפעמים זה מאוד קשה, כי רובה נעלמה והושמדה, אבל אני עוד כאן!"

     

    "זאת אחת הקהילות הכי מתבוללות בכל אירופה", גיילרד מוסיף, "ולנו היה את אחוזים הכי גבוהים של יהודים שנרצחו במערב אירופה בזמן השואה: בערך 80% מהקהילה. 20 האחוזים שנותרו ממנה, התחבאו או הוחבאו בבתי אנשים נוצרים. הילדים האלה הושפעו מן הנצרות, ומתוך כך יש המון אנשים שמחפשים את השורשים שלהם".

     

    "סיוע רוחני" לחיילים יהודים

    כשהיה סטודנט לסוציולוגיה הגיע גיילרד לאמסטרדם בחיפוש אחר יהדותו – ובשנת 1999 נסע לירושלים, ללימודים בישיבת "אור שמח". שנה למד שם, ואף עבר את טקס ברית המילה. "במבט לאחור לקחו לי המון שנים להגיד בקול רם 'אני יהודי'. זה היה משהו מאוד מוזר לי".

     

    "אנחנו דואגים להם. מנסים להיות איתם בקשר. מבקרים אותם" (צילום: אורות) (צילום: אורות)
    "אנחנו דואגים להם. מנסים להיות איתם בקשר. מבקרים אותם"(צילום: אורות)

     

    חיפוש היהדות שלו ולימודיו בישיבה הפכו להעמקה – וגיילרד הוסמך לרבנות ואף נישא. "שמעתי שמחפשים מנהיג דת יהודי בצבא ההולנדי", הוא מספר,

    "ובסוף הפכתי להיות רב צבאי הולנדי".

     

    כ-200 חיילים יהודים משרתים בצבא הולנד, וגיילרד טוען כי הוא מכיר את רובם ככולם. "אנחנו דואגים להם. מנסים להיות איתם בקשר. מבקרים אותם... לפעמים גם חיילים שרק האבא שלהם יהודי מעוניינים בשיחה עם הרב, וגם גויים גמורים. אני לפעמים עוזר רוחנית לחיילים שאינם יהודים כלל".

     

    עוד כתבות בערוץ "אורות"

     


    פורסם לראשונה 28/01/2017 23:09

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים