פנינה רוזנבלום: "לא נשברת גם ברגעים הקשים בחיים"
פנינה רוזנבלום מספרת לד"ר אילן טל על ההתמודדות עם הגירושים מבעלה, על הקשיים שילדיה חוו בתהליך ועל הצורך שלה לקום ולהמשיך בחיים למרות הכל. פרק בסדרה "יד על הלב"
צפו בשיחה של פנינה רוזבלום עם ד"ר אילן טל:
בכל אדם מתקיים שיווי משקל בין רגשות שמסעירים אותו, לבין הצורך והנטייה לשדר "עסקים כרגיל". פנינה רוזנבלום מדברת בפרק על ההתמודדות עם גירושיה מאב ילדיה ולאורך כל השיחה משדרת ביטחון, חוזק ועוצמה, אבל יחד עם זאת היא מספרת במפורש על התחושות שחוותה לאורך הדרך - עצבות, בכי, כאב וכן, גם דיכאון.
היכולת להכיר ברגשות הללו ובמצבים בתקופות של מצבי לחץ, למשל בתקופה שלאחר הגירושין עוזרים להתמודד ולמצוא את הדרכים בתוכנו להתגבר ולא לשקוע לדיכאון. לזמנים מסוימים בשיחה, המאבק בין רגשות עוצמתיים לבין השאיפה להיות ולהרגיש בסדר, נראה באופן ברור על פני השטח.
מצבי גירושין מזמנים עשרות התמודדויות - התמודדות טכניות שונות כמו למשל שינוי אופי הדיור, בין אם עוברים דירה ובין אם לא, פרידה מחפצים שהתרגלנו אליהם, התמודדות עם שינוי הרגלים שהיו קבועים מזה שנים רבות, שינויים בהתנהלות היום-יומית וכמובן בהתנהלות וביחסים מול הילדים.
קראו עוד ב"יד על הלב":
רובי פורת-שובל: "בגלל המוות של הוריי הפכתי להיות חרדתית"
השחקנית תמרה קלינגון: "שמרתי על אימא שלא תתאבד"
"לידה שקטה זה להתאבל על מה שבעט בתוכך וכבר איננו"
כשמאבדים שליטה: החיים עם הפרעת אישיות גבולית
ההתמודדות הרגשית קשה לא פחות וטומנת בחובה רגשות של כאב הפרידה, בידות וגם כעס וזעם. בין אם הגירושין היו בהסכמה או ביוזמת אחד הצדדים אין זה אומר שאותו צד חסין מפני ההשפעות הרגשיות של התהליך. כמעט כל אחד עשוי למצוא את עצמו מרגיש שאולי הוא נכשל במערכת היחסים הזו, שאולי היה יכול למנוע את הקשיים לאורך הדרך ואת הפתרון שבחר לבסוף.
הלבטים, הספקות, הצורך להתמודד עם כל כך הרבה שינויים בבת אחת והשאלות ואי הוודאות לגבי העתיד (ודאי אם מעורבים גם ילדים) עשויים להוות גורם סטרס משמעותי ולעורר תחושות כמו מתח, חרדה ודיכאון. הצורך להתמודד, להמשיך לתפקד ולדאוג לפעמים ליותר ממה שהיה צריך לדאוג לו בזמן הנישואין עשוי להביא אנשים רבים לדחוק את התחושות וההתמודדות האישית שלהם.
"להמשיך לפעול למרות הכאב"
רוזנבלום מדברת על הדרך שהיא מצאה כדי להתמודד עם הכאב והיא לפעול כמה שיותר ולהמשיך בעשייה שתמיד אפיינה אותה. היא מייחסת חשיבות רבה להתעקשות על התפקוד- לקום בבוקר למרות הכל. חשוב במובן זה לציין כי אכן לתפקוד משמעות רבה בהתאוששות ממצבים קשים, אך את תהליך החזרה לחיים רגילים ויציאה ממשבר כדאי ללוות בטיפול מקצועי ובחזרה הדרגתית.
