ביטוח לאומי מוותר על מאות מיליוני שקלים כספי ציבור - וחברות הביטוח מרוויחות בגדול
דו"ח מבקר המדינה חושף התנהלות בעייתית של הביטוח הלאומי: למרות האפשרות לתבוע מחברות הביטוח את כספי הגמלאות שהוא משלם, הביטוח הלאומי לא פועל כדי לגבות את הכספים ועל חלק מהם הוא אפילו מוותר מראש בהסכמים תמוהים שמשקפים שלל ליקויים, ניגוד עניינים וחשש לטוהר המידות. כך מרוויחות חברות הביטוח מאות מיליוני שקלים על חשבון כספי ציבור
לצפייה בפרק המלא מדו"ח המבקר
עוד בערוץ הכלכלה
על פי חוק הביטוח הלאומי, אם מתרחש מקרה שבגינו המוסד לביטוח לאומי חייב לשלם גמלה למבוטח או לבני משפחתו, כגון תאונת דרכים, וישנה עילה לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו נפגע, רשאי הביטוח הלאומי לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילם או שהוא עתיד לשלם. התהליך הזה נקרא "שיבוב".
בפועל, הצד השלישי הוא בדרך כלל חברות הביטוח, הרשאיות לנכות מהפיצוי שהן משלמות לנפגע את סך הגמלאות שהוא זכאי לקבל מהביטוח הלאומי בגין אותו אירוע ביטוחי (מתוך הנחה שהביטוח הלאומי יתבע מהן את הכסף בהליך השיבוב). ואולם אם ביטוח לאומי אינו תובע מחברת הביטוח את הפיצוי, בתום תקופת ההתיישנות (ככלל, שבע שנים לאחר האירוע) הוא מאבד כל אפשרות מעשית לקבל את הפיצוי ונגרם לו נזק כספי. כפועל יוצא, חברת הביטוח תרוויח על חשבון כספי הציבור.
הדו"ח השנתי של מבקר המדינה - כתבות נוספות:
המבקר: אורי אריאל העביר עשרות מיליוני שקלים למקורבים
"מכת מדינה": החקלאים חסרי אונים מול הפשיעה
מערך הכשרות - "ממצאים חמורים, הטעיית הציבור, מצב בלתי נסבל"
מבקר המדינה: הסיבה האבסורדית לתור לניתוחים בישראל
77% מהחרדים שנבדקו קיבלו פטור נפשי, טיפול רפואי לחיילים מתעכב
המבקר מתריע: נזק למדינה עקב המשבר במשרד החוץ
קנו מאות ניידות - בלי לבדוק אם הן מתאימות
משרד הבריאות: "הפרדת יולדות? אין תופעה כזו"
עומס על מפקחי בתי הספר לא מאפשר להם למלא את תפקידם
ילדים יוצאים ממשפחה מסוכנת - וחוזרים בלי בדיקה
המבקר: ישראל בפיגור בהתמודדות עם פשיעת סייבר
זיהום חוצה גבולות: השפכים בשטחים משפיעים על ישראל
הסכם הגז עם חברת חשמל עלול להוביל לעליית תעריפים במשק
המדינה לא בדקה כראוי את השפעת העלאת גיל הפרישה
המבקר: "המידע שבדו"חות הכספיים של הממשלה לקוי"
המבקר: הסלט שלנו כולל גם חומרי הדברה
"מטופלים נדבקו בהפטיטיס C משימוש חוזר באביזרים חד פעמיים"
לחכות 13 חודשים בתור לקלינאי תקשורת בסורוקה
בדיקה שערך מבקר המדינה במהלך שנת 2015 מעלה כי הביטוח הלאומי הפסיד מאות מיליוני שקלים וממשיך להפסיד כספים האמורים להגיע בסופו של דבר לקופה הציבורית, וזאת משום שהוא אינו מממש את מלוא הפוטנציאל של זכותו לשיבוב בגין תיקי גמלאות רבים. לדברי מבקר המדינה, מצב זה מקורו גם בעובדה שתיקי גמלאות מתיישנים עוד בטרם בדק הביטוח הלאומי את זכותו לשיבוב והנהנות העיקריות מכך הן כאמור חברות הביטוח. בשנים 2015-2014, לדוגמה, גבה ביטוח לאומי בעילת שיבוב 994 מיליון שקל, אך כאמור לטענת המבקר הסכומים הפוטנציאליים שלא נגבו - גדולים בהרבה.
"תהליכים לא תקינים וברמה מקצועית ירודה"
המבקר מציין עוד כי בנוסף לכך חתם ביטוח לאומי הסכם עם חברת ביטוח מסוימת שמוזגה לחברה אחרת (הדו"ח לא מציין זאת אך מדובר בחברת "אליהו", שמוזגה ל"מגדל") כדי לסגור את הטיפול בתביעות הנוגעות לאותה חברה. לדברי המבקר, באופן פעולתם של מנכ"ל הביטוח הלאומי, שלמה מור יוסף, של היועץ המשפטי, עו"ד עמוס רוזנצויג, והחשב, התגלו ליקויים קשים הנוגעים לגיבוש ההסכם ולאישורו. "המנכ"ל והחשב, כל אחד במסגרת אחריותו וסמכותו, הפעילו מנגנוני בקרה ופיקוח רופפים שאפשרו ליועץ המשפטי, שהוא שומר הסף ונציג שלטון החוק, להוביל תהליכים לא תקינים וברמה מקצועית ירודה שאינם עולים בקנה אחד עם כללי מינהל תקין", נכתב בדו"ח.
הביקורת חשפה כי גיבוש ההסכם נעשה תוך ויתור מראש של הביטוח הלאומי על זכויות לשיבוב שהיו לו כלפי אותה חברת ביטוח, "זאת ללא כל תמורה ובלי שהציג למקבלי ההחלטות את הפרטים הנוגעים לוויתור האמור". להערכת המבקר מדובר בוויתור תמוה על כ-35 מיליון שקל. ברקע הדברים התברר שהיועץ המשפטי של הביטוח הלאומי, עו"ד רוזנצוויג, שהוביל את המהלך, "פעל תוך חשש להימצאותו במצב של ניגוד עניינים הנובע מהיכרות אישית עם בעל השליטה בחברת הביטוח (שלמה אליהו) ובנו, ופעולותיו מעוררות חשש גם לפגיעה בטוהר המידות".
"לנוכח ההיכרות האישית הזאת, בהיותו הרוח החיה בתהליך גיבוש ההסכם עם חברת הביטוח והגורם המוביל את המהלך הזה, היה על עוה"ד לפעול לפי תנאי ההסדר למניעת ניגוד עניינים שחתם עליו עם כניסתו לתפקיד, לחשוף את ההיכרות האמורה כדי שתבחן אם מתעורר חשש לניגוד עניינים במעורבותו בהסכם, להיוועץ בה ולפעול לפי הנחיותיה להסדרת אופן פעולתו; אולם הוא לא עשה כן".
המבקר מסכם ומציין בדו"ח כי על הביטוח הלאומי לבחון ביסודיות את האופן שבו הוא מקבל החלטות ניהוליות ולהטמיע שיטות עבודה ובקרה שימנעו מחדלים שמקורם בכשל של מנגנוני הבקרה והניהול.
לפנייה לכתב/ת 