חלק חשוב בהתמודדות עם מצבי משבר הוא לאו דווקא למצוא מייד את הפתרונות והדרכים להרגיש טוב יותר, אלא לזהות את המחשבות והתחושות שמעוררות את הקושי או המצוקה, להנכיח ולהכיר בהן כחלק לגיטימי בתהליך הגירושין.
רוזנבלום מדברת גם על ההתמודדות של ילדיה עם הגירושין ועל האופן בו היא התייחסה להשפעת הגירושין על ילדיה. גירושין הם אחד מהאירועים המהווים משבר בחייהם של ילדים ואף מעוררי טראומה של ממש. פעמים רבות כשאנו מטפלים במבוגרים אנו רואים את ההשלכות הקשות של הגירושין של הוריהם על מצבם הנוכחי.
תגובות הילדים לגירושין
ילדים עשויים להגיב באופן שונה לגירושין, בהתאם לגילם, לשלב ההתפתחותי בו נמצאים, לקשר שלהם עם אחד ההורים או שניהם, מידת התלות שלהם בהוריהם, יכולותיהם השכליות ועוד. רבים נוטים לחשוב כי פרידה או גירושין עדיפה כשהילדים רכים מכיוון שהם לא ירגישו או כשהם לקראת סוף גיל ההתבגרות כי הם מבינים יותר. בפועל, שתי הטענות אינן מדויקות.
בגיל ינקות - (לידה עד גיל שלוש) - גם אם לא יצליחו לדבר או להגיב מילולית לגירושי ההורים, פעוטות מרגישים את השינוי שחל בבית ובהרכב המשפחתי כפי שהכירו עד אותה. תגובות נפוצות בגיל זה עשויות להיות בכי תכוף, היצמדות להורה, קושי להיפרד ואף חרדת נטישה, עוררות יתר, רגרסיה וחזרה להתנהגויות שהושגה בהם כבר שליטה כמו למשל זחילה, מוצץ או הרטבה אם הילד כבר נגמל.
גיל שלוש עד חמש - בגילאים אלו ילדים לומדים להכיר ולהשתייך גם לבני משפחה אחרים כמו גם לחברים ובני גילם. חוויה של גירושין בשלב זה עשויה לפגום בתהליך הרחבת המעגל החברתי ולבוא לידי ביטוי בהיצמדות להורה, תלות באחד ההורים או שניהם, קשיי פרידה וחרדת נטישה. עוד עשויים להופיע תחושות אשמה בשל תחושתם כי יש להם חלק בפרידה ובשל חוסר היכולות להבחין בין מציאות לדימיון.
היעדר ההפרדה הזו עשויה להוביל גם לתחושות של חוסר אונים, בהלה, חרדה ולבוא לידי ביטוי בהתפרצויות זעם ורגרסיה. בגילאים הקרובים יותר לגילאי חמש ישנם ילדים שאף מאמצים חלום שהוריהם ישובו לחיות יחד. אף שילדים בגיל זה יודעים כבר לדבר יכולותיהם המילוליות עדיין לא מספיק מפותחות ובדומה לפעוטות מהווה קושי ביכולת שלהם להביע את מצוקתם.
גיל שש עד שמונה - בגיל זה ילדים ממשיכים בהרחבת המעגל החברתי שלהם ונכנסים יותר ויותר לעולם המבוגרים בין אם בהבנה השכלית שלהם, ביכולת שלהם להיות עצמאיים יותר כמו גם ביכולת שלהם להבין קודים מוסריים. בגיל זה הם גם מתחילים להבין יותר ויותר את ציפיות החברה והמבוגרים מהם. בגיל זה נפוץ לראות יותר התפרצויות זעם, תסכול, כעס ותחושה קיפוח של ילדים כאשר חלקם מחפשים פיצוי לסבלם, לרוב פיצוי חומרי.
אגב, בגילאים אלו מחקרים מראים כי בנים מחצינים יותר את המצוקה שהם חווים בעיקר בהתפרצויות זעם וגילויי תוקפנות כמו גם בבעיות התנהגות. ישנם משפחות בהם הילדים מאשימים את אחד הצדדים בעזיבת הצד השני וישנם מקרים בהם אחד ההורים אף מגייס את הילד כנגד ההורה השני והופך אותו למרכיב בעימות בין ההורים.
גם בגיל זה ילדים רבים מביעים את הרצון והפנטזיה שהוריהם ישובו לחיות יחד והם יותר מביעים את הגעגועים והקושי ללא ההורה שאינו משמורן.
גיל תשע עד שתים-עשרה - גילאים אלו מהווים את תחילת תקופת גיל ההתבגרות בו ילדים עסוקים יותר במעגל החברתי וביחסים עם בני השווים (בני גילם) ובפיתוח וגיבוש זהותם. יחד עם זאת, דווקא בתקופה כזו הם זקוקים ליציבות ולקשר הבטוח עם שני ההורים. כמו כן, יכולתם השכלים הגבוהה יותר ויכולתם לנתח את המציאות גורמת להם לנסות לפרש את החלטת ההורים מנקודת מבטם ולא פעם הם מאמצים נקודת מבט שיפוטית כלפי החלטת ההורים.
מצבי גירושין בשלב כזה מעוררים תגובות כעס או תרעומת על החלטת ההורים להתגרש, בעיקר מתוך ניסיון להסתיר את תחושת חוסר האונים שהם חווים. רבים מהילדים בגיל זה מתכחשים לרגשותיהם או מנסים להסתיר את הקושי שהם חווים. במקרים אחרים ילדים בגיל זה עשויים לסבול מבעיות התנהגות, קשיים חברתיים או שניהם.
יחד עם זאת ישנם ילדים שכבר בגיל זה מצליחים להתמודד בהבנה ובגרות כלפי גירושי ההורים מתוך עמדה מבינה ומשלימה. גיל שלושה עשרה עד שמונה-עשרה - גילאים אלו מהווים את עיצומו של גיל ההתבגרות ועיצומו של תהליך גיבוש הזהות בקרב בני נוער. בני נוער בגיל זה נמצאים על התפר שבין הילדות לבגרות וכך הם לעיתים מביעים תלות בהורים וצורך בקשר הדוק איתם לעומת התנתקות והתרחקות מההורים מתוך רצון לחוות את עצמם כבוגרים ועצמאיים.
לא פעם הם חשופים לעימותים ולחיכוכים הקודמים לגירושין, מבינים אותם שכלית אך מתקשים להכיל אותם רגשית. לעיתים גם אחד ההורים מטיל עליהם אחריות שאין ביכולתם לעמוד בה או שהם עצמם מטילים על עצמם אחריות זו.
התנודות של בני נוער בגיל הזה בין עולם הילדים לעולם המבוגרים בא לידי ביטוי גם בתגובות האפשרויות שלהם כלפי גירושי הוריהם: הם עשויים להתבודד ולהסתגר, לחוות קשיים חברתיים מול בני גילם, פגיה בתפקוד הלימודי וההתנהגותי, נטיה להתנהגות בוטה, ללקיחת סיכונים ומעורבות בהתנהגויות סיכון כמו שימוש באלכוהול, סמים ועוד.
יחד עם זאת, ישנם מתבגרים המצליחים לקבל והשלים עם גירושי הוריהם ולנצל תקופה זו ללמידה כיצד להתמודד עם משברים בחיים, לקיחת אחריות, חלוקת תפקידים כמו גם פיתוח אחריות בתחומים שונים וחיזוק הערך העצמי ביחס ליכולת להתמודד עם קשיים ומשברים. בכל מקרה, כשאתם רואים שילד מתקשה עם גירושי ההורים, והתנהגותו משתנה- עשו לו טובה וקחו אותו לייעוץ מקצועי עוד בילדות. הדבר עשוי לעזור לו למנוע ולהתמודד עם משברי חיים אחרים לכשיתבגר.
כל המשתתפים בסדרה אינם מטופלים של ד"ר אילן טל - רובם קשורים לעמותת אנוש, והם בחרו לדבר במסגרת פרויקט "יד על הלב" כדי לטפל בסטיגמה שממנה סובלים מטופלי הנפש בישראל
לפנייה לכתב/ת 
